ישראל פולס

מה עומד מאחורי תגובתו המדודה של נתניהו לפיוס הפנים פלסטיני?

p
המחבר
בקצרה
מצרים, המעניקה את חסותה לשיחות הפיוס המתקיימות כעת בין חמאס לפת"ח, הבהירה לישראל ולארה"ב שפיצול פלסטיני הוא מכשול שללא הסרתו יהיה קשה להגיע לפריצת דרך מדינית, וכי השגת הסכם פיוס הוא גם אינטרס ישראלי.

אתמול (2 באוקטובר) איפשרה ישראל לחברי הממשלה הפלסטינית להיכנס לעזה דרך מעבר ארז לקראת שיחות פיוס בין חמאס לפת''ח. אבל רק יממה מאוחר יותר התבטא ראש הממשלה נתניהו בנושא.

"אנחנו מצפים מכל מי שמדבר על תהליך שלום להכיר במדינת ישראל וכמובן להכיר במדינה יהודית," אמר נתניהו והוסיף, "מי שרוצה לעשות פיוס כזה, ההבנה שלנו היא פשוטה מאוד: תכירו במדינת ישראל, תפרקו את הזרוע הצבאית של חמאס, נתקו את הקשר עם איראן שקוראת להשמדתנו".

נתניהו אמר את הדברים בישיבת סיעת הליכוד שהתכנסה במעלה אדומים. אבל בניגוד להתבטאויות קודמות שלו, דבריו הפעם לא כללו איומים על אבו מאזן ולא הטלת סנקציות.

דבריו של נתניהו שונים במיוחד מאלו שהשמיע באפריל 2014, כשהוקמה ממשלת אחדות פלסטינית. "אבו מאזן מעדיף אחדות עם חמאס על פני שלום עם ישראל", כך צייץ נתניהו בזמנו בטוויטר.

כמוהו, גם שר החוץ דאז אביגדור ליברמן טען כי אבו מאזן צריך להחליט אם הוא רוצה לעשות שלום עם ישראל או עם חמאס. "חתימה על הסכם לממשלת אחדות של הפת"ח והחמאס היא חתימה על סיומו של המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית", פסק ליברמן. הפעם, עד לכתיבת שורות אלה, ליברמן לא אמר ולו מילה אחת על ההתכנסות בעזה. משרד הביטחון שהוא עומד בראשותו היה אחראי למעשה על מבצע הכנסת המשלחת הפלסטינית לעזה לשיחות הפיוס.

ביום שני השבוע [2 באוקטובר] נערכו המינהל האזרחי ומנהלת המעברים של משרד הביטחון ל"מבצע" במחסום ארז במסגרתו נכנסה לשטח עזה במהירות וביעילות משלחת גדולה מהגדה של כ-350 איש – חברי הממשלה הפלסטינית, יועצים, פקידים ומשמר אבטחה של הרשות. "זה עבד כמו במבצע צבאי מתואם", הגדיר זאת מקור ביטחוני ישראלי ששוחח עם אל-מוניטור.

וכך, ביום שלישי התכנסה בעזה לישיבה מיוחדת ממשלת אחדות פלסטינית, ושני הצדדים הכריזו בחגיגיות שתם הפיצול ודף חדש נפתח. כפי שנכתב כאן באל-מוניטור הדרך לפיוס עוד ארוכה, אבל על אף הקשיים המרובים הנהירים לכולם גם בעזה וגם ברמאללה שורה אופטימיות רבה. כבר ביום שלפני כינוס הישיבה המיוחדת הכריזו שדרני החדשות בערוצי הטלוויזיה הפלסטיניים – ברמאללה ובעזה – כי זהו הלילה האחרון לפילוג וכי האחדות שבה לשרור בקרב העם הפלסטיני שבחר באינטרס הלאומי.

אז מה השתנה הפעם? מדוע נתניהו אינו מאיים הפעם בסנקציות ואינו מטיח באבו מאזן האשמות על כך שהוא כורת ברית עם מי שמאיימים על חיסולה של ישראל? איך זה שליברמן הורה למנהל האזרחי הנתון לאחריותו לאפשר כניסה חלקה של המשלחת הפלסטינית הגדולה לעזה מבלי לומר ולו מילת גינוי אחת על אבו מאזן, אותו הוא נוהג לתקוף בכול הזדמנות?

"הפעם הסיפור שונה", מסביר בכיר בתנועת הפת"ח בשיחה עם אל-מוניטור. "איומים של ישראל על הרשות, נקיטת סנקציות (כלפיה) או אפילו סתם התקפות על הרשות ועל אבו מאזן יהוו למעשה איום ישיר על מצרים ועל נשיאה עבד אל פתאח א-סיסי, שמעניק חסות לשיחות הפיוס".

לדברי המקור, מצרים עדכנה את ארה"ב ואת ישראל בדבר שיחות הפיוס, והבהירה שממשלת אחדות פלסטינית והשגת פיוס בין פת"ח לחמאס הם לא רק אינטרס מצרי אלא גם ישראלי, וכי יהיו לכך השלכות חיוביות על ישראל ועל הרשות הפלסטינית. מצרים רואה בהסכם פיוס פלסטיני תנאי הכרחי להסכם שלום אזורי שבו היא תיקח חלק חשוב. לשיטת מצרים, פיצול פלסטיני בין רמאללה לעזה הינו מכשול שללא הסרתו יהיה קשה להגיע לפריצת דרך מדינית.

גם ארה"ב שותפה ככל הנראה לתפיסה הזו. שליחו של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, ששהה בישראל וברשות בשבוע שעבר [סוף ספטמבר], עדכן את ראש הממשלה נתניהו על עמדתה של ארה"ב בעניין הפיוס הפלסטיני והמשמעות של מהלך שכזה לתכנית השלום האמריקאית, שאמורה להיחשף בקרוב.

כעת אין ספק כי טראמפ, שהבטיח לאבו מאזן, במהלך פגישתם בניו יורק לפני כשבועיים להציג את עקרונות תכניתו בתוך שבועות ספורים, לא יחשוף אותם עד שיתברר גורל שיחות הפיוס, אשר עתידות להימשך בשבוע הבא בקהיר. המשמעות היא שמבחינת ממשל טראמפ, כל הסדר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ייעשה תחת מטריה אזורית ולמצרים שמור תפקיד מרכזי בה.

אם אכן יושג בסופו של דבר פיוס פלסטיני, עדיין לא ברור מה ייחשב מבחינת הממשל האמריקאי כהסכם טוב. בינתיים אי אפשר להתעלם מכך שגם מהצד האמריקאי (כמו הישראלי) לא נשמעה על כה תגובה רשמית לשיחות בעזה, וכל זאת כאשר חמאס מוגדר עדיין על ידי ה-CIA כארגון טרור.

כפי שנכתב בעבר באל-מוניטור, לראש המודיעין הכללי ברשות מאג'ד פראג' מערכת יחסים חמה עם האמריקאים. ראש ה-CIA מייק פומפיאו והשליח האמריקאי גרינבלט רואים בו גורם שקול ומרגיע, וככזה שמונע ופועל על פי שיקולים ביטחוניים המשרתים את יציבות משטרו של אבו מאזן ותואמים גם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, ובאופן ישיר גם לארה"ב. פראג' הוא גורם מרכזי בשיחות בעזה. הוא אחד מאלה שדנים כעת עם יחיא סינוואר בסוגיה המרכזית שעל פיה יקום ויישק דבר – האם חמאס יהיה מוכן להעביר את השליטה הביטחונית בעזה לידי אבו מאזן. אם זה יקרה, מדובר בהתפתחות חיובית מבחינתה של ישראל, וארה"ב תראה בכך הסרת מכשול מרכזי בדרך לפתיחת משא ומתן ישראלי-פלסטיני.

זו הסיבה לכך שגם ישראל וגם ארה"ב מגיבות הפעם אחרת.

וושינגטון ממתינה לראות האם התכנית של א-סיסי תעמוד במבחן המציאות, ואילו נתניהו נזהר מלאיים על אבו מאזן, אבל בה בעת כבר חושב קדימה. דבריו של ראש הממשלה נועדו בעיקר לאוזניים אמריקאיות, בניסיון לתקוע מקלות בגלגלי התוכנית המדינית אותה ממשל טראמפ עשוי לפרסם בקרוב.

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X