ישראל פולס

ניצחון הקייסים על הרבנות האורתודוקסית

p
המחבר
בקצרה
נכון, זו רק הכרה חלקית ללא היתר לערוך חופות או לבצע שחיטה, ועדיין ועדה ממשלתית ממליצה כי המנהיגים הרוחניים-דתיים של הקהילה האתיופית יוכלו לנהל טקסים בחגים, טקסי אשכבה, טקסי טהרה, לנהל בתי כנסת ועוד.

מאבקם של הקייסים, המנהיגים הרוחניים-דתיים של הקהילה האתיופית בישראל, נגד הממסד הרבני חרדי, זכה בשבוע שעבר בהישג נוסף [7 בנובמבר], כשהכרת המדינה בהם נכנסה לתוקף. ועדה ממשלתית ממליצה כעת כי הקייסים יוכלו לנהל טקסים בחגים, טקסי אשכבה, טקסי טהרה, לנהל בתי כנסת ועוד. עם זאת דרכם להכרה מלאה בסמכויות ההלכתיות כמו עריכת חופה עוד ארוכה.

כוהני הדת היהודים באתיופיה, הקייסים, שימשו מאות שנים כמנהיגים הדתיים והרוחניים של יהדות אתיופיה ושימרו באופן ייחודי את מצוות התורה. כשעלו יהודי אתיופיה לישראל (בעיקר בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת), הם גילו שהממסד הרבני לא מכיר בסמכותם הדתית של הקייסים.

לאחר מאבק ארוך שנים ובעקבות הפגנות זעם של אלפי יוצאי אתיופיה ב-2015, הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו לקידום שילובם בחברה הישראלית של יוצאי אתיופיה. בחודש פברואר השנה [2018] החליטה הוועדה להסדיר את מעמד הקייסים. נתניהו אמר אז: "יש לקהילה (האתיופית) מעמד מיוחד דווקא כי היא שמרה על מורשת ישראל תוך ניתוק מוחלט. זה מרגש אותי, זה קרוב ללבי, ולכן המעמד שאנו מציינים היום הוא גם היסטורי".

לצורך יישום החלטת הוועדה הוקמה ועדת משנה. ועדת המשנה התבקשה בעצם להתוות את הכללים ליישום, והיא ממליצה כעת לפתוח בתי מדרש ללימוד ולהכשרת הקייסים של הדורות הבאים, ולקבוע תקנים ייעודיים למשרת קייס במועצות הדתיות. בשלב ראשון יוכרו ויועסקו במשרות מלאות 28 קייסים במועצות דתיות שונות, וככל הנראה הם יוכלו להעניק שירותי דת לכלל האוכלוסייה, ולא רק לבני העדה האתיופית. בסוף התהליך אמורים לקבל הכרה עוד כ-30 קייסים, אשר כיום משמשים כמנהיגים רוחניים לא רשמיים של קהילות אתיופיות בישראל. הסמכות הבלעדית במינוי קייסים תהיה של האישיות הרוחנית העליונה בעדה האתיופית, המכונה "מלוקסה".

כמו כן, המדינה תממן את פרויקט התיעוד בכתב של כל הידע התורני של הקייסים, אשר עבר בעל פה מדור לדור במשך 2,500 שנה.   

גדי יברקן, שעמד בראש צוות המאבק של הקייסים, אומר לאל-מוניטור כי אף שהמדינה עשתה תיקון לעוול היסטורי, "חשוב לזכור שרק קיבלנו חזרה את זכויותינו עתיקות היומין". לדבריו, המלצת הוועדה "באה לכבד ולהעריך את מורשת ישראל ואת הסמכות הדתית של הקייסים, אשר שמרו על התורה ומסורת ישראל מימי בית המקדש".

למרות האופטימיות העולה מדברי יברקן, המלצת הוועדה אינה כוללת עריכת טקסי נישואין וגירושין, שחיטה וטקסים יהודים נוספים. בנושא הזה מסרבת הרבנות הראשית לוותר, ועומדת על כך שאלה יבוצעו רק על ידי רבנים שהוסמכו לכך בבתי המדרש שלה.

לפני כשש שנים [2012] פרסם הרב ד"ר שרון שלום ספר הלכות ראשון מסוגו של יהדות אתיופיה בשם "מסיני לאתיופיה". ד"ר שלום, שקיבל הסמכה רשמית לרב מהרבנות הראשית, אומר לאל-מוניטור כי כפי שבמנהגי היהדות בארץ מתחשבים במנהגי הקהילות שהגיעו מארצות שונות, כך יש לאפשר ליהודי אתיופיה לנהוג לפי המנהגים שהביאו עמם מארץ מוצאם. לדבריו, הממסד הרבני בישראל נשלט על ידי החרדים האשכנזים, וכל יתר הזרמים ביהדות "נאלצים לרקוד לפי החליל שלהם". בעקבות ספרו הרבנות יצאה למאבק נגדו, ובין השאר הוא זומן לדיון בבית הדין הרבני של העדה האתיופית. לדבריו, הרבנות לא מאפשרת לו לערוך חתונות וטקסים דתיים, אף שהוסמך לכך והוא נושא תעודת רב.

איינאו פרדה סנבטו, אחד הפעילים הבולטים למען זכויות הקהילה האתיופית, אומר בשיחה עם אל-מוניטור כי כל עוד לא תהיה הכרה אמיתית בסמכויות הקייסים, לרבות חיתון בני זוג, אין מבחינתו משמעות של ממש בהמלצת הוועדה. לדבריו, כל מה שהתחדש הוא רק הסדרה טכנית של אופן מינוי הקייסים ורבני הקהילות האתיופיות לפי התקנים שעליהם הכריז ראש הממשלה בחודש פברואר השנה. "באופן הזה תפקיד הקייס יהיה ריק מתוכן ללא הסמכויות המלאות של מנהיג רוחני ודתי, ממש כפי שהיו לו באתיופיה", הוא אומר.

למרות הכל, המלצת הוועדה מניעה תהליך של הכרה בזרם אחר ביהדות, בעל מנהגים ייחודיים, כללים שונים ומסורת אחרת מזו של היהדות האורתודוקסית החרדית השולטת בממסד הדתי הישראלי. זרמים אחרים הנמצאים בעימות מתמיד עם הממסד הרבני – הקונסרבטיבי והרפורמי, יכולים רק לחלום על הכרה בשלב הזה.

אחד ממנהיגי הקהילה הקונסרבטיבית אומר לאל-מוניטור כי אולי בני קהילתו צריכים ללמוד מיוצאי אתיופיה, לחסום כבישים כפי שאלה עשו, "ואז אולי נקבל הכרה". לדבריו, הצעדים הללו כלפי הקהילה האתיופית נועדו להבטיח את הצבעתם לליכוד ולש"ס בבחירות הקרובות.

כך או אחרת, הכרה רשמית, גם אם חלקית, במנהיגים הרוחניים של הקהילה האתיופית, מתקנת עוול ארוך ומתמשך מאז עלייתם ארצה. ועדיין, מבחנה האמיתי יהיה במתן סמכויות מעשיות מלאות בניהול הטקסים הדתיים של יוצאי אתיופיה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו

 

כתבות נוספות

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept