ישראל פולס

לשבור את הקיפאון: המהלך שיכול להציל את פתרון שתי המדינות

p
המחבר
בקצרה
הידידות שנבנתה עם סעודיה סביב האיום האיראני יצרה הזדמנות להשגת פתרון לבעיה הפלסטינית. ביקור משותף בכנסת של המלך הסעודי והנשיא הפלסטיני עשוי להשפיע על הלך הרוחות בישראל ועל הרצון הפוליטי לשלם את מחיר השלום.

גם הפעם (27 בספטמבר), כמו בכל הנאומים שנשא בשנים האחרונות בפני העצרת הכללית של האו"ם, הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו להחביא את הסוגיה הפלסטינית מאחורי הפצצה האיראנית והסכם הגרעין.

בשנים האחרונות עשה נתניהו לעצמו מנהג כפול: בידו האחת להצליף במדינות אירופה, שכרתו לדעתו ברית עם השטן מטהרן, ובידו השנייה לחבק את מדינות ערב, האחיות של ישראל לצרה האיראנית. נתניהו סיפר באו''ם שהסכם הגרעין עם איראן, אשר לטענתו חיזק את טהרן, קירב יותר מאי פעם בין ישראל למדינות ערביות רבות, "קרבה וידידות שלא חזיתי בחיי ושלא ניתן היה לדמיין לפני כמה שנים". הוא גם הביע את תקוותו כי "בקרוב ישראל תוכל לכונן שלום רשמי עם שכנותיה הערביות, בנוסף למצרים ולירדן, ובהן גם הפלסטינים".

האתגר העיקרי אינו מציאת השוקת שתרווה את האינטרסים של שני הצדדים, אלא הבאתם אליה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אימץ בשבוע שעבר את פתרון שתי המדינות [26 בספטמבר], אך העברת השגרירות לירושלים, הקיצוץ בסיוע לרשות וסגירת נציגות אש"ף בוושינגטון שברו את אמונם של הפלסטינים בתיווך האמריקאי. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) חזר בנאומו באו"ם על מחויבותו לעקרון של שתי מדינות לשני עמים, על בסיס גבולות 67', אולם היבול המדיני הדל שהביא הסכם אוסלו שחק עד דק גם את אמון הציבור שלו בהנהגה, שהבטיחה לפני 25 שנה [1993] שההסכם יביא לסיום הכיבוש.

נתניהו דיבר על מדינה בלי צבא, ואפילו הכריז כי הוא "מצפה לעבוד עם הנשיא טראמפ וצוותו בנושא השלום". עם זאת, כרטיס העבודה של נתניהו בפרויקט השלום, מאז כניסתו לחיים הפוליטיים, לא מזכה אותו בפרס העובד המצטיין.

יושבת ראש האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, שייצגה את ממשלות אולמרט ונתניהו במשא ומתן עם הפלסטינים, אמרה לפני מספר חדשים בשיחה עם אל-מוניטור כי המכשול העיקרי להסכם נעוץ בחוסר רצון פוליטי, בצד הישראלי, לממש את פתרון שתי המדינות. לדבריה, כדי לייצר רצון פוליטי לשלם את המחיר הטריטוריאלי של השלום, יש לגייס תמיכה רחבה של הציבור הישראלי. אם טראמפ יניח בפני הצדדים מתווה סביר של חלוקה הארץ על בסיס גבולות 67', הימין הישראלי יתקשה לצרף אותו לחבורת "שונאי ישראל", כפי שמנהיגיו עשו לברק אובמה.

המכות שהנחית טראמפ על הפלסטינים מקשות עד כה על קידום "עסקת המאה" שלו. כשהצדדים לא מדברים זה עם זה ואחד מהם גם לא מדבר גם עם ארה"ב, יש לחפש את שובר הקיפאון, מפזר מחסום הפחד ומנפץ חומת השנאה מחוץ לקופסא הישראלית-פלסטינית-אמריקאית. הם נמצאים לא הרחק ממנה – במדינות הערביות שנתניהו דיווח על יחסי הקרבה והידידות שלו עמן.

העקבות מובילים אל היחסים המיוחדים של ישראל עם סעודיה. סימן מובהק להתקרבות בין שתי המדינות ניתן בשנה האחרונה [מארס 2018], כשסעודיה החלה לאפשר לטיסות מישראל למזרח הרחוק (ניו דלהי) לעבור במרחב האווירי שלה. כעת, נתניהו לא יוכל שלא לקבל בברכה את פניהם של המלך הסעודי סלמאן אל-סעוד והנשיא הפלסטיני עבאס, אם יגיעו יחד לביקור היסטורי במליאת הכנסת. מהלך משנה מציאות מעין זה עשה נשיא מצרים אנואר סאדאת לפני 41 שנה. אשתקד סיפר פרופ' וויליאם ב. קוונדט, שהיה יועצו של הנשיא ג'ימי קרטר, שכבר אז הנשיא האמריקאי השתעשע ברעיון לזמן מפגש פסגה בירושלים בהשתתפות מנהיגי ערב ומועצת הביטחון של האו"ם.

קשה להגזים בהשפעה שהייתה אז, ב-1977, לביקור הפתע של מנהיג המדינה הערבית הגדולה על הלך הרוחות בישראל ועל הרצון הפוליטי לשלם את מחיר השלום. הופעתו של סאדאת בכנסת עשתה לתמיכה הציבורית בשלום מה שאלפי שעות של משא ומתן, בניצוחם של ממשלים אמריקאים, לא עשו עד אז ומאז ועד היום. פנייה ישירה של מנהיג ערבי אל הציבור הישראלי מעל במת בית הנבחרים, שקולה כנגד שפע של וועידות בינלאומיות, נאומים באו"ם ומסיבות עיתונאים משותפות של מנהיגי ישראל ומדינות ערב.

נסיעה של מלך סעודיה והנשיא הפלסטיני לירושלים בשלהי 2018 תהיה קלה שבעתיים מזו שהנשיא סאדאת עשה לשם מקהיר בשלהי 1977. הביקור בירושלים הפך אותו בעיני מדינות העימות לבוגד בעניין הערבי ולמשתף פעולה עם האויב הציוני. לעומתו, דרכם של מנהיגי ערב לירושלים מרופדת כיום בתמיכתן של הליגה הערבית ואיחוד מדינות האסלאם, המחויבות ליזמת השלום הערבית ממארס 2002. הסכסוך עם הפלסטינים הוא המכשול היחיד להכרה רשמית של רוב מדינות ערב ומדינות האסלאם במדינת ישראל ולנרמול היחסים עמה, שנתניהו מצפה לו.  

בנאומו בכנסת  אמר סאדאת שאפילו אם יושג שלום בין ישראל לכל מדינות העימות כולן, הוא לא יאריך ימים כל עוד לא יושג פתרון צודק לבעיה הפלסטינית. בנאומו בעצרת האו"ם אמר נתניהו, כי "כשאתה בונה ידידות סביב איום, סביב אתגר, אתה מזהה הזדמנויות, לא רק מבחינת הביטחון, אלא הזדמנויות לשיפור חיי העמים שלנו".

הידידות שנבנתה סביב האיום האיראני ואתגר סילוקו, יצרה הזדמנות נוספת – הזדמנות להתמודד עם איום הטרור והקנאות ועם האתגר של השגת פתרון הוגן והגיוני לבעיה הפלסטינית, אשר יבטיח את שמירת אופייה הדמוקרטי וזהותה היהודית של מדינת ישראל.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: mahmoud abbas, saudi arabia foreign policy, anwar sadat, two-state solution, israeli-palestinian conflict, israel-us relations, donald trump, benjamin netanyahu, unga

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept