החות'ים פרסמו בינואר 2015 חוזר לנשים בעיר עמראן, ואסרו עליהן לצאת מהבית לאחר תפילת המע'רב, להזמין להקות או זמרים גברים להתכנסויות ולמסיבות שלהן, ואף אסרו לחלוטין את השימוש במצלמה באותן התכנסויות ומסיבות של נשים, כולל טלפונים ניידים המצוידים במצלמות. החוקים החדשים האלה נאכפים בעיר עמראן, ותושבי העיר דואגים למלא אחריהם, מחשש שייענשו.
החוזר הצית מחלוקת בחברה התימנית, במיוחד בקרב נשים שמרגישות כי השלב הבא יביא עמו עוד שלל הפתעות לא נעימות בכל מה שנוגע להישגים שהשיגו בעמל רב. כמה מהנשים חוששות מאוד מהחות'ים, המפגינים דוגמטיות רבה בנושא זכויות נשים.
הנשים בתימן סובלות מחוקים המפלים אותן לרעה. פערי ההשכלה בין גברים לנשים גדולים במיוחד: שיעור הבערות בקרב גברים עומד על 30%, ואילו אצל הנשים הוא עומד על 67%. עם זאת, בתנועת המחאה העממית שפרצה בפברואר 2011 היה שיעור ההשתתפות של נשים גבוה מאוד, והעלה על סדר היום הציבורי את נושא זכויות הנשים. בעקבות המהפכה, התקיימה במרס 2013 ועידת הדיאלוג הלאומי (NDC), שהביאה עמה גל של חקיקה חדשה, כולל שינויים במכסות הייצוג הנשי ובנישואי קטינות. כל אלה נתפסו כניצחון של נשות תימן.
החות'ים אינם הסיעה הפוליטית היחידה בתימן שמתמקדת ב[הגבלת] נשים. בעבר, נשות תימן עבדו את האדמה לצד הגברים באזורים כפריים. אבל כשעלי עבדאללה סאלח עלה לשלטון ב-1978, התהדקה עניבת החנק סביב זכויות הנשים וחירותן, בשל הברית הפוליטית שכרת סאלח עם תנועות פוליטיות מוסלמיות כדי להתמודד עם הקומוניסטים בדרום המדינה. מדיניות זו השתקפה בתוכנית הלימודים במערכת החינוך, ונשים אף אולצו לכסות את פניהן - ובכך להסתיר את זהותן ולצמצם את תפקידן בזירה הציבורית. במפלגות פוליטיות מסוימות ניצלו את זכויות הנשים כקלף להוכחת נטייתן המודרנית, אך לא התייחסו לנושא ברצינות הראויה, והפעולות שנקטו הסתכמו בתעמולה תקשורתית ותו לא. מצד שני, במפלגות הדתיות נטען שזכויות לנשים הן זרות לחברה המקומית, ומהוות נסיון להפוך את החברה התימנית למערבית. ובכל זאת בתקופת הבחירות הן הפגינו צביעות רבה, כשעודדו נשים להצביע אך לא כללו מועמדות ברשימותיהן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
