ישראל פולס

המשימה של הנייה: לפרק את צבא חמאס

p
המחבר
בקצרה
הצהרתו של חאלד משעל על הכרה של חמאס בקווי 67׳ הייתה צעד ראשון של חמאס לקראת פיוס עם פתח. את הצעד השני, והקשה יותר, יצטרך המנהיג החדש הנייה לעשות: לשכנע את הזרוע הצבאית של התנועה, שלמען תושבי רצועת עזה, עליהם להתפרק מנשקם.

איסמאעיל הנייה נבחר ביום שבת (6 במאי), כצפוי, לראש הלשכה המדינית של חמאס ולמנהיג העליון של התנועה. הנייה, בן 54, תושב מחנה הפליטים שאטי בעזה, גבר בבחירות על מוסא אבו מרזוק, מייסדה של הלשכה המדינית בווירג'יניה שבארצות הברית ומי שעמד בראשה עד מעצרו ביולי 1995 על ידי שלטונות ההגירה האמריקאים, בעקבות בקשת הסגרה של ישראל. אבו מרזוק קיווה בכל מאודו לחזור לפסגת ההנהגה המדינית של חמאס, אבל הנייה זכה ברוב קולותיהם של חברי הגוף העליון של התנועה - מועצת השורא - וניצח בבחירות החשאיות באותה שבת.

בחירתו של הנייה מהווה סגירת מעגל עבור חמאס משתי בחינות. לאחר תקופת חאלד משעל, המנהיג היוצא שהתגורר בסוריה ואז בקטאר, הנהגת התנועה חוזרת כעת לרצועת עזה. בנוסף, המקום שבו נוסדה התנועה על ידי השייח אחמד יאסין, מחנה הפליטים שאטי, הינו מקום הולדתו של הנייה.

במערכת הביטחון בישראל נהגו לזלזל בהנייה וכינו אותו בלעג "המטפל", משום שכראש לשכתו של יאסין היה אחראי גם על הטיפול הרפואי והסיעודי בשייח הנכה. והנה כעת, 13 שנים אחרי חיסול יאסין, הנייה מתמנה לתפקיד הבכיר ביותר בתנועה. לזכותו עומדים יכולת רטורית מופלאה, המאפשרת לו לעמוד מול קהל ולהלהיב אותו כאחד העם, ובעיקר הדימוי שמייחסים לו תושבי הרצועה כאדם פרגמטי ששתי רגליו על הקרקע. הדימוי הזה, בניגוד למנהיגים אחרים בחמאס כמו הד"ר מחמוד א-זהאר, קסם לתושבי הרצועה והגדה, שבבחירות להנהגת עזה ב-2006 הצביעו לרשימת "שינוי ורפורמה" שהנייה עמד בראשה. הם סברו שהוא האיש היודע להבדיל בפער הגדול בין אמנת חמאס הנוקשה למציאות משתנה.

"הוא מבין בדיוק איפה הוא חי ומה מצפים ממנו", אמר לאל-מוניטור אחד ממקורביו של המנהיג הנבחר, ומי שהיה בסביבתו הקרובה כבר כשמונה לראש הממשלה ב-2006. לדבריו, הנייה יודע שמשימת חייו היא לפתוח את הסגר על עזה ובכוונתו להקדיש את חייו להצלתם של תושבי הרצועה מרעב, כי "הוא נולד בעזה במחנה פליטים. שם נטועה משפחתו, ושם הוא מתכוון לחיות את חייו עד יום מותו".

עם זאת, לא בטוח שהנייה יישאר להתגורר בעזה לצורך מילוי תפקידו. לאחר שישראל התנקשה ב-2004 בשייח יאסין ובמחליפו עבד אל-עזיז רנטיסי, מרבית הנהגת התנועה עברה לפעול מחוץ לשטחים, הרחק מחיל האוויר של צה"ל. אולם הסיבה כעת למעבר אפשרי של הנייה היא שונה. רק מחוץ לעזה הנצורה יוכל מנהיג התנועה לנוע בחופשיות כדי לגייס כספים ממדינות ערביות ומקרנות צדקה איסלאמיות. מקורבו של הנייה סבור כי המנהיג הנבחר יעדיף להתגורר באחת ממדינות המפרץ, "אבל בסיס חייו יהיה בעזה, היכן שנולד והיכן שנמצאים בני עמו".

הנייה צבר לעצמו שם כאשף גיוס כספים, שהצליח להתעלות אפילו על מוסא אבו מרזוק המוכר כבעל יכולות מופלאות בהשגת תרומות מקרנות צדקה איסלאמיות ברחבי העולם. הוא מבין היטב את המציאות, אומר המקורב, והוא יידע לתמרן בין כל הכוחות הפועלים בשטח - ישראל, הרשות הפלסטינית, מצרים והזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. זו בהחלט תהיה משימה מורכבת וקשה, על גבול הבלתי אפשרי.

בחירתו של הנייה למנהיג חמאס הפיחה אופטימיות רבה גם בקרב בכירי תנועת הפתח. בניגוד לחאלד משעל, שרוב רובם של פעילי הפתח לא פגשו אותו מעולם כי כל חייו עברו מחוץ לשטחים, את הנייה הם מכירים היטב. "הוא המפתח לפיוס", אומר חבר המועצה המהפכנית של הפתח, תושב הרצועה לשעבר. לדבריו, הנייה מעוניין ואף פעל כל הזמן מאחורי הקלעים כדי להגיע לפיוס עם אבו מאזן, ויודע כי הדרך היחידה להציל את עזה ולחלץ אותה מהמצור תהיה באמצעות סיום המשבר ארוך השנים בין הארגונים. בכיר הפתח טוען שמשעל לא הצליח בכך כי היה נטע זר בגדה ובעזה, ולא הבין באמת את מצוקת הפלסטינים: "הוא רק ידע להלהיט את הרוחות, לדבר על ג'יהאד ושאחרים יילחמו במקומו. הנייה, לעומתו, יודע שרק אחדות פלסטינית תעזור לתושבי עזה ולתנועת חמאס שהוא עומד עתה בראשה".

לאל-מוניטור נודע הכרזתו של חאלד משעל בשבוע שעבר (1 במאי) על נכונותה של חמאס להכיר בגבולות 67׳ כקווי המדינה הפלסטינית העתידית, תוכננה מראש כשלב הראשון לפיוס בין הארגונים, וכהכנה לכניסתו של הנייה לתפקיד. משעל עשה עבור הנייה את העבודה המלוכלכת - התבטאות פומבית מתונה. אם הנייה היה מכריז סמוך לבחירתו כי הוא מכיר בגבולות 67׳, הדבר היה נתפס כשינוי שהתרחש על בסיס פרסונלי, ולא על פי החלטה תנועתית. ההכרזה של משעל התקבלה בעצה אחת עם הנייה ועם אבו מרזוק, מתוך כוונה לסלול את הדרך למנהיג הנבחר להתחיל במגעים עם הרשות הפלסטינית על פיוס אמיתי, וכדי להוכיח לקהילה הבינלאומית שחמאס יכול להתפשר.

כעת למנהיג החדש של תנועת חמאס צפויה משוכה ענקית אותה יתקשה לעבור. אם הוא חפץ בפיוס עם הפתח ועם אבו מאזן, שהטיל לפני כשבועיים סנקציות על עזה, הוא יידרש לפרק את צבא חמאס שנבנה לאחר ההפיכה בעזה לפני כעשור. בלי פירוק צבא חמאס, אבו מאזן לא יוכל להסכים לפיוס. האם הנייה יצליח לשכנע בכך את הזרוע הצבאית? האם יגרום למנהיגי הזרוע, מוחמד דף ויחיא סינוואר, להבין שחייהם של תושבי עזה חשובים מצבא של חמושים? זו שאלה שאפילו מקורביו של הנייה מתקשים להשיב עליה בחיוב.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: gaza strip, palestinian leadership, mahmoud abbas, khaled meshaal, ismail haniyeh, fatah-hamas split, fatah-hamas reconciliation

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept