ישראל פולס

פסיקת בג״ץ עשויה לפגוע בגיוס חרדים - ובבית המשפט עצמו

p
המחבר
בקצרה
נתוני גיוס בני ישיבות לצה״ל מראים כי בשנים שבהם מתקבלת החלטה הנתפסת במגזר החרדי כאיום בכפייה, מגמת גיוסם לצבא נחלשת. בנוסף, ההחלטה צפויה לרתום את הפוליטיקאים החרדים למאמץ של גורמים בכנסת להצר את צעדיו של בית המשפט העליון.

החלטתם של שופטי בג״ץ לפסול את התיקון לחוק הגיוס שנחקק בממשלה הנוכחית ב-2015, נועדה, לפי השופטים, להביא לחקיקה שוויונית יותר בין אזרחי ישראל. אולם בפועל, לפי הערכות הצבא, היא דווקא תבלום את הגידול הדרמטי במספר החרדים המתגייסים לצה"ל. הסיבה, הגידול בשיעורי הגיוס נבע מהסדרים מתואמים בין הצבא למנהיגים החרדים והתבסס על אמון ועל הלך רוח פייסני יותר ברחוב החרדי. הפסיקה מעוררת מחדש את תחושת הרדיפה במגזר, ומחזקת את הקיצונים המתנגדים להשתלבות ככלל ולגיוס במיוחד.

 

הרכב של תשעה שופטים פסק ב-12 בספטמבר, ברוב של שמונה לעומת אחד, כי על הכנסת לבטל בתוך שנה את התיקון לחוק, שאיפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023 ולמעשה החריג אותם ממנגנון גיוס חובה לצה״ל. לטענת השופטים, מדובר בחוק שאינו חוקתי. השופט אליקים רובינשטיין כתב: "השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל, שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו 'ברירת מחדל' של 'כמי שכפאו שד'. כל עוד תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, תחושת אי השוויון הקשה תימשך".

הפסיקה עוררה כצפוי תגובות קשות מצד נציגי המגזר החרדי. השר יעקב ליצמן האשים את בג״ץ ברצון להפיל את הממשלה. לדבריו, יש צורך בחקיקה שתגביל את כוחו. סגן השר מאיר פרוש השווה את החלטות בג״ץ ללא פחות מהפיכה צבאית.

כוונתם של הפוליטיקאים החרדים היא לפעול כעת בשני מישורים: האחד - לגבש תיקון לחוק הגיוס שימנע גיוס חרדים כפוי, אך יעבור את מבחן בג״ץ. השני - חקיקה המגבילה את כוחו של בג״ץ לפסול חוקי כנסת. לשינוי הראשון צפויה התנגדותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, אך לשני הוא צפוי הצטרף במלוא כוחו הפוליטי. יום לאחר הפסיקה אמר ליברמן כי אף שהוא תומך בגיוס חרדים, בג״ץ דן בנושאים שאינם עניינו עד כדי אבסורד, וכי יש לבדוק את חוקי היסוד העוסקים בסמכויותיו. מנגד ניצב השר משה כחלון מכולנו. בשנה שעברה אמר כחלון כי ימנע פגיעה בבג״ץ, אבל זה היה לפני שספג בעצמו מכה משופטי העליון, שפסלו את חוק מיסוי הדירה השלישית שיזם והעביר בכנסת.

במהלך השנה אותה קצבו השופטים למדינה עד לביטול התיקון לחוק הגיוס, נתניהו יצטרך למצוא פתרון שיתמרן בין רצונותיהן של כל סיעות הקואליציה.

בינתיים, בצה״ל חוששים מההשלכות המיידיות של הפסיקה. בשל הגידול במספר המתגייסים החרדים בשנים האחרונות ובצרכים ההלכתיים המיוחדים שלהם, הצבא תיכנן להקים גדוד חרדי חדש, בנוסף ל״נצח יהודה״ של חטיבת כפיר, ולהגדיל את המכסות למסגרות הצבאיות החרדיות בגבעתי ובצנחנים. עם זאת, גורם צבאי בכיר אחר המעורה בסוגיית גיוס החרדים, אמר לאל-מוניטור כי קיים חשש כבד שהמגמה הזאת תיבלם.

נתוני אגף כוח אדם במטכ״ל מראים כי בשלוש השנים האחרונות עלה מספר המתגייסים החרדים ב-כ 15%אחוז מדי שנה, עד שהגיע ל-2,800 צעירים ב-2016. לפי הגורם הצבאי, הצפי בצה״ל ל-2017 עמד על 3,200 מתגייסים. הוא ציין עוד כי בין 1997 ל-2007 התגייסו בסך הכל 1,500 חרדים, לעומת 16,500 בעשור האחרון - עלייה של פי 11. לדבריו, כיום משרתים בצה״ל כ-7,000 חרדים בסך הכל, רבים מהם חיילים קרביים בצנחנים, גבעתי ובגדוד נצח יהודה. 400 מהם משרתים בקבע, בעיקר בתפקידים טכנולוגיים.

ישנו כמובן גם ההיבט הכלכלי. מנתונים שפירסם החוקר אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי קרוב ל-90 אחוז מהמתגייסים החרדים השתלבו בשוק העבודה לאחר שחרורם. ירידה במספר המתגייסים תוביל לירידה גם בהשתתפותם בתעסוקה במשק.

לחשש בצה"ל מפני עצירת המגמה החיובית בגיוס חרדים שותפים כמעט כל הגורמים המעורבים בנושא. סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, אמר לאל-מוניטור שבג״ץ היה צריך לתת לחוק הגיוס הנוכחי זמן להוכיח את עצמו, ולהראות שהוא מחולל שינוי חיובי במגזר החרדי ובשוויון בנטל. הוא הוסיף כי הפסיקה מהווה מכה קשה לתהליך שילוב החרדים בחברה הישראלית בשנים האחרונות, וכי השופטים התעלמו משינוי דרמטי שחל בעמדה החרדית המסורתית כלפי צה״ל: אם בעבר לא ניתן היה לקבל היתר רשמי כלשהו לגיוס, הרי שבתיקון לחוק שבוטל בבג״ץ הפוליטיקאים והרבנים החרדים הסכימו לעצם הגיוס.

ניסיון העבר מלמד שפסיקות והחלטות מסוג זה, שנתפסות כאיום על החרדים בגיוס בכפייה, משפיעות לרעה על נתוני הגיוס. כך, למשל, עם ביטול חוק טל ב-2012, שיעור הגידול במתגייסים החרדים צנח מ-28 אחוז ל-14 אחוז. ב-2014, עם אישור חוק השוויון בנטל בנטל שיזמה ״יש עתיד״ הנתפסת כאויבת המגזר החרדי, ירד שוב הגידול השנתי מ-35 אחוז ל-12 אחוז.

דוקטור גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שותף להערכה כי גם לפסיקת בג״ץ האחרונה תהיה השפעה דומה, לפחות בטווח הקצר. הוא אמר לאל-מוניטור כי ניסיון נוסף לקבוע עיצומים פליליים נגד סרבני גיוס מהישיבות, כמו בחוק של יש עתיד (שלאחר הבחירות ב-2015 הוחלף בתיקון שנפסל השבוע בבג״ץ), יפגע בגיוס בני הישיבות. לדבריו, יש להתמקד במציאת נוסחה סבירה לחוק שתצמיד את מכסות הגיוס לצה״ל לתקציבים שהמדינה מעבירה לישיבות.

הרב משה ראבד, שהיה רב חיל האוויר ואחד מיוזמי מסלול השירות הטכנולוגי לחרדים "שח"ר", אמר לאל-מוניטור כי לפני עשר שנים אף אחד לא האמין שאלפי צעירים חרדים יתגייסו בכל שנה. הסוד, לדבריו, הוא בהידברות בין ראשי הצבא לרבנים ולראשי המגזר - הידברות שקטה שאכן הביאה לגידול במתגייסים החרדים. ראבד הזהיר כי פסיקת בג״ץ תביא להתגברות ההתנגדות בציבור החרדי לצה״ל, וכתוצאה מכך גם להחרפה בתקיפות של צעירים חרדים שכן מתגייסים.

פסיקתם של שופטי בג״ץ, גם אם היא נכונה משפטית וחוקתית, צפויה לסייע דווקא למתנגדי שילוב החרדים בחברה. המספרים מעידים שהידברות ושיתוף ההנהגה החרדית בסוגיית הגיוס מביאים למגמת עלייה בגיוס בני ישיבות לשירות צבאי. בנוסף, ההחלטה צפויה לרתום את החרדים למאמץ של גורמים בכנסת להצר את צעדיו של בית המשפט העליון.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept