ידיעה שפורסמה לפני כשבועיים (29 במארס) בעיתון היהודי אלגמאנייר סיפרה על שיחת טלפון שסגן נשיא ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים האמריקאים, מלקולם הונליין, קיים עם הילרי קלינטון. הונליין דיווח שקלינטון אמרה לו כי "על כולנו לעבוד ביחד להחזרת היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל לבסיס קונסטרוקטיווי, כדי לטפל בדאגות ובאינטרסים המשותפים שלנו". אם תרצו, אפשר למצוא במשפט הזה ביקורת על מצבם הבעייתי של היחסים הללו במשמרת של הנשיא ברק אובמה, וצפירת הרגעה לעברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחסידיו בקהילה היהודית. אבל קלינטון לא עצרה כאן. על אף שהשיחה עם העסקן היהודי הבכיר התקיימה ימים ספורים בלבד קודם שהכריזה רשמית על התמודדותה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב - מירוץ שבו מועמדים מהלכים על קליפות ביצים בכל הנוגע לישראל - קלינטון שחררה את המשפט הנפיץ הבא: "עלינו להבטיח שישראל לא תהיה לעולם נושא מפלגתי".
לפוליטיקאית הוותיקה אין מן הסתם ציפיות שיריביה הרפובליקאים יוותרו על הקלף הישראלי במערכת הבחירות לנשיאות. קלינטון זוכרת בוודאי את המארב הירושלמי שהמועמד הרפובליקאי לנשיאות, בוב דול, ויו"ר בית הנבחרים, ניוט גינגריץ', הכינו בזמנו לבן זוגה, באמצעות חוק העברת שגרירות ארה"ב לירושלים "המאוחדת". יוזמת החקיקה הזאת שנתניהו, אז ראש האופוזיציה, משך בחוטיה בחשאי, אילצה את הנשיא ואת חברי המפלגה הדמוקרטית לבחור בין משבר בתהליך המדיני השברירי לבין משבר ביחסים עם השדולה הפרו-ישראלית החזקה, אייפא"ק. בימים אלה, נתניהו, בעזרת פטרונו איל ההון שלדון אדלסון, מושך בגלוי בחוטים של יזמות חקיקה רפובליקאיות נגד ההסכם עם איראן. בכך הוא מאלץ את הדמוקרטים, ובראשם המתמודדת קלינטון, לבחור בין משבר נוסף במזרח התיכון וביחסים עם שותפיה של ארה''ב לקבוצת ה-5+1, לבין הארגונים היהודים החזקים.
