האם הימין גורר את נתניהו וליברמן למלחמה נוספת בעזה?

ראש הממשלה ושר הביטחון לא מעוניינים בשתי חזיתות, אבל הבייס האלקטורלי שלהם רוצה שהשריפות ייפסקו בכל מחיר. תחת לחץ כבד של הימין ברחוב ובקבינט, מאותתים נתניהו וליברמן לחמאס: לא חוששים ממלחמה בעזה.

al-monitor .

יול 16, 2018

ביום ראשון השבוע [15 ביולי] החלה האש לדעוך, לאחר יומיים ארוכים של התכתשות פרועה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה. החמאס והג'יהאד האסלאמי חדלו משיגורי רקטות ומרגמות, חיל האוויר הישראלי הפסיק את התקיפות האוויריות. למרות תחושת המיצוי בשני הצדדים, פרס צה במהלך הצהריים עוד סוללות כיפת ברזל, הפעם גם באזור גוש דן, באיתות ברור ליחיא סינוואר ברצועה: ישראל אינה חוששת מעימות נרחב ומודעת לכך שהמצב יכול להתדרדר בתוך שעות לעימות צבאי כולל.

האיתות הזה נועד, על פי מקורות ביטחוניים ישראלים, כדי להבהיר לחמאס שהערכתו האסטרטגית בעניין כוונותיה של ישראל מוטעית. "עד עכשיו", אמר לאל-מוניטור שר קבינט ישראלי בכיר, "חמאס האמין שאנחנו עסוקים בזירה הצפונית ולא ניקח סיכונים בחזית מול הרצועה. ובכן, הם טועים. אנחנו לא רוצים עימות בדרום, אבל לא נוכל להמשיך להכיל את המציאות הנוכחית ואם טרור העפיפונים לא ייפסק, חמאס ימצא את עצמו בתוך מלחמה עם ישראל כשהפעם אין שום ביטחון שבסיומה שלטונו ברצועה ימשיך להתקיים".

כדי לסבך עוד יותר את התמונה, בלילה שבין ראשון לשני (16-15 ביולי) התקיפו מטוסים מסתוריים בסיס צבאי של המשטר הסורי באזור חלב שבצפון המדינה. ישראל אינה מתייחסת, אבל התקיפה מיוחסת לחיל האוויר שלה. סוכנויות ידיעות דיווחו ביום שני בבוקר שבתקיפה נהרגו תשעה חיילים איראנים ו-13 סורים והבסיס שהותקף משמש גם את איראן. האירועים המתוארים כאן מדגימים את השינוי השקט במדיניות הישראלית: אם עד עכשיו השתדלה ישראל בכל מאודה לא להצית את החזית הדרומית כדי להמשיך ולרכז מאמץ, אנרגיה ודריכות במלחמה הניטשת בינה לבין איראן בחזית הצפונית, הרי שעכשיו, ובעיקר תחת לחץ כבד של הימין ברחוב ובקבינט, מאותתים נתניהו וליברמן שאם לא תהיה להם ברירה, יילחמו בשתי החזיתות במקביל.

נתניהו וליברמן לא מעוניינים בשתי חזיתות. הם מושקעים עד צוואר במתרחש בצפון ובמאמץ הישראלי הנחוש וכוחני לסלק את איראן מתחומי סוריה. העיניים של נתניהו וליברמן נעוצות בפסגת פוטין-טראמפ, שאמורה להתקיים ביום בו נכתב המאמר הזה [16 ביולי], בפינלנד. יחד עם זאת, העובדה שבשלושת החודשים האחרונים הצליח חמאס לשרוף כליל עשרות אלפי דונמים בישראל, בשטח המתקרב בגודלו לשטחה של תל אביב כולה, מתחילה לכרסם בחוסנו הציבורי של נתניהו ובאמון הציבור בליברמן. עימות סוער שהתרחש בקבינט המדיני-ביטחוני ביום ראשון האחרון משקף במדויק את המצב, כשהשר נפתלי בנט דרש להפציץ מהאוויר את מפריחי בלוני התבערה והעפיפונים, בניגוד לדעת הרמטכ, רב אלוף גדי איזנקוט, שאמר בקול רם וצלול כי פעולה כזו סותרת את "תפיסתי המבצעית והערכית".

למרות שהוא נמצא בפשיטת רגל רב-תחומית, החל מהמצב הכלכלי, המצור הבינלאומי והשפל הצבאי, הצליח חמאס להפתיע את ישראל ולהכות בבטנה הרכה שלה בחודשים האחרונים. ההסלמה הנוכחית בעזה החלה ב-30 במארס, עם תחילתן של "צעדות השיבה" על הגדר, הגיעה לשיא ב"צעדת הנכבה" ב-14 במאי, אבל לא הצליחה לפרוץ את טבעת הברזל שהציב צה"ל סביב הרצועה. אלא שאז, כנגד כל הסיכויים ומתחת לרדאר של כל הערכות המודיעין, הופיעו העפיפונים. בעקבותיהם, הופיעו בלוני הליום עמוסי חומרי תבערה.

מתוך ייאוש, מצא חמאס את נשקם האולטימטיבי של החלשים: העפיפונים והבלונים לא גרמו (בינתיים) לאבידות בנפש בישראל, כך שקשה להגדיר אותם כ"נשק קטלני". יחד עם זאת, הם העלו באש שטחים עצומים, כילו שדות של חקלאים, חורש טבעי ושטחי טבע עצומים והמאיסו את חייהם של תושבי עוטף עזה, המתנהלים כבר שלושה חודשים תחת ענני עשן כבד, אפר וריח של שריפה, כשמדי פעם נוחת בחצרם בלון תבערה. עכשיו, לך תמציא נגד העניין הזה פטנט.

הוויכוח בין הרמטכ"ל איזנקוט לשר בנט (בעמדתו תומכים שרים נוספים, כמו השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מהליכוד) הוא התנגשות בין תפיסות עולם. זה ויכוח בו שני הצדדים צודקים, אבל רק אחד חכם. צודק בנט באבחנה כי מפריחי בלוני התבערה הם טרוריסטים. לאבחנה הזו יש גם עיגון משפטי וגיבוי של היועץ המשפטי לממשלה.

טרוריסטים, אומר בנט, צריך להרוג בטרם יהרגו אותך. צודק גם הרמטכ"ל, בהבינו כי הפעלת מטוס אף-16 שיירה טיל במשקל חצי טון או כל פצצה אחרת על חבורת מפריחי בלונים שלפעמים מורכבת מנערים (המופעלים בידי חמאס), תגרום לישראל הרבה יותר נזק מתועלת. ההבדל בין איזנקוט לבנט הוא שלאיזנקוט אין בחירות בשנה הבאה. לבנט כן.

נתניהו, שבדרך כלל לא מניח לבנט לתפוס עמדה מימינו ומתיישר מאחורי כל גחמותיו, נמצא כאן בדילמה לא פשוטה. הבייס האלקטורלי בימין הישראלי רוצה שהשריפות ייפסקו, בכל מחיר.

רק אחרי יותר ממאה יום מאז החלה תופעת השריפות, ירד נתניהו לעוטף עזה ופגש את ראשי הרשויות. במשך למעלה משלושה חודשים הוא נמנע מלבקר ביישובי עוטף עזה, התרחק והדחיק את המציאות הזו, נמלט מפריים משותף עם מה שמצטייר כניצחון חמאסי על העוצמה והטכנולוגיה של צה"ל, כמתקשה להביט בעיניהם של תושבי העוטף, רבים מהם תומכי המחנה הציוני. "אם זה היה קורה ביהודה ושומרון, בקרב מתנחלים, נתניהו היה עובר לגור שם", אומרים במרירות לאל-מוניטור גורמים במחנה הציוני.

כך או אחרת, נתניהו מתחיל לשלם מחיר ציבורי על המצב וזו הסיבה שהחליט להעלות את גובה ההימור. בישיבת הקבינט ביום ראשון הורה לצה"ל להפסיק את טרור העפיפונים, נקודה. יעלה כמה שיעלה.

בסוף השבוע הנחית חיל האוויר על חמאס את המכה הקשה ביותר מאז צוק איתן [2014] בפעולה שתוכננה בקפדנות. שתי מנהרות תקיפה שסומנו מראש הושמדו, בסיס של גדוד בית להיה הושמד, ובניין בן חמש קומות ששימש אתר אימונים בשטח בנוי של חמאס הופצץ מהאוויר אף הוא.

מבצע צוק איתן, בקיץ לפני ארבע שנים, הסתיים רק כשצה"ל החל למוטט את הבניינים רבי הקומות ברובע האמיד של עזה, בו מתגוררים בכירי חמאס. הפעם, קיוו בצה"ל, המסר יעבור בתחילת האירוע ולא בסופו. זה סייע להרגיע את המצב ביום ראשון, אבל בלוני התבערה המשיכו לנחות בצד הישראלי, הביקורת הציבורית בישראל על ראש הממשלה נמשכת ושני הצדדים נראים כמי שלא באמת מעוניינים בעוד סבב של אלימות מתפרצת, אבל מתקדמים חבוקים לעברו בקצב מהיר למדי.

מאמרים מומלצים

נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
כך שכנע נתניהו את הימין והחרדים שהוא מקודש
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 21, 2020
האיום המתגבש: "עייפות מביבי"
בן כספית | | פבר 12, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020