"תופעת הסחר בנשים בישראל נעלמה", קובע ח"כ דוד צור מהתנועה, יו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים.
צור, ניצב בדימוס, היה בעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה וראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. בתפקידים האלה הוא נחשף מקרוב לתופעה, שבתחילת המילניום היתה נפוצה מאוד בישראל. דו''חות משרד החוץ האמריקאי מאותן שנים (2002) הציגו את ישראל, לצד מדינות כמו סודאן וסומליה, ברשימה השחורה של ארצות שבהן נשים נסחרות על בסיס יומיומי ונמכרות לתעשיית הזנות.
לכן מדובר בהישג ראוי לציון, כשבדו"ח האחרון שארה"ב פירסמה בחודש יוני קיבלה ישראל בפעם השנייה ברציפות את הציון הגבוה ביותר במאבק בתופעה. אולם מעבר להישג עצמו, חשוב להבין איך הצליחה מדינת ישראל לטפל באופן אפקטיבי כל כך בבעיה שהיו מעורבים בה כסף גדול, ארגוני פשיעה בינלאומיים, ואפילו השלכות ביטחוניות, שכן מרבית הנשים הובאו לישראל דרך הגבול עם מצרים שהיה אז פרוץ.
מניתוח הטיפול המוצלח במקרה הזה אפשר לגבש מודל לפתרון בעיות חברתיות אחרות. ח"כ צור, מתוקף תפקידיו בעבר ובהווה, הפך לאחד המומחים הגדולים בישראל ובעולם לטיפול בסחר בנשים ובזנות. בראיון לאל- מוניטור הוא מסביר איך עושים את זה, ולא מתכחש למסקנה שבלי הלחץ האמריקאי והחשש מפגיעה תדמיתית, ישראל היתה גם היום אבן שואבת לסוחרי הנשים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.