על פי כל הסימנים ישראל מתקדמת במהירות לעבר משבר חוקתי חסר תקדים בתולדותיה. אפוקליפסה שבמסגרתה תתרחש התנגשות חזיתית עוצמתית בין שתיים מהרשויות המרכזיות במדינה: הרשות השופטת מזה, הרשות המבצעת מזה. מצב שבו הוראת בית המשפט העליון תבטל את הוראת המחוקק, שהיא הכנסת, שתבטל מצדה את הוראת בית המשפט העליון. באמצע יהיו כלואים המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מבלי לדעת לאיזו מהרשויות עליהם לציית. במילים אחרות: סוג של כאוס שלטוני שאף אחד מהאבות המייסדים של מדינת היהודים לא פילל שהיא עלולה להגיע אליו, 71 שנה לאחר שהוקמה.
כראש ממשלה, נזהר בנימין נתניהו לאורך כל שנותיו בשלטון בכבודו, מעמדו ועצמאותו של בית המשפט העליון. הוא גם לא נתן לפגוע ברשויות האכיפה השונות, ובעיקר במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. כל היוזמות להצרת צעדיו של היועמ"ש או הגבלת כוחו של העליון טורפדו על ידי נתניהו בדרך כזו או אחרת מאז עלה לשלטון לראשונה בשנת 1996. הוא לא עשה את זה מסיבות אידיאולוגיות, אלא מתוך יראה ופחד. נתניהו ידע שבכוחה של מערכת אכיפת החוק להביא לסיום שלטונו באמצעות חקירות וכתבי אישום, כפי שקרה לקודמו אהוד אולמרט. הוא לא היה בשל לקרוא תיגר על המערכת ולכן השים את עצמו כמי שמכיר במעמדה ומגן על עצמאותה.
