שדרות. יום רביעי השבוע [13 באוגוסט]. קשה שלא להבחין ביום האחרון להפסקת האש (שהוארכה בינתיים בחמישה ימים) - אחת מיני רבות במלחמה הזו - בחזותה המוזנחת של שדרות. שלוש מלחמות בין ישראל והחמאס בתוך חמש שנים התישו את העיר הזאת, שאיתרע מזלה ונקלעה לשכנות דמים עם עזה. עכשיו שעת אחר הצהריים. בעוד פחות משמונה שעות אמור לפקוע המועד שנקבע להפסקת האש, השנייה בתוך פחות משבוע. התושבים כאן חיים בתחושה שאין מה לצפות מהחיים, אין מה לצפות מהשלום ואין מה לצפות מהעתיד. ארבע עשרה שנים של ספיגת רקטות ואלפי אזעקות "צבע אדום" הולידו תחושות קשות ביותר, שנעות בין ייאוש לייאוש מוחלט.
כמה שעות לפני פקיעת הפסקת האש ודומה שהתנועה הסואנת של שעות הבוקר נחלשה. הדרכים המובילות לשדרות וליישובים הסמוכים התרוקנו, כאילו התושבים מיהרו להתרחק מהאזור. בשלוש היממות של הפסקת האש האחרונה נוצר רושם שהחיים שבים למסלולם הטבעי. עתה, לפנות ערב, כשהשעון מתקדם לעבר חצות, מתעצם המתח. העיר וסביבותיה נכנסות לכוננות אש.
