הוויכוח המר שניטש על עסקת הגרעין עם איראן מתמקד בעתיד הקרוב - בעשר השנים הבאות לכל היותר. על פי כל ניתוח מציאותי של המשאבים ושל השאיפות באזור, יש להניח שמעצמות אזוריות - כגון איראן וסעודיה או אפילו מצרים וטורקיה - עשויות לחתור בטווח הרחוק לפיתוח או לרכישה של נשק גרעיני. האתגר מספר אחת שעומד בפני המזרח התיכון עשוי, במצב כזה, להיות הקמתה של מערכת אזורית שתמנע שימוש בנשק לא קונבנציונלי.
מומחה גרעין ישראלי, עם ניסיון נרחב ממקור ראשון, שוחח עם אל-מוניטור בעילום שם ואמר כי "אולי הגיע הזמן שישראל תחשוב במונחים חדשים על קיומו של נשק גרעיני בידי הערבים ומדינות מוסלמיות אחרות. עם הזמן, מערכת הרתעה הדדית מפני שימוש בנשק גרעיני - בתמיכתה של ארצות הברית - עשויה להפוך לכורח המציאות. ארצות הברית צריכה לערוב רשמית ליתרונה האסטרטגי של ישראל באזור. במקביל, וושינגטון צריכה לשאוף גם להסכם ביטחוני אזורי, כזה שיכלול שיתוף פעולה אזורי למניעת השימוש בנשק לא קונבנציונלי - אטומי, ביולוגי וכימי - ואם כבר, אז גם את השימוש בנשק קונבנציונלי".
