ISRAEL PULSE


 

עוד סימן לבחירות: הח״כים דוחפים חוקים נגד פלסטינים

המחבר: עקיבא אלדר
פורסם מרץ 8, 2018

אחד התסמינים המובהקים של קדחת בחירות, הוא פריחה מדבקת של חוקים פופוליסטיים מסכני חיים. המגיפה אינה מבחינה בין ימין קיצוני לימין-מרכז, ואינה חסה על פוליטיקאים המסתתרים מאחורי התואר ״מרכז-שמאל״. לרוע מזלם של אותם עסקני ציבור, התקשורת עסוקה בימים אלה בנגע השחיתות ובמשבר חוק הגיוס, כך שהסכסוך הישראלי-הפלסטיני וספיחיו, כמו גם מצבה הרעוע של הרשות הפלסטינית - הפרטנר היחיד להסדר מדיני - נדחק לשולי הדיון הציבורי. ועדיין, שורת יוזמות חקיקה שחברי הכנסת מקדמים במרץ בימים אלה יכולות ללמד על סדר היום שיוביל את מערכת הבחירות הקרובה. ייתכן שבנימין נתניהו ייעדר הפעם מהתשדירים בשל ריבוי החקירות הפליליות נגדו, אבל הביטוי שנהפך לסמל המסחרי שלו, ״מאבק בטרור״, יוסיף לככב בהם.   

ביום שני (5 במארס) מליאת הכנסת אישרה ברוב גדול בקריאה ראשונה הצעת חוק לקיזוז כספי הרשות הפלסטינית ״בשל תמיכתה בטרור״. 52 חברי בית המחוקקים הצביעו בעד החוק, שמפר באופן רשמי וגלוי את הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים. רק עשרה חברי כנסת סירבו לתת גושפנקא לעיוות ״פרוטוקול פריז״, הקובע שישראל תגבה עבור הרשות הפלסטינית מסים שונים (מכסים עבור סחורות מיובאות ומס הכנסה המנוכה משכרם של עובדים פלסטינים) ותעביר אליה את ההכנסות.

ח״כ דב חנין מהרשימה המשותפת הזכיר בדיון כי מדינת ישראל לא ״עושה טובה״ בכך שהיא מעבירה את הכספים לרשות ולא תורמת אותם ״מרצונה הטוב״. חברתו לסיעה, עאידה תומא סלימאן, הציעה להחליף את המונח ״לקזז״ במילה ״לגנוב״. אך בנוסף לשמונה חברי הרשימה המשותפת, רק שני חברי כנסת ממרצ הצביעו נגד ההצעה. מנגד, תריסר חברי כנסת מהמחנה הציוני ושמונה חברי כנסת מיש עתיד הצביעו בעד החוק.

ככל הידוע, אף חבר כנסת לא הציע מעולם לפגוע כלכלית בישיבות ומאחזים שמהם יצאו מחבלים יהודים, מציתי מסגדים, תלמידי חכמים שמכים חיילים ורבנים שמסיתים נגד פלסטינים. משלמי המסים הישראלים ממשיכים להזרים תקציבי ענק למוסדות דת שמפיצים שנאת זרים. מועצות מקומיות הנהנות מתקציבי משרד הפנים משתפות פעולה עם גזלני אדמות. איש גם לא העלה בדעתו לשלול קצבאות ביטוח לאומי מאלמנתו ויתומיו של רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין ומבני משפחותיהם של טרוריסטים יהודים לדורותיהם.

תומכי החוק קובלים על כך ש״המחבלים זוכים לתהילה מצד הרשות ומנהיגיה״. אין די בשתי ידיים כדי למנות את מספר הרחובות והכיכרות הנושאים את שמות הארגונים אצ״ל ולח״י, האחראים לרצח עשרות נוסעי אוטובוסים ועוברי אורח ערבים, חיילים בריטים ויהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם האויב. אך החוק אינו רק ביטוי לזלזול בהסכם חתום למען ליקוט כמה קולות בבחירות. הוא מקודם על חשבון ביטחונם של הבוחרים. כל קיצוץ בתקציבה של הרשות גורם להלנת שכרם של עובדיה, שבהם גם אנשי הביטחון. הנהנים העיקריים מכך הם החמאס והג'יהאד האיסלאמי, שמקבלים מימון ישיר מאיראן ומקטאר. גורמי הביטחון הישראלים משבחים את התיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים. התיאום הזה חסך לא מעט חיים של אזרחים ישראלים.

ביום שלישי (6 במארס) אישרה ועדת הפנים הצעת חוק פרטית של ח״כ בצלאל סמוטריץ מהבית היהודי שתעניק למפקד מחוז במשטרה סמכות להורות בצו על עיכוב מסירת גופה של מחבל לבני משפחתו (את הצעת הקיזוז להצבעה מוביל  אלעזר שטרן מיש עתיד). די בכך שלקצין יהיה ״חשש סביר שבמהלך הלוויה תהיה פגיעה בביטחון הנפש, בשל הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון או מעשה טרור״. בדברי ההסבר להצעה נאמר כי במהלך טקסי הקבורה של מפגעים, אירעו מקרים שבהם הונפו כרזות, נשמעו קריאות ונישאו נאומים המביעים תמיכה בפיגוע שבוצע או הקוראים לביצועם של מעשי טרור נוספים.

נראה שחברי הכנסת לא ראו את הלוויותיהם של מתנחלים שנרצחו בפיגועים. הם לא שמעו את הקריאות ״נקמה״ ואת ההסתה לפעולות ״תג מחיר״ שעלתה מקהל המלווים. חברי הוועדה לא התרשמו מדבריה של נציגת הפרקליטות, גבריאלה פיסמן, שאמרה כי החוק מיותר, שכן לחשש שמסע הלוויה יהפוך למסע הסתה יש מענה בחוק העונשין ובחוק המאבק בטרור. היא ציינה כי הפרקליטות לא הצליחה  לבסס קשר בין הסתה לטרור וכי ״הייתה שמחה״ לקבל מחקרים בנושא. אך כשיש סכנה שחבר כנסת אחר יחטוף את היוזמה ויגרוף את התמיכה הציבורית, מי צריך מחקרים? אולי הם יראו שסירוב למסור גופה דווקא מגביר שנאה ומעודד אלימות בצד הפלסטיני. 

בשבוע הבא צפוי הקבינט המדיני־בטחוני לדון בהצעת החוק שתאפשר להטיל עונש מוות על מחבלים. התנגדות זרועות הביטחון לחוק אינה מרתיעה את שר הביטחון אביגדור ליברמן, אשר מוביל את היוזמה. הוא אף מאיים להפיל את הממשלה, אם הסיעות הדתיות יעמדו בהתנגדותן לחוק. נתניהו, שהתנגד  בעבר לעונש מוות, התאים את עמדתו לסקרי דעת הקהל שמצביעים על תמיכה בימין בהוצאה להורג של מחבלים (רק פלסטינים, כמובן). במאמר שפרסם ב״הארץ״ (ביחד עם החוקרת ד״ר שפרן-גיטלמן) כתב עמי אילון, מי שהיה ראש השב״כ, כי לאחר אינספור דיונים שהתקיימו בתקופת פיגועי האינתיפאדה השנייה, התגבשה המסקנה כי לא רק שעונש מוות אינו מרתיע, אלא אף עשוי לחזק את אתוס המרטיר/השאהיד בקרב צעירים פלסטינים.

״אוי למדינה שבה ידיהם של נבחריה אינה רועדת בטרם יחתמו על חקיקה פופוליסטית לשם הגשמת צרכים פוליטיים, גם כשזו ניצבת כנגד עמדת מערכת הביטחון, ועשויה אף להביא למותם של אזרחים ישראלים בפיגועי נקם ולהחריף את מעגל האלימות״, כתבו השניים. כמה נכון. כמה מדכא.

עקיבא אלדר
בעל/ת טור 
עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review

Al-Monitor - Intelligence on the trends shaping the Middle East.

©2018 Al-Monitor. All rights reserved.