אופוזיציה עם שלושה ראשים
כבר הרבה מאוד שנים שלאופוזיציה לא היו תנאים כה טובים כדי לבצע עבודה אפקטיבית נגד הממשלה המכהנת, אך ספק אם היא תפיק מזה תועלת כאשר שלושה מראשיה – הרצוג, לפיד וליברמן, רואים את עצמם כמחליפיו של נתניהו.
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג עלה ביום חמישי בלילה [14 במאי] על דוכן הנאומים בכנסת, והותיר את חברי הכנסת, אפילו במפלגתו, מופתעים. מי שלא הצליח לשכנע במערכת הבחירות ולאחריה בכנות הצהרותיו, לפיהן לא יישב בממשלה תחת בנימין נתניהו, נשמע לפתע משוחרר, התקפי ואמין כשהציע לראש הממשלה לאייש את משרד החוץ באדם ממפלגתו, מכיוון שלו אין כוונה להצטרף לממשלה כה כושלת.
נתניהו עצמו ישב באולם המליאה, מביט מדי פעם בפרץ האסרטיביות שנפל על הרצוג. ראש הממשלה נראה עייף, טרוד ובודד. ממשלתו הרביעית הושבעה באיחור של שעתיים, ללא טיפת חגיגיות. נראה שהוא הופתע מבוז'י החדש לו הוא מייעד את תיק החוץ, אם וכאשר תורחב ממשלתו.
עד לימים האחרונים ממש, הרצוג הקפיד שלא לשבור את הכלים מול נתניהו. הוא אמנם חזר ואמר שלא יישב בממשלתו, אבל לא נשמע נחרץ והחלטי, אלא חיוור ולא משכנע. עד כדי כך, שהביקורת נגדו מתוך מפלגתו הפכה גלויה והוא הואשם כמי שמפקיר את זירת האופוזיציה ליאיר לפיד. אם מישהו מבחוץ היה מגיע לכאן, הוא היה בטוח שלפיד הוא יו"ר האופוזיציה אמר השבוע ח"כ איציק שמולי בראיון לאל-מוניטור.
אבל לא הביקורת הפנימית היא שגרמה כנראה להרצוג לסגור את הדלת סופית (לפחות לתקופה הקרובה). בשבועות האחרונים הוא ראה איך נתניהו מנהל משא ומתן קואליציוני רשלני, נסחט על ידי הבית היהודי, ובסוף נשאר עם ממשלת 61 בה כל קול הוא דרמטי להמשך קיומה. הישארותו המפתיעה של ליברמן מחוץ לממשלה, גרמה גם להרצוג לחשב מסלול מחדש. ממשלה כה פגיעה היא חלומה של כל אופוזיציה, שלא לדבר על יו"ר האופוזיציה, והרצוג התמלא לפתע חיים.
