ישראל פולס

הרופאה שנלחמת במחלות הגנטיות בחברה הבדואית

p
המחבר
בקצרה
ד"ר יסמין אבו פריחה היא רופאה בדואית צעירה המקדישה את חייה לאיתור ומניעה של מחלות גנטיות השכיחות בחברה הבדואית בגלל נישואי קרובים. "בעוד כמה שנים יעברו כולם את הבדיקה שתבטיח חברה בריאה", היא אומרת בראיון מיוחד לאל-מוניטור.

ד"ר יסמין אבו פריחה היא אחת מבין ארבעים הצעירים המבטיחים של ישראל שבחר העיתון הכלכלי גלובס לשנת 2016. בקבוצת היוקרתית נמנים בין היתר יזמי הייטק, מנכ"לים של חברות כלכליות, עורכי דין וחוקרים פורצי דרך עד גיל ארבעים, שעתידים לדעת העיתון להשפיע על המשק הישראלי ולהובילו בעשורים הבאים.

אבו פריחה אינה עוד סיפור הצלחה של צעירה ישראלית. היא צעירה בדואית שגדלה במשפחה אשר החליטה לשחות נגד הזרם, לשבור את המוסכמות הנוקשות של החברה הבדואית ולהשתלב בחברה הישראלית על אף ולמרות כל המכשולים. משפחתה הייתה המשפחה הבדואית הראשונה שהעתיקה את מקום מגוריה מהיישוב הבדואי תל שבע ליישוב היהודי המבוסס עומר. "המרחק בין תל שבע לעומר הוא חמש דקות נסיעה, אבל מאה שנים מפרידות ביניהם", אומרת אבו פריחה לאל-מוניטור. "כשהייתי נערה הייתה ביקורת מאוד קשה עלינו, נחשבנו לנטע זר. היום אני מתקבלת בצורה מאוד טובה ויש אפילו אנשים שמתגאים בי".

לפני כשני עשורים הבין אבי המשפחה, עודה אבו פריחה, שכדי להקנות לשלושת ילדיו חינוך איכותי יותר עליו לחצות את הגבול הפיסי והפסיכולוגי בין תל שבע לעומר, וכך להבטיח לילדיו עתיד טוב יותר בחברה הישראלית. הצעד הזה הוכיח את עצמו. בתו יסמין היא בת 27 וכבר סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת התמחותה ייסדה את ארגון "ג'נסיס" לאיתור ומניעה של מחלות גנטיות השכיחות בחברה הבדואית בגלל נישואים בתוך המשפחה. יוזמתה ופעילותה לשכנע את הבדואים בני הדור הצעיר להיבדק בטרם הנישואין כדי להבטיח ילדים ללא מחלות גנטיות הביאו את גלובס לכלול אותה במועדון היוקרתי של הצעירים המבטיחים בישראל.

"התחלתי את פעילותי (בארגון) בחלק האחרון של ההתמחות", היא מספרת. "חקרתי את נושא המחלות הגנטיות הנגרמות מנישואי קרובים, וכשנסעתי לארה"ב לתוכנית של יזמות חברתית פגשתי שם אנשים המתעסקים בתחום של גנטיקה וגם תורמים שהסכימו להשקיע כסף ברעיון שהבאתי".

הארגון החל לפעול עוד לפני ששבה לארץ, באמצעות שלוש נשים שיצרו שיתופי פעולה עם משרד הבריאות ועם המכון הגנטי של בית החולים "סורוקה". הן יצרו גם קשר עם מנהיגים דתיים של החברה הבדואית, אשר דרכם קיוו לקבל הכשר דתי לבדיקות הגנטיות.

ד"ר אבו פריחה מספרת, כי על אף השינוי והפתיחות היחסית בחברה הבדואית עדיין 67 אחוז מהנישואין הם נישואי קרובים, כשההיענות לעריכת בדיקות גנטיות היא בעיקר לאחר לידת תינוק חולה: לדבריה, כ-95 אחוז מהנבדקים הן נשים נשואות, רבות מהן בהיריון שני, המגיעות אחרי שכבר נולד ילד חולה במחלה גנטית. היעד שהציבה ד''ר אבו פריחה לארגון ג'נסיס בהנהגתה, הוא ליצור בקרב הבדואים מודעות אשר תביא צעירים להיבדק עוד לפני נישואיהם.

"בעבר נעשו תכניות (הסברה) על ידי משרד הבריאות, והדגש שלהן היה 'אל תתחתנו עם בני הדודים שלכם', אבל אנחנו תופסים זאת כגישה לא נכונה. אי אפשר לשנות תרבות ומסורת של 5000 שנה ולהגיד להם תשתנו, אל תתחתנו בתוך המשפחה". נקודת הגישה של הארגון, מסבירה ד"ר אבו פריחה, היא לא לבטל נישואין ולא להציע הצעות שאינן יכולות להתקבל בחברה הבדואית.

"אם זוג מחליט לא להינשא בגלל הבדיקה, זו החלטה שלהם", היא אומרת, "אנחנו מאמינים בהענקת מקסימום אינפורמציה לבני הזוג, כדי שישקלו את צעדיהם. הם יכולים לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית שבהם ניתן לבדוק את הדי.אן.איי ולדעת האם העובר של בני זוג נשאים הוא חולה או בריא. כך ניתן להחזיר לרחם של האימא עוברים בריאים ולהימנע מהבאתם לעולם של ילדים חולים".

בארגון ג'נסיס מקווים להפוך את הבדיקה הגנטית לחינמית ונגישה במרכזי בריאות מקומיים, בכל היישובים בפזורה הבדואית. "באופן הזה", אומרת ד"ר אבו פריחה, "בתוך כמה שנים יעברו כולם את הבדיקה שתבטיח חברה בריאה ללא מחלות גנטיות ותשפר את איכות ושלמות המשפחה".

ד"ר אבו פריחה מודה שאחד המניעים המרכזיים שלה למצוא פתרון למחלות הגנטיות בחברה הבדואית הינו הרצון להוכיח שעל אף שגדלה בסביבה יהודית היא עדיין חלק ממנה (מהחברה הבדואית), אך מציינת כי "זה לא היה קורה בלי הגישה שלי וההבנה שלי לבעיות של החברה שבה נולדתי ובה חיה משפחתי".

על העתיד הפרטי שלה היא אומרת לאל-מוניטור: "אני לא יודעת איפה אהיה בעוד עשר שנים, אבל ברור לי שאתעסק ברפואת קהילה לה אני קוראת רפואה חברתית".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: negev, medicine, marriage, health, disease, children, bedouin society, bedouin

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept