ישראל פולס

את זה לא תראו בערוץ ביביטיווי: תיק החקירה שמעולם לא נפתח

p
המחבר
בקצרה
מהדורת החדשות הפרטית של נתניהו היא הפייק ניוז בהתגלמותו. תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) מכיל ראיות חזקות ומבוססות, אבל הגשת כתב אישום בו תעורר תהיות לגבי אי חקירת מערכת היחסים בין נתניהו לישראל היום של אדלסון.

במאמציו לבצר את קהל מצביעיו לקראת החלטתו הגורלית של היועץ המשפטי לממשלה, הקים לעצמו בנימין נתניהו ערוץ טלוויזיה. זה לא שחסרים לראש הממשלה אמצעי תקשורת הסרים למרותו: יש לו חינמון המופץ במאות אלפי עותקים ביום ("ישראל היום"), יש לו ערוץ טלוויזיה המגויס כל-כולו לתעמולת ימין ותמיכה בנתניהו (ערוץ 20), יש לו השפעה על חלק משמעותי מאמצעי התקשורת וצבא נאמן של "עיתונאים", חלקם נטולי הכשרה מקצועית או ניסיון כלשהו, שמהדהדים את מסריו בכל חלקי המדיה הישראלית.

כל זה, כנראה, לא מספיק. נתניהו, כמו פטרונו דונלד טראמפ, לעולם לא ישבע תקשורת אוהדת ופרגונים. גם לאחר שהעיתונאי הביקורתי האחרון יורחק מהמקצוע, ימשיך ראש הממשלה לחוש נרדף.

בתחילת השבוע שעבר [2 בפברואר] השיק הליכוד אולפן טלוויזיה משלו ב"מצודת זאב" בתל אביב (המטה ההיסטורי של המפלגה). בכל ערב משדר ערוץ ה-ביביטיווי "מהדורת חדשות" בהגשתו של פליט ריאליטי פופולרי שמעולם לא עסק בעיתונות בשם אלירז שדה. לדברי נתניהו, המהדורה הזו אמורה לקעקע את תעשיית ה"פייק ניוז" שמפעילה התקשורת נגדו. המציאות היא הפוכה: מהדורת הביביטיווי היא הפייק בהתגלמותו. המרואיין הקבוע, כמעט מדי ערב, הוא נתניהו עצמו. שאלות קשות, מן הסתם, אין שם. מדובר בסדרה אינסופית של הרמות להנחתה. נתניהו, כידוע, יודע להנחית.

המהדורה הפרטית היא הנשק האחרון שהטיל נתניהו למערכה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אנחנו נכנסים לשבועיים המכריעים ביותר של הפוליטיקה הישראלית מזה זמן רב. היועמ"ש כבר הצהיר שיודיע על החלטתו בתיקי נתניהו עוד לפני הבחירות. חלון ההזדמנויות שלו להודעה הזו ייסגר ב-21 בפברואר, מועד בו אמורות להיות מוגשות הרשימות לכנסת. על פי גורמים במשרד המשפטים, היועץ מתכוון לפרסם את ההחלטה בטרם יוגשו הרשימות. כלומר בעשרת הימים הנוראים הבאים.

היועץ כפי הנראה כבר החליט להגיש כתבי אישום בשניים מתיקי נתניהו: בתיק 4000, העוסק ביחסיו של נתניהו עם הטייקון לשעבר שאול אלוביץ', נוטה היועץ להגיש כתב אישום בגין שוחד; בתיק 1000, הלא הוא תיק המתנות בכיכובו של מפיק העל ההוליוודי ארנון מילצ'ן, הנטייה גם כן היא לכתב אישום, כנראה בסעיף אשמה מופחת: מרמה והפרת אמונים (למרות שהמשטרה המליצה על שוחד).

הדילמה שנותרה היא תיק 2000. זו פצצת זמן מתקתקת ונפיצה במיוחד, בה מככב בנוסף לנתניהו גם המו"ל הישראלי הגדול והעוצמתי ביותר, ארנון (נוני) מוזס, המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" ואתר החדשות הפופולרי Ynet.

מרבית יועציו וסגניו של היועמ"ש סבורים שמדובר בפרשת שוחד בעלת חשיבות ציבורית אדירה. מיעוט מבין צוותו של היועמ"ש סבור שאסור להיכנס למתחם הרגיש והנפיץ של יחסי פוליטיקאים עם התקשורת. מנדלבליט עצמו נוטה להגיש כתב אישום, אך מתלבט. ההתלבטות שלו מובנת. החלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו תגרור, כמעט אוטומטית, גם החלטה להגיש כתב אישום נגד מוזס. זה הדבר האחרון שהיועץ צריך עכשיו: חוץ מנתניהו, חסידיו ואוהדיו, למצוא במחנה הנגדי גם את "קבוצת ידיעות". לכן תיק 2000 הוא פצצת זמן המתקתקת על שולחנו של מנדלבליט. כמעט כל החלטה שיקבל, תפתח נגדו מסע ביקורת חסר תקדים, והוא יודע את זה.

על פניו, התיק מכיל ראיות חזקות ומבוססות, בראשן ההקלטות של סדרת המפגשים החשאיים בין נתניהו למוזס בה רקמו השניים, לכאורה, מזימת שוחד קלאסית: "ידיעות" ימתן את הביקורת נגד ראש הממשלה, יאפשר לו להיבחר שוב וישנה את המדיניות הכוללת שרואה בנתניהו יריב מר. "רוח המפקד" בידיעות אחרונות נתונה להחלטתו הבלעדית של המו"ל והוא הבטיח לשנות את הכיוון ממנה היא נושבת (אם כי מוזס הדגיש בשיחות שאין לו יכולת לשנות או להשפיע על מה שעיתונאיו הבכירים כותבים בטוריהם). נתניהו הבטיח, מצדו, להשפיע על "ישראל היום" למתן את הפצת החינמון ואולי אפילו להפסיק להפיץ אותו בסופי השבוע, שם נמצא עדיין העוגן הכלכלי העיקרי של תעשיית הפרינט הדועכת. למוזס שווה מהלך כזה מאות מיליוני שקלים. לנתניהו שווה הפסקת הביקורת בקבוצת "ידיעות" סכום דומה ואולי אף יותר מזה.

הראיות לא מסתיימות באותם מפגשים. בידי המשטרה והפרקליטות סידרה נוספת של צעדים ובדיקות שנקטו הצדדים, בעיקר נתניהו, במאמץ לקדם את הדיל המשחית שרקמו. מבחינה ראייתית פשוטה, הסיכוי להרשעה בתיק הזה אינו נמוך. מקצועית נטו, הדילמה אינה קשה מדי.

ההתלבטות מגיעה מהתחום הציבורי והתקשורתי. האם נכון לחדור אל ליבת היחסים בין פוליטיקאים ותקשורת? האם הגשת כתב אישום בתיק 2000 לא תפתח תיבת פנדורה שתחריב את מה שנותר מאמון הציבור בפוליטיקאים ובתקשורת? אבל יש עוד משהו: הגשת כתב אישום בתיק 2000 תעורר תהיות לגבי תיק חקירה נוסף שמעולם לא נפתח: מערכת היחסים בין בנימין נתניהו לישראל היום של שלדון אדלסון.

בסביבת "ידיעות" טוענים שכתב אישום בתיק 2000 יהיה בגדר אפליה זועקת לשמיים אל מול מערכת היחסים של נתניהו וישראל היום. מאז 2007, טוענים אנשי מוזס, מחולק בישראל חינמון שכל מטרתו היא להאדיר ולפאר את ראש הממשלה. ברור, לדבריהם, מה נתניהו קיבל בעסקה הזו. ומה נתן? הוא הודה, אומרים בידיעות, שלקח את ישראל לבחירות בשנת 2015 רק בגלל חוק ישראל היום. כלומר, הוא ביצע מהלך דרמטי (בחירות) רק כדי להציל ולסייע לעיתון הבית שלו. מדוע, שואלים בידיעות, לא הורה היועץ לחקור גם את הפרשה הזו, כפי שנחקרו היחסים בין נתניהו לידיעות אחרונות?

נכון, בענייני נתניהו ואדלסון אין הקלטות. האם זה מייתר את הצורך בחקירה? לא ברור. אם נוסיף לזה את טענותיו של נתניהו לפיהן גם יאיר לפיד קיים סדרת פגישות חשאית עם ארנון מוזס וגם הפגישות הללו צריכות להיחקר, נקבל סלט תקשורת-פוליטיקה רעיל ממנו יהיה קשה להיחלץ בשלום. לטענות הללו אין שום עיגון ראייתי, אבל זה לא מפריע לנתניהו לייצר מצג שווא לפיו "רק הוא נחקר". כך או אחרת, הסלט הרעיל הזה מונח כרגע על שולחנו של היועץ, מוכן לאכילה. שיהיה בתיאבון לכולנו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: fake news, media, case 4000, investigation, avichai mandelblit, benjamin netanyahu, propaganda, right-wing

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept