בעוד בישראל מתכוננים בשקט ל"יום שאחרי אסד" (מבלי לדעת איך היום הזה ייראה), מאותגרת הניטרליות הישראלית בכל הקשור למלחמת האזרחים והעדות בסוריה מזווית מעניינת: ראשי ובכירי העדה הדרוזית הדומיננטית בישראל פנו בשבועות האחרונים לשלטונות הישראלים בבקשה להושיט עזרה למאות אלפי הדרוזים בסוריה, המודאגים מהתקדמותם העקבית של המורדים האסלאמיסטים לעבר "הר הדרוזים", מקום ריכוזם העיקרי במדינה.
המגעים הללו התקיימו בשקט, עד שנחשפו בשבוע שעבר [12 ביוני] ב"הארץ". הדרוזים הם קבוצה אתנית דתית, מאוחדת ומגובשת, המפוזרים בין סוריה, לבנון וצפון ישראל. באשר יהיו, מאופיינים הדרוזים בנאמנות לשלטון המרכזי. למרות פיזורם בין המדינות, הדרוזים נחשבים לעדה מגובשת במיוחד, מקיימים קשרי תרבות ומשפחה הדוקים ביניהם, גם כשגבולות ואפילו מלחמות מפרידות בין ריכוזיהם השונים במזרח התיכון. הם נוהגים להתיישב ולהקים את כפריהם במקומות הרריים וגבוהים על מנת לשפר את יכולת ההגנה העצמית. בלבנון הם מרוכזים ב"הר הדרוזים", כך גם בסוריה. בישראל נמצאים מרבית הכפרים הדרוזים בגליל.
בישראל יש כ-136 אלף דרוזים והם כרתו, עוד לפני קום המדינה, ברית דמים עם היהודים. הם נחשבים לישראלים פטריוטים ובני העדה הדרוזית משרתים בצה"ל, מגיעים לתפקידי פיקוד בכירים ומזדהים, ברובם המכריע, עם המדינה. אחוזי הגיוס לצה"ל בקרב בני המיעוט הדרוזי גבוהים אפילו מאחוזי הגיוס בקרב הישראלים היהודים, ובתי הקברות הצבאיים מלאים בקבריהם של חללי צה"ל הדרוזים.
כשכבשה ישראל את רמת הגולן [1967], צירפה לשטחה עוד כ-20 אלף דרוזים, תושבי הרמה. דרוזים אלה, בניגוד לאחיהם הישראלים, נשארו נאמנים ברובם למשטר אסד וסירבו לקבל על עצמם אזרחות ישראלית, למרות שזו הוצעה להם. יחד עם זאת, נשמרים יחסים טובים ואמון הדדי בין הדרוזים ברמת הגולן לשלטונות הישראלים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
