האם הבוחרים הערבים יחזרו למפלגת העבודה?

ח"כ עמיר פרץ משקיע מזמנו באלקטורט הערבי יותר מכל מפלגה יהודית אחרת במטרה להשיג לפחות שני מנדטים מהמגזר הערבי. הוא בונה על ייאושם של המצביעים מהמפלגות הערביות ועל אכזבתם ממרצ ומכחול לבן. "עשרות אלפי מצביעים ערבים מחפשים בית פוליטי שיקדם את צרכי הציבור הערבי לאחר שנואשו מהמפלגות הערביות,'' אומר בכיר בעבודה.

al-monitor .

אוג 13, 2019

ח"כ עמיר פרץ, יו"ר העבודה-גשר, עסוק מאוד בסופי השבוע האחרונים. מאז שנבחר ליו"ר מפלגת העבודה [1 ביולי] עשה לו פרץ מנהג קבוע – לבלות את השבתות במרחב הערבי בישראל. הוא וצוותו חורשים את היישובים הערביים, הבדואים והדרוזים, ונפגשים עם פעילים וראשי מועצות. על פניו, פרץ משקיע מזמנו באלקטורט הערבי יותר מכל מפלגה יהודית אחרת. "אני האדם היחיד במרכז-שמאל שיכול לשלב בין החרדים והערבים, היחיד שיכול לשבת עם ערבים ויהודים ולמצוא את המכנה המשותף החברתי-כלכלי תוך התגברות על השסעים", הוא הסביר בראיון רדיו בשבוע שעבר [6 באוגוסט].

בכנס של מפלגתו בשבוע שעבר [5 באוגוסט] נשמע פרץ יותר מאופטימי לגבי הצלחת הקמפיין בקרב דוברי הערבית. "אנחנו נביא לפחות שני מנדטים מהמגזר הערבי והבדואי", הוא הבטיח. למרות ההבטחה, לא מדובר במשימה פשוטה. שני מנדטים הם כ-70 אלף קולות; בבחירות לכנסת ה-21 באפריל אחרון קיבלה מפלגת העבודה רק 5,542 קולות ביישובים ערביים ודרוזים – 1.3% מכלל המצביעים הערבים. בבחירות 2015, לשם השוואה, הצביעו למחנה הציוני - המסגרת הפוליטית הקודמת של מפלגת העבודה, 4.9% מכלל המצביעים הערבים. בעוד שב-2015 הייתה המחנה הציוני המפלגה היהודית הגדולה ביותר בקרב המצביעים הערבים, בבחירות 2019 היא התדרדרה למקום השביעי. מרצ, כחול לבן, הליכוד, כולנו, ש"ס וישראל ביתנו קיבלו כל אחת יותר קולות מהמגזר הערבי מאשר מפלגת העבודה.

כעת מעריך פרץ, כי בקמפיין ממוקד בחברה הערבית הוא יוכל לשכנע את רוב מצביעי מרצ וכחול לבן הערבים להצביע להעבודה-גשר ולהגיע לשני מנדטים במגזר הערבי. אם יצליח, זו תהיה תוספת כוח משמעותית כשהסקרים נותנים להעבודה-גשר שישה מנדטים בסך הכל.

יש לזכור שב-2015 היה למפלגת העבודה מועמד ערבי במקום ריאלי שאף נבחר לחבר כנסת, העיתונאי ושדר הרדיו זוהיר בהלול.

ברשימת העבודה-גשר לכנסת ה-22 ביקש פרץ לקדם מועמדים ערבים ודרוזים, אבל בשל ההתנגדות הרבה של חברי המפלגה שנבחרו בעשירייה הראשונה הוא הסתפק במקום התשיעי הספק ריאלי לסאלח סעד הדרוזי, במקום ה-14 לאחסאן חלאילה הערבי ובמקום ה-19 לפרחאן אבו ריאש הבדואי. זה אולי לא מספיק, אבל זה הרבה יותר מכל המפלגות היהודיות האחרות.

לאופטימיות של פרץ יש עוד סיבה. "עשרות אלפי מצביעים ערבים, רובם צעירים, מחפשים בית פוליטי שיקדם את צרכי הציבור הערבי לאחר שנואשו מהמפלגות הערביות", אומר לאל-מוניטור בכיר במפלגת עבודה, "בבחירות האחרונות הם הצביעו למרצ ולכחול לבן, אבל כחול לבן ממשיכה לאכזב לאחר שלא מצאה לנכון להציב שום מועמד ערבי במקום ריאלי ויש לה הרבה כאלה, עד אמצע העשירייה הרביעית. מרצ שינתה כיוון והתחברה לאהוד ברק השנוא בציבור הערבי".

ברק כידוע היה ראש הממשלה באירועי אוקטובר 2000 שבהם נורו למוות 12 מפגינים ערבים אזרחי ישראל (וכן פלסטיני שלא היה אזרח ישראלי). אמנם לאחרונה הביע ברק את התנצלותו על האירועים [23 ביולי], אבל ספק אם ההתנצלות הזו תפייס את הבוחרים הערבים. במאמר כאן באל-מוניטור טען עפיף אבו מוך כי התנצלותו של ברק הייתה חשובה מאוד, אך "אני לא מכיר אף אזרח ערבי שיכול לסלוח בקלות על אירועי אוקטובר 2000". פרץ בונה על כך שהמצביעים הערבים יתקשו להצביע למחנה הדמוקרטי המאחד את מרצ עם אהוד ברק.

בסיוריו ביישובים הערביים מקפיד פרץ להזכיר לשומעיו את יחס ראש הממשלה ומנהיגי המפלגות האחרות כלפי הערבים. בסיור בשפרעם לפני כשבועיים [27 ביולי] אמר פרץ: "העליונות וההתנשאות של נתניהו כלפי תושבי הפריפריה, ערי הפיתוח והמגזר הערבי עוברת כל גבול. מנהיגותו מנותקת, פותחת שסעים מדממים וזורעת תחושת קיפוח והזנחה שלא ניתנת לגישור".

פרץ הוא איש שמאל מדיני-חברתי המצדד בפתרון של שתי המדינות, מה שלכאורה מעניק לו יתרון מול כחול לבן. הוא גם מזוהה עם סיוע לאוכלוסיות חלשות. החברה הערבית (כמו החרדית) היא הענייה בישראל וזקוקה לתקציבים ולהעלאת בעיותיה לראש סדרי העדיפויות של הממשלה. פרץ מבטיח את זה בדיוק. יתרה מכך, יש סיכוי כי יצטרף לממשלת אחדות אם תקום אחת כזו, בניגוד למחנה הדמוקרטי, שסיכויה להצטרף לממשלה כלשהי קטנים. סקר של עמותת "יוזמות אברהם" [30 ביולי] הפועלת לשילוב ערביי ישראל הראה שהבוחרים הערבים רוצים להרגיש שהם משפיעים. לפי הסקר, התחייבות מפלגות השמאל-מרכז לפעול בסוגיות החשובות לחברה הערבית תעודד הצבעה בקרב 30% מהנשאלים.

לאחר האכזבה ממרצ שחברה לברק ומכחול לבן שלא הציבה שום מועמד ערבי ברשימתה, מבחינת הבוחר הערבי רק העבודה-גשר נותרה במשחק בקרב רשימות יהודיות מהמרכז-שמאל. פרץ מתכוון לנצל את היתרון הזה עד תומו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
הניצחון המר של הרשימה המשותפת
שלומי אלדר | | מרץ 3, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020