ישראל פולס

הכישלון המביך של חיל האוויר הישראלי

p
המחבר
בקצרה
עשרה ימים אחרי שכלי טיס בלתי מאויש חדר במפתיע לשטח מדינת ישראל, בחיל האוויר עדיין לא יודעים מי הגורם ששיגר אותו ולאיזו מטרה, ומדוע אי אפשר היה ליירט אותו למרות שהוא שהה שלושים דקות ארוכות מעל שטח המדינה.

חיל האוויר הישראלי לא מורגל בכישלונות. החיל, שהפך שם נרדף למצוינות וקפדנות, שרוי בעשרת הימים האחרונים במבוכה, מאז שוגרו שני טילי פטריוט לעבר כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) שחדר לשטח ישראל בגזרת רמת הגולן [17 ביולי]. שני הפטריוטים החטיאו. מטוס יירוט מדגם אף-16 שהוזנק נגד כלי הטיס המסתורי שיגר אף הוא טיל אוויר-אוויר לעברו, אך גם הוא החטיא. למרבה המבוכה, כלי הטיס החודר הצליח להסתובב, לבצע פניה ולהיעלם בשטח סוריה, כלעומת שבא.

עד רגע זה לא יודעים בחיל האוויר הישראלי להגיד באיזה כלי טיס מדובר, מי שיגר אותו ומדוע אי אפשר היה ליירט אותו. לאל-מוניטור נודע כי כלי הטיס הבלתי מאויש שהה מעל שטח ישראל כחצי שעה תמימה, שלושים דקות. במונחי אוויר, מדובר בנצח. "התחקיר בעיצומו", אמר השבוע גורם בכיר בחיל האוויר לאל-מוניטור, "אנחנו עוד בשלב של חקר ביצועים. כרגע עוד אי אפשר לפרסם את ממצאיו, אנחנו מקווים שנדע מה ואיך קרה כאן, ושנוכל להפיק את הלקחים המתאימים".

הגורם הוסיף כי התקרית התקבלה בחיל האוויר בהפתעה. "טילי הפטריוט כבר הוכיחו שהם יודעים ליירט כלי טיס בלתי מאוישים, הם עשו את זה בהצלחה באימונים וגם בתקריות אמיתיות בצוק איתן [2014]", הוסיף הגורם הישראלי, "הפעם לא עמדנו במשימה, והכי חשוב זה שנבין למה".

זה היה כישלון מביך ראשון של סוללת  טילי הפטריוט הישראלית, שמוצבת בצפון, אחרי תקופה ארוכה. ב-23 בספטמבר 2014 יירטה הסוללה מטוס קרב של חיל האוויר הסורי מדגם סוחוי 24, שחדר לישראל בגזרת רמת הגולן. עוד קודם לכן [אוגוסט 2014], יירטה הסוללה כלי טיס בלתי מאויש, כנראה של חיל האוויר הסורי. כשנדמה היה שהפטריוט מקנה לישראל יכולת תגובה מיידית יעילה אף יותר ממטוסי יירוט, בא הכישלון הנוכחי.

יירוט כלי טיס בלתי מאוישים נחשב, בהיבטים מסוימים, קשה ומאתגר יותר מיירוט מטוסי קרב. הסיבה: מדובר בכלי טיס קטנים יותר, לפעמים הרבה יותר ממטוסי קרב, ואיטיותם מקשה על מטוסי יירוט וגם על טילי יירוט, שמותאמים להינעל על גופים גדולים ומהירים הרבה יותר. דווקא חולשותיהם, הן המקנות לכטב"מים יתרונות מסוימים.

השאלה החשובה יותר שנשאלת כעת בחיל האוויר הישראלי היא מי הפעיל את הכטב"מ שלא יורט. האם היה זה כלי של חיל האוויר הסורי, שניסה לאסוף מודיעין על המורדים בגזרת הגולן, חדר לישראל בטעות ושב על עקבותיו, או שמא היה זה כלי טיס של חיל האוויר הרוסי, שבא לסייע לכוחות צבא אסד וחצה את קו הגבול בטעות.

אבל יש אפשרות נוספת, אם כי קלושה, לפיה מדובר בכלי טיס רוסי שניסה לבדוק את הגבולות של ישראל ואולי לאסוף מודיעין על המערך הצבאי הישראלי הכבד והמתוחכם ברמת הגולן. במקרה כזה, עדיין לא ברור לגמרי בחיל האוויר הישראלי מה אמורה להיות התגובה.

כבר פורסם באל-מוניטור [פברואר 2016], מפיו של גורם צבאי ישראלי בכיר ביותר, שמטוס רוסי החודר לשטח ישראל לא יופל. בניגוד לכללים הקשיחים ופקודות הקבע לפיהן מערכת היירוט הישראלית מתפקדת באופן "עיוור" לגמרי, ומיירטת כל מה שחוצה את קו הגבול (ישראל היא מדינה קטנה וזמן התגובה קצר במיוחד), במקרה של חציית מטוס רוסי ההוראות שונות: לא מיירטים, נקודה. "לא נעשה את השגיאה שעשה ארדואן", אומרים גורמים צבאיים בישראל לאל-מוניטור, "הרוסים אינם אויב ומטוס רוסי אינו מאיים על ישראל, מדובר בטעות ואין צורך ליירט".

ביום ראשון ה-17 ביולי, לא היה ברור בסוללת הפטריוט הישראלית של מי כלי הטיס הבלתי מאויש שחדר לרמת הגולן, ובכל זאת היא שיגרה שני טילי פטריוט לעברו. מה היה קורה אם כלי הטיס היה מיורט והיה מתברר אחר כך שמדובר בכטב"מ רוסי? בישראל לא ממש יודעים. דין כלי טיס לא מאויש אינו דינו של מטוס קרב מאויש בטייסים רוסים, דוגמת זה שהופל אשתקד על ידי טורקיה [נובמבר 2015]. כך או אחרת, בחיל האוויר לא יחזרו לסדר היום עד שלא יתבררו הסיבות שבעטיין החטיאו שני טילי הפטריוט, והחטיא גם מטוס היירוט. הרקורד הישראלי המוכר, של שמירה מוחלטת על עליונות אווירית ומניעה מוחלטת מכלי טיס זרים לחדור לשטח האווירי של מדינת ישראל, חייב לחזור לעצמו.

בימיה הראשונים של המעורבות הרוסית בלחימה בסוריה, היו בישראל תקוות כי יושג סוג של תיאום וקשר רציף בין הכוחות הרוסים, ובעיקר חיל האוויר הרוסי, לבין צה"ל וחיל האוויר הישראלי. היום כבר ברור שתיאום כזה אינו בנמצא. אין ערוצי קשר משותפים לחילות האוויר והרוסים לא תמיד מעבירים התראה לישראל בטרם ייצאו לפעילות אווירית באזורים המשיקים לגבולות ישראל או לפעילות חיל האוויר שלה. זאת, למרות המפגשים המתוקשרים בין בנימין נתניהו לוולדימיר פוטין, לאחד מהם הצטרף גם הרמטכ"ל הישראלי רב אלוף גדי אייזנקוט [ספטמבר 2015].

המכניזם החלופי שנוצר בין הצדדים מכונה "מנגנון למניעת חיכוכים". ישראל עוקבת באמצעות מערכות המכ"ם שלה אחר הפעילות הרוסית, ומשתדלת להימנע מפעילות באותם אזורים. הפעילות הישראלית מתבצעת בהקפדה יתרה, הרבה יותר מאשר בעבר, למניעת חיכוכים אפשריים עם הפעילות הרוסית.

בישראל לא מודאגים במיוחד ממצב העניינים, בעיקר לאור העובדה שהקשרים והמגעים בין צבאות ישראל ורוסיה נלמדים ונעקבים בקפדנות על ידי האמריקאים. "אסור שיהיה ספק מי היא בעלת הברית האסטרטגית שלנו", אומר גורם צבאי ישראלי לאל-מוניטור, "רוסיה היא גורם ידידותי זר שפועל באזור ואנו לא מתערבים בענייניו. ארצות הברית היא בעלת ברית אסטרטגית", הוא קובע.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: missile shield, missile defense system, israeli air force, israel defense forces, israel-syria relations, idf, golan heights, drones

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept