המפסידים הבטוחים של הבחירות: הדמוקרטיה, השלום והסולידריות

שורות אלו נכתבות ערב פתיחת הקלפיות, ולכן יהיה זה לא רציני לנבא ידו של מי תהיה על העליונה ב-9 באפריל. אולם אפשר כבר להצביע בוודאות על שורת המפסידים הגדולים של בחירות 2019: השלום עם הפלסטינים והעולם הערבי, אמון הציבור במוסדות השלטון, הדו-קיום בין הרוב היהודי למיעוט הערבי והחופש מדת. ראש הממשלה הבא, יהיה אשר יהיה, ימצא את עצמו כבול במציאות חברתית וגיאופוליטית אשר תשחק עד דק את יכולתו לחולל שינוי בכל אחד מהתחומים החשובים הללו. את מרחב התמרון הצר הנותר יצמקו אילוצים קואליציוניים למיניהם.   

הסיכוי לשלום: סדר היום הלאומי במערכת הבחירות, הרכב הרשימות הציוניות, סקרי דעת הקהל והשיח הפוליטי-מפלגתי משקפים הלכי רוח שהוחדרו למרחב הציבורי במהלך העשור של בנימין נתניהו. קל יותר להפיץ פחד שהוזרק למוח בהתמדה ובכישרון מאשר לפרקו. פשוט יותר לזרוע שנאה לאחר שפוזרה בשפע במשך עשר שנים, מאשר לעקרה. עם מטען עצום ורב של פחד מהזר ושנאה לאחר שהצטברו בתקופה הזאת, קשה עד בלתי אפשרי לנהל משא ומתן לשלום על בסיס ריאלי, כלומר על בסיס גבולות 67' ותיקוני גבול מוסכמים, פינוי התנחלויות והכרה במזרח ירושלים כבירת פלסטין.