תקרית אחת, ספק קטנה ספק גדולה, העניקה לביקור הנשיאותי הצפוי את הממד התקשורתי שהיה חסר לו. עד שהתרחשה, הכל התנהל על פי התכנון הראשוני. צרפת הודיעה כי הנשיא פרנסואה הולנד יגיע ב-17 בנובמבר לביקור ממלכתי בישראל, וישראל הודיעה כי היא תקדם אותו בברכה. אלא שאז חלה תפנית מביכה. הולנד, שהיה אמור להתארח בכנסת, ביטל את נאומו במשכן. בתגובה, הודיע יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, כי בכוונתו להשיב בחרם נגדי על החרם הצרפתי, והורה לגנוז את קבלת הפנים הממלכתית המתוכננת. התקשורת הצרפתית נכנסה לתזזית. באסיפה הלאומית דיברו על משבר ביחסים בין המדינות, פרשנים דיברו על הסתבכותו של הנשיא וראשי הקהילה היהודית חשו פגועים ומושפלים לנוכח המהלך הצרפתי והתשובה הישראלית.

איש מיועציו של הולנד לא העריך את עוצמת המשבר מבעוד מועד. המודל של הנשיא ברק אובמה עמד לנגד עיניהם, כששלחו את הודעת הביטול לאדלשטיין. הם היו בטוחים שהופעה באוניברסיטת תל אביב מול מאות סטודנטים תעניק לנשיא האורח את הממד היוקרתי שהוא ראוי לו, בייחוד לאור הירידה בקרנה של הכנסת ושל הפוליטיקה בעיני הציבור הרחב.

אלא שהיועצים לא ציפו לתגובתו הקשה של יושב ראש הכנסת. מה שלא העז לעשות לנשיא אובמה, עולל אדלשטיין לנשיא הצרפתי. כאילו לא די בכך שביקש למנוע מהולנד מלבקר בכנסת, הוסיף היושב ראש מכה נוספת. הוא הודיע כי אנשי שגרירות צרפת בישראל ונציגים רשמיים אחרים של צרפת לא יורשו לקיים פגישות בבית המחוקקים הישראלי, והוא עצמו לא יפגוש אותם.