שר בממשלת ישראל שביקר השבוע אצל אחת ממשפחות החטופים, סיפר לאל-מוניטור שאינו זוכר גל כה סוחף של סולידריות כלפי המתנחלים מזה הרבה שנים. אחד מראשי המתנחלים ששהה לצדו במהלך הביקור אישר את דברי השר, והוסיף שחטיפת שלושת הנערים הביאה לגילויי סימפטיה ואהדה כה גדולים עד שהוא מתקשה לזכור הזדהות דומה בעבר.

השר אף הביע חשש שמא ראש הממשלה בנימין נתניהו ינצל את הסחף של הימים האחרונים  כדי להעצים עוד יותר את מפעל ההתנחלות בשטחים.

במשך שנים התקיימה הפרדה בין ישראל שבתוך תחום הקו הירוק (ממערב לו) לבין ישראל שמעבר לו (ממזרח). הפוליטיקה הישראלית נחצתה על פי הקו הזה בין ימין ושמאל, ולמעשה כל השיח של החברה הישראלית מאז מלחמת ששת הימים נע סביב ציר החלוקה הזה, בין ישראל של הקו הירוק לישראל הגדולה של אחרי המלחמה.

במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה נשמעו קולות רבים בשיח הציבורי, שהאשימו את המתנחלים בשרשרת הפיגועים שהתחוללה בישראל. השמאל ראה בהתנחלויות מחסום לשלום, הימין ראה בהתנחלויות מחסום למלחמה. סופרים, אנשי רוח, פרשנים ופוליטיקאים מהשמאל סברו שעצם השליטה הישראלית בשטחים היא הגורם המרכזי לאלימות הפלסטינית. החיים מעבר לקו הירוק הצטיירו בעיני ישראלים רבים כחיים בארץ אחרת. סקרים אישרו פעם אחר פעם שרגלם של רוב הישראלים לא דרכה בשטחים, וכי רבים מהם מעולם לא ראו התנחלות במו עיניהם.