תקרת הזכוכית של איילת שקד בבית היהודי

הפוליטיקאית החילונית הצעירה עשתה כברת דרך מרשימה, כשהגיעה למקום הראשון בפריימריז בבית היהודי, קיבלה את תפקיד שרת המשפטים, והצליחה בתחכום רב להוציא לפועל את מדיניותה. כעת היא כבר לא מפחדת להצהיר: רוצה להנהיג את המדינה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

golda meir, tzipi livni, secular politics, sara netanyahu, naftali bennett, likud, habayit hayehudi, ayelet shaked

מרץ 9, 2017

שרת המשפטים איילת שקד מרגישה מספיק בטוחה כדי להכריז ללא התנצלות כי היא רואה את עצמה בעתיד מתמודדת על תפקיד ראש הממשלה, אחרי יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט.

דברי שקד, שנאמרו ביום שני (6 במארס) בכנס לקראת יום האשה הבינלאומי, צוטטו בהרחבה בכלי התקשורת. לא רק בגלל חשיפת שאיפותיה הפוליטיות, אלא גם בגלל ההנחה שלה שיו״ר מפלגתה בנט יהיה ראש הממשלה אחרי נתניהו.

העיסוק התקשורתי באפשרות ששקד תיבחר בעתיד לראשות ממשלת ישראל זכה לרוח גבית בדמות סקר שפרסם אתר וואלה! לרגל יום האשה (8 במארס), ושאל מי הפוליטיקאית הישראלית המתאימה ביותר לראשות הממשלה. יו״ר התנועה ושרת החוץ לשעבר, ציפי לבני, הגיעה למקום הראשון בסקר שהופנה למדגם מקרב כלל הציבור הישראלי (יהודים וערבים). שקד הגיעה למקום השני (18 אחוז ללבני מול 13 לשקד). בקרב הציבור היהודי בלבד שקד תפסה את מקום הראשון (17 אחוז לשקד מול 14 אחוז ללבני).

אין ספק שמדובר בהישג מכובד עבור הפוליטיקאית הצעירה (בת 40), אשר גם מי שמתנגד לעמדותיה השמרניות ולניסיונותיה ליישם את העמדות האלה במערכת המשפט, מודה כי היא קורצה מחומר של מנהיגים.

הוכחה נוספת באשר לפופולריות של שקד נרשמה בראיון מפרגן שהעניקה בתוכניתו של רפי רשף בערוץ 10 (7 במארס), בלב לבו של הפריים טיים החילוני-שמאלני.

שקד היא כיום ללא ספק הפוליטיקאית הכי בולטת ומסקרנת בישראל - מה שלבני הייתה לפני כעשור כשהצליחה להיבחר לראשות קדימה, ובבחירות 2009 כשהגיעה קרוב מאוד לעמדת ראש הממשלה. למעשה, מאז כהונתה של גולדה מאיר בראשות ממשלת ישראל בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, אף אשה לא הגיעה קרוב כל כך לתפקיד כמו לבני. מה שמשותף למאיר וללבני היא העובדה ששתיהן הנהיגו מפלגות שמאל-מרכז.

שקד נאלצת להתמודד עם תקרת זכוכית כפולה בדרך לראשות הממשלה: לא רק שהיא פועלת בתוך מפלגה מגזרית דתית-ימנית, שהסיכוי להגיע ממנה לתפקיד הבכיר ביותר בפוליטיקה הישראלית הוא קטן מאוד, היא גם אשה בסביבה גברית המונחית על פי עקרונות תורניים. בהקשר זה חשוב לציין שאף אשה גם לא הנהיגה מעולם את הליכוד - מפלגת הימין הגדולה בישראל.

אבל במקביל לאירועי יום האישה, שקד נאלצה השבוע להנמיך פרופיל בפרשת הרב יגאל לוינשטיין, שהעליב נשים רבות כשנאם בבוטות נגד שילובן כלוחמות בצה״ל. לוינשטיין ואנשיו נמנים על הציבור המזוהה עם הבית היהודי, ושקד לא מיהרה לצאת נגדו מסיבות פוליטיות מובנות. התקשורת, משום מה, לא עשתה לה חיים קשים.

לכאורה, שקד הצליחה לנפץ את תקרת הזכוכית בבית היהודי כשעשתה היסטוריה ונבחרה למקום הראשון בפריימריז לדירוג הרשימה לכנסת ערב הבחירות האחרונות. היא גברה בקלילות יחסית על דמויות גבריות מוכרות ומוערכות במילייה הדתי-לאומי ועל פוליטיקאים ותיקים במפלגתה.

אחרי בחירות 2015 שקד אף מונתה לתפקיד הבכיר של שרת המשפטים - הישג מרשים עבור כל פוליטיקאי, על אחת כמה וכמה אשה חילונית ממפלגה דתית. היא התיישבה בטבעיות בכיסא הרם, וזכתה למנות גדושות של פרגון מתוך מפלגתה. כי שקד, למרות היותה חילונית תל אביבית, נהפכה בתוך זמן קצר לדמות נערצת במגזר הדתי לאומי. איש אינו מערער על יכולותיה, על קרבתה ליו"ר המפלגה בנט ועל חלקה הגדול בהפיכת המפלגה, שהייתה על סף היעלמות, לכוח עולה בפוליטיקה ובימין הגאה והלא מתנצל.

השאלה הרלוונטית במקרה של שקד היא האם קיימת אפשרות שאשה חילונית תעמוד בראש מפלגה דתית לאומית? בכנס ביום שני אמרה שרת המשפטים כי "ב-2012 בנט ואני החלטנו להצטרף לבית היהודי. הייתי אז חברת ליכוד, ואנשים אמרו לי: ׳את משוגעת? את אשה ולא דתיה, מה הסיכויים שתבחרי? אף אחד לא יצביע בשבילך. את מתאבדת׳״.

אכן, הדרך המהירה ששקד עשתה אל הצמרת הפוליטית של הימין הדתי היא סוג של מהפכה קטנה, אבל הסבירות שהיא תצליח להיבחר לראשות הממשלה מתוך מפלגה סקטוריאלית המזוהה עם הימין הקיצוני היא קטנה למדי בשלב זה.

למעשה, שקד כלל לא תכננה להיות פוליטיקאית במפלגה דתית. לפני כעשור שימשה מנהלת לשכתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. היא הייתה אז בת 30, מהנדסת בחברת הייטק, תל אביבית נשואה לטייס בחיל האוויר ואמא לשני ילדים. היא זו שהביאה את בנט אל לשכת נתניהו בתפקיד ראש המטה. השניים עזבו לאחר תקופה קצרה בעקבות סכסוך קשה עם הרעייה שרה נתניהו, הנמשך עד היום. העובדה הזאת, חסמה את דרכם הפוליטית בתוך הליכוד, והשניים הקימו תנועת ימין חוץ פרלמנטרית פופולרית "ישראל שלי", ובהמשך השתלטו על הבית היהודי.

בינתיים, על שרת המשפטים עוברת תקופה מצוינת. לאחר שרשמה הצלחה בקרב על בחירת השופטים החדשים לבית המשפט העליון (מינויים של שני שופטים דתיים-לאומיים). היא כופפה את הממסד המשפטי בחוכמה ובעורמה פוליטיים. בדרכה הממוקדת, שקד השיגה את היעד לו קיוותה, וזכתה לתהילה בקרב הציבור הפוליטי שלה.

שקד מצליחה להלך בין הטיפות ולאזן במיומנות בין תדמית פמיניסטית לבין תמיכה מרבני הבית היהודי. יש להניח שככל שתתקדם לעבר ניפוץ תקרות הזכוכית שלה, כך יתרבו האתגרים שיעמדו בפניה, וכך היא תיאלץ לגייס את כל כישרונה וערמומיותה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
הקרב על 61 מנדטים יורד מתחת לחגורה
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 28, 2020
סיפוח בקעת הירדן: מתי נתניהו וגנץ יורידו את המסכות?
יוסי ביילין | | מרץ 1, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020