ישראל פולס

האם הליכוד יתחבר עם עוצמה יהודית?

p
המחבר
בקצרה
בימים הקרובים יוכרע גורל הבחירות בישראל באמצעות החיבורים שיתרחשו, או לא יתרחשו, בימין ובשמאל. בעוד בני גנץ מפגין שלווה יחסית, עושה רושם שלנתניהו נמאס והוא שוקל לחבר את כל מפלגות הימין לרשימה אחת גדולה.

האם ישראל מוכנה למודל פוליטי חדש? האם מדינת היהודים המפולגת, משוסעת וקרועה במחלוקות פנימיות וחיצוניות, מסוגלת לכוונן את עצמה למודל פוליטי של שני גושים בסגנון המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית? כנראה שלא. מה שלא מנע מהרעיון הזה להתגבש ולהשתלט על סדר היום הפוליטי בשבוע החולף בידי שניים: ראש הממשלה בנימין נתניהו מימין, יו"ר מפלגת העבודה-גשר עמיר פרץ משמאל.

ראשון היה זה פרץ שבהופעה טלוויזיונית (ערוץ 12, 7 בינואר) הציג את מה שכינה "מתווה פרץ להבסת בנימין נתניהו". הרעיון פשוט לגמרי. במקום לעבוד על איחוד בין העבודה למרצ (בגלגוליהן הנוכחיים "העבודה-גשר" ו"המחנה הדמוקרטי"), ללכת על התכנית הגדולה ולאחד את כל גוש המרכז-שמאל: העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי וכחול לבן. רק בדרך הזו, אמר פרץ, נוכל לשבור את תקרת הזכוכית, להפיח תקווה שאפשר להגיע למהפך פוליטי, להתנתק מהתלות בגחמותיו של אביגדור ליברמן ולהשיג גוש חוסם פוליטי. על פי פרץ, אם האיחוד הגדול, ששווה היום בכנסת 44 מנדטים, יצליח לעלות בארבעה מנדטים בסך הכל, והרשימה המשותפת של המפלגות הערביות תשחזר את הישגה מהבחירות הקודמות (13 מנדטים), בינגו. יושג הגוש החוסם ושלטון נתניהו יסתיים.

יממה אחרי הופעתו של פרץ, דלפה לתקשורת ידיעה לפיה ראש הממשלה נתניהו בודק אף הוא אפשרות לאיחוד כולל בימין. לא עוד חיבורים שונים, משונים ומעוותים בין הבית היהודי של רפי פרץ, האיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ', עוצמה יהודית של הכהניסטים ואיתמר בן גביר והימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד. המסורבלות המובנית הזו של מפלגות הימין ורסיסיהן השונים גרמה לגוש שאמור להושיע את נתניהו ולהעניק לו חסינות, לאבד מאות אלפי קולות בבחירות אפריל [2019] ועשרות אלפי קולות בבחירות ספטמבר [2019]. ובכן, עושה רושם שלנתניהו נמאס. למה שלא יתחברו כולם ביחד לרשימה אחת גדולה, מפלגה רפובליקנית המשתרעת מהקצה המרוחק ביותר של הימין הקיצוני ועד פאתי הימין הפרגמטי והמרכז הפוליטי?

התשובה לשאלה שנשאלה בתחילת המאמר הזה היא שלילית. הסיכוי לחיבור טוטאלי בין כל מרכיבי הימין או המרכז-שמאל בישראל בשלב הזה הוא אפסי.

בצד מחנה השמאל, הבהיר יו"ר כחול לבן בני גנץ, בפגישה שקיים עם פרץ ביום רביעי השבוע [8 בינואר], אין שום סיכוי שכחול לבן תסכים להצטרף למפלגה משמאלה. על פי גנץ, כחול לבן אינה מפלגת שמאל והיא שואפת לפרוץ ולהבקיע ימינה, למאגר מצביעים גדול הנמנה על "הימין הרך" והבוחרים הממלכתיים של הליכוד, כדי למשוך אותם לכיוונה. חיבור עם אנשי שמאל מובהקים כאנשי מרצ והאגף השמאלי של העבודה ינפץ לדעתו את המהלך הזה. המפלגה שתקום תהיה שלם הקטן בהרבה מסך חלקיו, והסיכוי למהפך פוליטי לא ישתפר, אלא יקטן משמעותית.

ההערכה היא כי עמיר פרץ עצמו יוותר בתחילת השבוע הקרוב על מאמץ החיבור הכולל ויגרור רגליים למיצוי האפשרות להתאחד עם מרצ. פרץ, שר הביטחון לשעבר ואחד הפוליטיקאים הוותיקים בישראל, יצטרך להיפרד מהחזון שלו להביא לשמאל מצביעים חדשים מהימין והפריפריה (כפי שניסה לעשות באמצעות החיבור עם אורלי לוי-אבקסיס). הוא יצטרך להסתפק במועט: לחבר את העבודה למרצ כדי למנוע אפשרות שאחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה. "עמיר לא טיפש", אמר לאל-מוניטור אחד האנשים הקרובים ליו"ר, "הוא יודע שאם מרצ לא תעבור והגוש כולו יקרוס זו תהיה בכיה לדורות וזו תישאר המורשת שלו, כמי שחיסל את הסיכוי למהפך בישראל. הוא לא ייתן למרצ להיעלם ויעשה מה שצריך בשבוע האחרון". כל מה שנותר זה להמתין ולברר אם יש להבטחות הללו גם בסיס מציאותי.

בצד השני, מסובך אפילו יותר. כמות האמוציות, היריבויות הפנימיות, האגואים הנפוחים והכשלים הפנימיים באגד רסיסי מפלגות הימין בישראל עולה בהרבה על משקלן האלקטורלי. הסיכוי לשכנע את סמוטריץ', פרץ ובן גביר לשבת באותה מפלגה, לצרף אליה גם את בנט ושקד ולחבר את כל המבנה המסובך הזה לליכוד, שואף לאפס. לימין, בניגוד למרכז-שמאל, יש גם רבנים בכמויות מסחריות, כל אחד וחסידיו, אמונותיו ושנאותיו, כל פלג קיצוני יותר ממשנהו וכל החלקים האלה יכולים להתחבר לשלם הרמוני אחד רק באמצעות כוח עליון או אירוע קוסמי כלשהו.

נתניהו שוקל כעת לדחוף אירוע קוסמי כזה ולצאת לדרך, אבל גם הוא יודע שהסיכויים לכך קלושים. שאלת השאלות היא האם סקרי העומק שיבצע ראש הממשלה ביומיים הקרובים יראו כי חיבור ימני כולל יכול באמת להניב את הפירות הרצויים: 45 מנדטים. זה, יחד עם ה-16 של המפלגות החרדיות, יעניק לנתניהו את 61 המנדטים שיאפשרו לו להשתלט באופן סופי ומוחלט על מדינת ישראל, מוסדותיה, מערכת אכיפת החוק וכל שאר המערכות. ההערכה הזהירה היא כי בדומה לחיבור בשמאל, גם החיבור בימין ירחיק יותר מצביעים מאשר יקרב. המתונים ייבהלו מהכהניסטים, הקיצונים יירתעו מהמתונים.

הכוח המניע לתהליך המתואר במאמר הזה הוא אחוז החסימה בישראל, שהועלה במארס 2014 לשיעור של 3.25% ומונע ממפלגות שהשיגו פחות מארבעה מנדטים להיכנס לכנסת. אם ישראל מעוניינת באמת לבצע רפורמה בשיטה הפוליטית הבלתי ניתנת לניהול שלה, עליה להעלות את אחוז החסימה בשיעור נוסף, עד כדי 5%, ואולי אפילו יותר. מהלך כזה יאלץ את המפלגות הקטנות ורסיסיהן להתאחד וייווצר מצב כמעט אוטופי שבו יש שני גושים גדולים מרכזיים, ימין מול מרכז-שמאל, ושני גושי מיעוטים, חרדים וערבים. גם במצב כזה יהיה, עדיין, יתרון משמעותי בולט לגוש הימין: קואליציה עם חרדים נתפסת בציבור הישראלי לגיטימית, בעוד קואליציה עם המפלגות הערביות, שחלק מהח"כים שלהן שוללים את זהותה של ישראל כמדינה יהודית, נתפסת עדיין כטאבו רדיואקטיבי שכל מי שייטול בו חלק ישלם מחיר אלקטורלי מיידי.

כך או אחרת, בימים הקרובים יוכרע גורל הבחירות בישראל באמצעות החיבורים שיתרחשו, או לא יתרחשו, בימין ובשמאל. מי שישכיל להתחבר בצורה הנכונה ביותר, שתאפשר בזבוז של כמה שפחות קולות על מפלגות שיישארו מחוץ לכנסת, יזכה ביתרון משמעותי על הצד שלא יעשה כן. נתניהו מושקע במהלך הזה מלא-מלא ועוסק בו יומם ולילה. גנץ מפגין שלווה יחסית. הוא "סומך" על עמיר פרץ, שמונע עד כה איחוד עם מרצ, שיעשה את הדבר הנכון ברגע הנכון. השאלה שנשארה היא, האם פרץ סומך על עצמו.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept