ישראל פולס

האם המחנה הציוני צריך לספח את מרצ וחד"ש?

p
המחבר
בקצרה
כדי לסלק את נתניהו מראשות הממשלה ולבלום את בריחת המצביעים ללפיד, המנהיג הבא של המחנה הציוני יצטרך להציג הן מתווה מדיני ריאלי והן מתווה ביטחוניסטי. רק כך בוחרי מרצ יוכלו לתמוך בו והרשימה המשותפת לא תתנגד לו.

המשבר החריף בקואליציה סביב התאגיד, החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הלחץ האמריקאי לרסן את הבנייה בהתנחלויות ושובו של גדעון סער לפוליטיקה - כל אלה מעלים ניחוח של בחירות באוויר. אתר פוליטיקו הזדרז להכתיר את יאיר לפיד לפני שבועיים (24 במארס) בתואר ראש הממשלה הבא של ישראל. לפי הסקר האחרון של ערוץ 10, אילו הבחירות היו מתקיימות בשבוע שעבר, יש עתיד בראשותו של לפיד הייתה גורפת קולות רבים יותר מאשר הליכוד בראשות נתניהו (29 מנדטים לעומת 27).

אם לפיד יצליח להעביר לצדו את אביגדור ליברמן עם ששת המנדטים שהסקר מנבא למפלגתו ישראל ביתנו וגם את ששת המנדטים לפחות הצפויים למפלגת כולנו, בראשות משה כחלון, הוא יוכל, בעזרת המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת, לחסום את דרכו של נתניהו ל-61 המנדטים הדרושים לו כדי לשמור על מקומו בראשות הממשלה. אך מחילופי דיירים ברחוב בלפור ועד לשינוי מהותי של המציאות המדינית והחברתית יש דרך ארוכה, אם לא חסומה.

נניח שהחזות הימנית של לפיד היא רק מסכה שנועדה למשוך מצביעי ימין, ונניח שלמחרת ניצחונו בבחירות הוא יאמץ קווי יסוד שיכללו מו"מ על פתרון של שתי מדינות על בסיס קווי 67׳ וחלוקת ירושלים. מה יש ללפיד להציע ל-12 חברי הכנסת האנטי-ציונים של הרשימה המאוחדת - אלה שב-2013 הוא הדביק להם את כינוי הגנאי "הזועביז" (לפני שהתנצל)? מה המכנה המשותף בינו לבין שבעת חברי הכנסת השמאלנים שהסקר מנבא למרצ, אלה שמפגינים שכם אל שכם עם ערביי חד"ש?

האפשרות הסבירה יותר היא שאחרי שלפיד ישתמש במפלגות השמאל לצורך גיבוש גוש חוסם נתניהו, הוא יזרוק אותן ויזמין לממשלתו את הליכוד. הוא יכול לשקם את היחסים עם "האח" נפתלי בנט, יו״ר הבית היהודי, ולשבת שוב לצדו ליד שולחן הממשלה. בסך הכל ישראל תחליף נרקיסיסט ישן ומנוסה בנרקיסיסט חדש ודל ניסיון. כך ייסתם הגולל על הסיכוי להסכם עם הפלסטינים, לשיפור היחסים בין יהודים לערבים ולשיקום היחסים עם אירופה.

המפתח לשינוי מהותי בגישה לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים כמו גם לסדר היום החברתי, מצוי בידי הנהגת המחנה הציוני. האפשרות של בחירות מוקדמות פתחה מחדש את הוויכוח במחנה השמאל בין תומכי האיחוד עם המחנה הציוני תוך סטייה ימינה, לבין אלה שפועלים להידוק הברית עם הפלג של חד"ש ברשימה המשותפת. מאז מאי 2016, מרצ וחד"ש ארגנו ביחד שלוש הפגנות למען השלום בירושלים ובתל אביב. על אף שאחדים מחברי הכנסת של המחנה הציוני השתתפו בהפגנות, הנהגת הסיעה התרחקה מהן כמפני אש.

בנאומה בוועידת מרצ ארבעה חודשים לאחר הבחירות הקודמות (9 ביולי 2015)  אמרה יו"ר המפלגה זהבה גלאון כי היא תוהה מהו המבנה המפלגתי או הגושי שיאפשר למרצ להיות הכי אפקטיבית בתוך החברה הישראלית. "מסגרות פוליטיות הן בסך הכול אמצעי שמשרת מטרה", ציינה גלאון, "והמטרה כאן היא אחת ויחידה: החזרת השמאל לשלטון". חבר הכנסת אילן גילאון, שהכריז כי יתמודד על הנהגת המפלגה, אמר השבוע לאל-מוניטור כי גם הוא אינו שולל ריצה משותפת עם המחנה הציוני. שניהם מוכנים לוותר על הנהגת מרצ ולהקים גוש משותף עם כל מפלגה שעמודי התווך  החברתיים, המדיניים והכלכליים שלה משאירים על כנם את עקרונותיה של מרצ.

מרצ וחד"ש ימתינו בדריכות לתוצאות הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה ב-4 ביולי. קרוב לוודאי שבחירה פעם נוספת ביו״ר הנוכחי, יצחק (בוז'י) הרצוג, תמשיך גם את המצב הקיים, שבו לפיד שואב קולות מהמחנה הציוני. מרצ תדשדש אז סביב אחוז החסימה. מי שמאמין שהפלסטינים ימתינו בשקט לסיום הכיבוש במשך עוד עשר שנים, כפי שמציע הרצוג, יכול להשאיר את נתניהו בשלטון.  מי שחפץ בפוליטיקאי שמוצא לנכון לברך את דוד בארי "חושף צפונות ירושלים" על זכייתו בפרס ישראל למפעל חיים, כפי שצייץ הרצוג, יכול גם להצביע בעד לפיד. לא מזמן העלה מנהיג יש עתיד את תמונתו מטייל ב"עיר דוד" בחברתו של חתן הפרס, זה שמפעל חייו מחבל בפשרה עם הפלסטינים ובפתרון הסכסוך, על ידי טיהור אתני של אגן העיר העתיקה.

כדי לגבש גוש פוליטי איתן, שיצליח גם לסלק את נתניהו וגם לבלום את בריחת המצביעים ללפיד, המנהיג הבא יזקק לכישורים של לוליין. יהיה עליו להציג מתווה מדיני-ביטחוני אשר בוחרי מרצ יוכלו לתמוך בו והרשימה המשותפת לא תתנגד לו, ומצד שני, מצביעי ימין פרגמטיים לא יפסלו אותו על הסף. המדיניות החברתית שלו צריכה להיות מספיק סוציאליסטית ורגישה לזכויות אדם בעיני מצביעי השמאל והשכבות החלשות בשדרות, אך לא יותר מדי סוציאליסטית מנקודת ראותם של מצביעי יש עתיד בכפר שמריהו. 

בחירה בעמיר פרץ או באבי גבאי תקל על מפלגות שאינן מתביישות להיקרא "שמאל" להסתופף תחת קורת גג אחת עם המחנה הציוני. פרץ הוא המתמודד היחיד שהציג משנה מדינית מפורטת הכוללת הכרה לאלתר בגבולות 67׳ כבסיס לפתרון שתי המדינות (עם חילופי שטחים). הגישה החברתית-כלכלית של שני המתמודדים הללו אינה רחוקה ממצעיהן של מרצ וחד"ש. אך מנגד ייתכן, כפי שטוענים מתנגדי האיחוד, כי שיתוף פעולה עם גוש השמאל יבריח בוחרים מהמחנה הציוני, שמתחרה עם לפיד על גוש המרכז. מהלך כזה עלול להביא להנצחת שלטונו של גוש הימין ולפורר את מחנה השלום בספסלי האופוזיציה. 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: right-wing, left-wing, joint list, israeli elections, meretz, yesh atid, yair lapid, zionist camp, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept