בשנת 1923 הגיע גדול המדענים היהודיים, אלברט איינשטיין, לנאום באוניברסיטה העברית בירושלים שעוד טרם נפתחה רשמית ושכנה במבנה בודד על הר הצופים. איינשטיין ביקש לשאת את דבריו על תורת היחסות בצרפתית, אבל אחדים מהמרצים וכן פעילים למען השפה העברית מחו על כך. איינשטיין התרצה, פתח את דבריו בברכות בשפה העברית, אחר כך התנצל שאת ההרצאה המדעית יישא בשפה הצרפתית.
כעבור 95 שנה, שבה בדיוק אותה מחלוקת לפתחה של האוניברסיטה המובילה בישראל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן הכריז בישיבות וכנסים כי הדגש בתקופת כהונתו יהיה על בינלאומיות, קרי האצה בתכניות חילופי סטודנטים, קבלת מרצים מחו"ל ושליחת מרצים ישראלים לאוניברסיטאות בארצות אחרות. בהתאם לגישה זו, בוחנת הנהלת האוניברסיטה בימים אלה מעבר של כל הקורסים לתארים מתקדמים, מאסטר ודוקטורט במדעי הטבע, לשפה האנגלית, וכן תוספת של קורס חובה אחד או שניים באנגלית לתואר הראשון. הפרסום על כך עורר תגובות חריפות בעיקר מהזירה הפוליטית, ולא רק מהימין הלאומי. כך חבר הכנסת עופר שלח ממפלגת המרכז יש עתיד, שכתב כי הרעיון מופרך וכי בשם המעמד הבינלאומי והרצון למשוך סטודנטים זרים מבקשים לעשות צעד שנוגד 150 שנות ציונות ומהות של עם חופשי בארצו. הוא הוסיף ואיים כי אם האוניברסיטה לא תזנח את הרעיון, על המערכת הפוליטית יהיה "לגרום לה לבטל אותו".
