מגמת התיירות הסביבתית גוברת בלבנון במטרה למשוך תיירים ולעודד את תושביה להכיר את ארצם.
בפברואר השיק משרד התיירות תכנית חומש לפיתוח תיירות כפרית בלבנון, תוך שימוש בהגדרה רחבה של מונח התיירות הסביבתית על מנת לכלול בו תיירות דתית וחקלאית, תיירות ספורט ותיירות אוכל מסורתית. בשנות ה-90 היוותה התיירות הסביבתית יוזמה של קבוצות קטנות וארגונים חוץ ממשלתיים – כגון Arcenciel ו- T.E.R.R.E. Liban, שביקשו לחלוק את אהבתם העמוקה לסביבה עם תיירים מחו"ל ומלבנון.
מאז מלחמת 2006 עם ישראל, ידעה התיירות בלבנון עליות ומורדות. בעוד שביולי 2010 נרשם שיא של 361,934 מבקרים, ברבעון הראשון של 2014 צלל המספר ל-229,252 תיירים נכנסים, לפי נתוני משרד התיירות ורשות הסטטיסטיקה הלאומית. לפי דיווח בכתב העת Executive Magazine בחודש מאי 2014, "לבנון זקוקה להתחלה חדשה ונועזת במגזר התיירות".
התאחדות התיירות הסביבתית הבינלאומית מגדירה תיירות סביבתית כ"תיור אחראי לאזורי טבע תוך שימור הסביבה, פעולה למען קיום בר-קיימא ורווחתם של אנשי המקום בליווי פעילות הסברה וחינוך". מרבית יוזמות התיירות הסביבתית בלבנון מתבססות על שבילי הרים וביקורים מחוץ לערים, כגון שביל ההרים של לבנון שנוסד ב-2007 בעזרת סיוע כספי של Ecodit LLC לפיתוחו, תחזוקתו ושימורו. זהו השביל הארוך הראשון בלבנון, שמתחיל בכפר Andqet Akkar שבצפון ויורד דרומה עד לעיירה מארג'עיון . אורכו 480 קילומטר והוא עובר דרך יותר מ-75 כפרים ועיירות, בגבהים שנעים בין 600 ל-2000 מטרים מעל פני הים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
