כיוון שאין תקדים למימוש הסעיף בחוק יסוד הממשלה, המאפשר כעת לחברי הכנסת להמליך עליהם ראש ממשלה בתמיכת 61 מהם ובהסכמתו, במהלך 21 יום, הגעתי לתקדים מוניציפלי.
בשנות ה-60' נערכו הבחירות העירוניות ביום שבו נערכו הבחירות לכנסת. באותם הימים, ראש העיר לא נבחר ישירות על ידי תושבי העיר אלא על ידי מועצת העיר, ולכן היה על המועמד להרכיב קואליציה שתרצה בהנהגתו. בעיר נצרת היו תוצאות הבחירות כדלקמן: שבעה נציגים למפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל המיתולוגית), שבעה נציגים למפלגה הקומוניסטית ונציג אחד למפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת, שהייתה מפלגת שמאל ציונית). כל הנציגים היו ערבים אזרחי ישראל. הקומוניסטים עשו מאמץ להעביר אליהם את נציג מפ"ם כדי להבטיח לעצמם רוב, והציעו לו תיקים חשובים בניהול העיר. גם מפא"י עשתה זאת, אך ללא הועיל, נציג מפ"ם סירב לכל ההצעות המפתות. בסופו של דבר, לאחר שכולם כבר הרימו ידיים ודיברו על בחירות חוזרות, נמצא פתרון: הנציג היחיד של מפ"ם נבחר, במועצה, לראש העיר...
