ישראל פולס

מדוע מסרב יחיא סינוואר לכל הצעות ההסדרה עם ישראל?

p
המחבר
בקצרה
עכשיו, כשהצעות שונות להסדרה הומניטרית של רצועת עזה נמצאות על שולחן הדיונים, מתברר שמנהיג חמאס יחיא סינוואר דוחה אותן על הסף אלא אם יכרכו בהן שחרור רב של אסירים פלסטינים.

מה חשוב לחמאס יותר – שחרור אסיריו מבתי הכלא בישראל או שיפור מצבם של תושבי עזה? זו אינה שאלה היפותטית אלא דילמה אמיתית איתה מתמודדים כעת מנהיגי התנועה ובראשם יחיא סינוואר, שאמור להשיב להצעות שונות להסדרה הומניטרית ברצועה.

העיתון א-שרק אל-אווסט המתפרסם בלונדון, דיווח בשבת [30 ביוני] כי הנהגת התנועה בוחנת שלוש הצעות ממתווכים שונים. האחת משליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב, השנייה מגורם ערבי שהעיתון ציין כי יש לו קשר חזק עם חמאס, והצעה שלישית הוגשה באמצעות מדינה זרה. ההצעות כוללות סיוע הומניטרי, פתיחת מעברים באופן מלא והכנסת כל הסחורות – ומנגד השבת גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין ושחרור האזרחים הישראלים המוחזקים בידי חמאס.

בין ההצעות הנבחנות: הקמת אזור תעשייה משותף סמוך למעבר ארז, הקמת רציף ימי בקפריסין להעברת סחורות לעזה, הגדלה משמעותית של אספקת חשמל לרצועה, הכנסת דלקים, מתן הקלות מצד מצרים כמו הקמת אזור תעשייה סמוך לגבול המצרי שיספק תעסוקה לתושבי הרצועה, פתיחת מעבר רפיח באופן קבוע להעברת מוצרי מזון, חומרי גלם ואנרגיה, ועוד.

הניסיון לגבש הסדרה ברצועה נובע ממאמץ אמריקאי למצוא פתרון למשבר ההומניטרי בעזה, בשיתוף מדינות המפרץ וכשלב מקדים לפרסום תוכנית השלום של ממשל טראמפ.

ההצעות הללו הן בדיוק מה שתנועת חמאס ניסתה להשיג מאז הוטל הסגר על רצועת עזה ב-2007. מנהיגי התנועה היו מוכנים להקריב אלפי תושבים בעימותים מזוינים עם ישראל, רק כדי לגרום לישראל לדון בהקלות משמעותיות בסגר. עכשיו, כשהצעות שונות נמצאות על שולחן הדיונים, מתברר שמנהיגי חמאס דוחים אותן על הסף. במקום לקפוץ על ההצעות בשתי ידיים, לפתוח במשא ומתן אינטנסיבי ולהתמקח על הקלות כאלה ואחרות, חמאס מתעקשת שלא לכלול בכל הסדרה שהיא את החזרת גופות החיילים ושחרור האזרחים אלא לדון בזה בעסקה אחרת שתוביל לשחרור אסירים.

לדברי מקור פלסטיני ברצועת עזה ששוחח עם אל-מוניטור, סינוואר הוא המכשול העיקרי להסדרה כעת כיוון שאינו מאפשר התקדמות בעניין ללא הבטחה לשחרור אסירים המוני, לפחות כמו בעסקת גלעד שליט.

סינוואר, האיש שדחף יותר משאר מנהיגי עזה להגיע לפיוס עם פת"ח, גם במחיר ויתור על השליטה האזרחית ברצועה במטרה להביא לשיפור מצבה ההומניטרי, אינו מוכן לזוז מההבטחה האישית שנתן לאסירי חמאס – להביא לשחרורם.

הוא עצמו השתחרר בעסקת שליט [2011] ורואה עצמו "אבי האסירים הפלסטינים". בראיון שקיים לפני כשנה [אוגוסט 2017] לאחר התפטרותו של שליח ראש הממשלה לנושא הנעדרים והחטופים ליאור לוטן, תיאר סינוואר עד כמה נחוש ועקבי הוא בנושא הקרוב ללבו. "עסקת שליט התעכבה במשך שנתיים כיוון שסירבתי בהיותי אסיר להצעת המתווכים, כדי שנשיג עסקה מכובדת במהלכה שחררנו אסירים שהכיבוש הציב נגדם וטו מוחלט", הוא אמר אז.

נוכח דבריו הנחרצים, נדמה שסינוואר מוכן לוותר על הקלות לעזה ובלבד שלא ייתפס כמי שהפר את הבטחתו לאסירים.

סינוואר היה אסיר בכלא הישראלי 23 שנים עד שחרורו. מנהיג עז א-דין אל-קסאם לשעבר, אחמד ג'עברי, חוטפו של שליט שחוסל ערב מבצע "עמוד ענן" [2012], התעקש שסינוואר ייכלל ברשימת האסירים המשוחררים. במהלך ריצוי עונשו הארוך בכלא ביסס סינוואר את מעמדו בין האסירים כמנהיג אסירי חמאס בבתי הכלא בישראל, ראש השורא. סינוואר, אגב, עבר בישראל לפני שנה ניתוח להסרת גידול סרטני בראשו.

מניסיון החיים שצבר, סינוואר אמור להכיר היטב את ההוויה הישראלית, הפוליטית והחברתית, ולהכיר היטב את אופן קבלת ההחלטות של המנהיגים הישראלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן התחייבו לא אחת שישראל לא תשחרר עוד מספר רב של אסירים מהכלא הישראלי, ודאי לא תמורת גופות חיילים. אף שהדברים לא נאמרו במפורש, אין דין עסקת שליט, חייל שנשבה בחיים, לעסקה על שחרור גופות חיילים. "אסור לנו לחזור על אותה טעות", אמר ליברמן ב-2017 בהתייחסו לעסקת שליט.

העמדה הישראלית היא החזרת גופות מחבלים ועצורי "צוק איתן" תמורת גופות החיילים, ושחרור אסירים חולים או פלסטינים שחצו את הגבול מרצונם תמורת האזרחים הישראלים הלוקים בנפשם המוחזקים בידי חמאס.

סינוואר ודאי יודע היטב שההנהגה בישראל לא תתפשר בעניין האסירים, בטח לא כשזה נתפש כמסחר מגונה בגופות. הדברים אף נאמרו לו על ידי שליח האו"ם מלאדנוב ועל ידי מתווכים אחרים שהגיעו לעזה עם מסרים מישראל. אבל הוא בשלו. סינוואר טיפס על אילן גבוה והוא מסרב לרדת ממנו, אף שהוא כנראה יודע שסיכויי ההצלחה הם אפסיים.

סינוואר צבר כוח פוליטי כשהציב את עניין האסירים בראש סדר עדיפויותיו. הוא ודאי חושש לאבד את בסיס כוחו, את הערצתם של האסירים בבתי הכלא שנותנים בו את מבטחם ואת תמיכת בני משפחותיהם בעזה ובגדה. בעבור השיקול הפוליטי הזה הוא מוכן להקריב את חייהם של שני מיליון תושבי הרצועה המייחלים לשינוי באיכות חייהם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept