ישראל פולס

חוק ההסדרה: בלי בג"ץ ובצלם

p
המחבר
בקצרה
ראש הממשלה מצפה ממפלגות האופוזיציה וארגוני זכויות האדם לעתור לבג״ץ נגד החוק שמכשיר מאחזים בגדה, וכך לחלץ אותו ממלכוד פוליטי-מדיני. אם הארגונים האלה לא ישתפו פעולה הפעם, ייתכן כי הוא יישאר חשוף מול בית הדין הבינלאומי בהאג.

לכאורה, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הזים את השמועות שלפיהן קודם שקיבל לידיו את התפקיד החשוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביצע בו ניתוח להוצאת עמוד השדרה; היועץ קרא תיגר על הבוס והכריז כי לא יגן על חוק הסדרת המאחזים הבלתי חוקיים בבית המשפט. יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, עושה דברו של נתניהו, הודיע שהממשלה תשכור עורכי דין פרטיים שיעשו את העבודה. אך למעשה, ה"סרבנות" של מנדלבליט ממלאת תפקיד מרכזי בתוכנית האסטרטגית של נתניהו.

בשלב הראשון הוא ישלים את חקיקת החוק בכנסת וייטול מידי יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, את זרי התהילה. בשלב הבא, ארגוני זכויות אדם והשמאל יעתרו לבג"ץ. בית המשפט יקבע שהחוק אינו חוקתי, הימין יאשים את השמאל ואת בית המשפט העליון בבגידה בציונות. או אז נתניהו יציג את מערכת המשפט הישראלית כמופת לדמוקרטיה ולכיבוד החוק. והעיקר, ישראל תחלץ מספסל הנאשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג.

התוכנית הנכלולית הזאת לא נעלמה מעיניהם של ארגוני זכויות האדם ומפלגות האופוזיציה. בימים האחרונים מתנהלים בהנהגותיהם דיונים סוערים בשאלה אם עליהם למלא את התפקיד כפוי הטובה שנתניהו הועיד להם, ולעתור נגד ההסדרה. לאל-מוניטור נודע כי גוברים הקולות שקוראים שם להסיר מנתניהו את עלה התאנה שהם מספקים לו. יצחק רבין, שגם הוא לא היה מעריץ של ארגוני זכויות אדם ושל בג"ץ, אמר פעם כי "בלי בג"ץ ובצלם" למשטרה הפלסטינית קל יותר (מלישראלים) להילחם בחמאס. כך, בלי עתירות לבג"ץ של ארגוני זכויות אדם כבצלם ושל הפלסטינים שאדמותיהם הופקעו, ראש הממשלה הנוכחי יישאר חשוף מול בית הדין בהאג.  הוא יאלץ לשכנע את השופטים שהפקעת אדמה מפלסטיני הנתון בכיבוש ישראלי, כדי שיהודי יבנה עליה בית, היא מעשה חוקי, הוגן והומני.

די בעיון קצרצר בחוות הדעת של בית הדין הזה בשאלת גדר ההפרדה מיולי 2004, כדי להעריך כיצד תיראה פסיקתו בעניין חוק ההסדרה. בחוות הדעת שניתנה על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג, בהתאם לבקשתה של העצרת הכללית של האו"ם, נאמר כי ההשתלטות על אדמות פרטיות הכרוכה בהקמת הגדר מהווה הפרה של תקנות האג ואמנת ז'נבה הרביעית.

ממשלת ישראל דחתה את חוות הדעת בטענה כי בניית הגדר נועדה להגנה מפני פיגועי טרור. הקונגרס האמריקאי גינה את החלטת בית הדין והביע תמיכה בזכותה של ישראל להקים את הגדר. מזכיר המדינה אז, קולין פאוול, אמר כי זכותה של ישראל להגנה עצמית. את חוק הסדרת גזל האדמות ישראל אינה מנמקת כיום אפילו בסיבות ביטחוניות.

לבנט וחבריו בימין הדתי די בספר התנ"ך ובדעות קדומות על ערבים כדי לקחת מהם אדמות. לעומתם, שרת המשפטים איילת שקד מנסה להעניק לחוק עטיפה משפטית. היא מסתמכת על פסק הדין של בית הדין האירופי לזכויות אדם מ-2010, בתביעתם של הפליטים היוונים-קפריסאים שהצד הטורקי ישיב להם את האדמות והנכסים שהשאירו מאחור כשנמלטו ב-1974 לחלקו הדרומי של האי. רובם של 17 השופטים בשטרסבורג קיבלו את העמדה הטורקית-קפריסאית, שלפיה המציאות בשטח גוברת על "שורשים משפחתיים". הם קבעו כי זכויותיו של הדייר קודמות לאלו של בעל הבית, וכי הפליט יכול לקבל את המגיע לו במזומנים ולא בהכרח באדמה.

המומחה בעל המוניטין העולמי לנושא הפליטים, פרופסור איל בנבנישתי, אמר השבוע לאל-מוניטור כי השוואת פסק הדין בסוגיה הקפריסאית לחוק ההסדרה "דומה להשוואה בין כבשה וזאב. אכן, לשניהם יש ארבע רגליים, זנב וראש". בנבנישתי, שעומד בראש פקולטת היואל (Whewell) באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, מסביר כי "יש הבדל בין מצב שבו אנשים נכנסו לבתים של שכנים שנהפכו לפליטים כתוצאה מסכסוך, לבין אלה שנכנסו ביודעין לשטח שהריבונות עליו שנויה במחלוקת ונתונה למשא ומתן".

בנבנישתי מזכיר את פסיקתם של עשרה מבין 11 שופטי ההרכב בבג"ץ מיוני 2005, שדנו בעתירתם של מתנחלי גוש קטיף נגד תוכנית ההתנתקות. השופטים הדגישו כי העותרים ישבו במקומותיהם באופן זמני מכוח צו של מפקד האזור. המדינה עצמה טענה אז כי שהותם של הישראלים בשטחים אלה כפופה להסכם שלום או להחלטה חד-צדדית של ישראל לפנות את השטח. ואולם, בניגוד לסכסוך הישראלי- הפלסטיני, מדגיש המשפטן הבכיר, בקפריסין התנהל מו"מ מורכב ליישוב הסכסוך ולהחזרת פליטים, שכלל החזרה של קרקעות רבות לבעליהן ופיצויים לפי שווי שוק למי שלא ישוב.

אילו ישראל הייתה מוכנה לפנות התנחלויות ולקיים מו"מ רציני ליישוב בעיית הפליטים, היא הייתה מוצאת בפסק הדין של בית הדין האירופי חיזוק לעמדתה בסוגיית פליטי 48׳. בנבנישתי מציין כי בית הדין "הניח מחסום בפני הניסיון הגובר להכיר בזכות השיבה של פליטים לארצות מוצאם". השופטים קבעו הלכה שלפיה החלטת עצרת האו"ם 194 בנושא פליטי 48׳ אינה מקנה זכות אישית לכל פליט פלסטיני לשוב לביתו (להבדיל מזכותו לפיצוי). הוא מעיר שיוזמת השלום הערבית מ 2002 , המתייחסת להחלטה 194, העניקה למעשה לישראל זכות וטו על אופן מימושה.

אך ישראל מעדיפה להתעלם מהיוזמה ההיסטורית הזאת ולשים את יהבה על הווטו האמריקאי (נגד הכרזה במועצת הבטחון על מדינה פלסטינית) – זה שיאפשר לה לממש את חזון ארץ ישראל השלמה. נתניהו בונה על כך שבצלם ובג"ץ ייחלצו אותו מהאג. לא בטוח שגם הפעם הם יעשו לו את העבודה כפוית הטובה הזאת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, united nations, naftali bennett, israeli settlers, israeli settlements, gaza, cyprus, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept