ישראל פולס

סרי נוסייבה מגבש הצעה לקונפדרציה ירדנית-פלסטינית

p
המחבר
בקצרה
לנוכח הקיפאון המוחלט במו״מ לפתרון שתי המדינות, הפרופסור הפלסטיני, נשיא אוניברסיטת אל-קודס לשעבר, יוזם מהלך להקמת קונפדרציה שגבולה המערבי יהיה הקו הירוק ומזרח ירושלים כאחת משתי בירותיה, יחד עם עמאן.

לנוכח הקיפאון המוחלט בקידום פתרון שתי המדינות, ישנם גורמים בהנהגה הפלסטינים שהחלו לחשוב על יוזמות מדיניות "מחוץ לקופסה" להשגת עצמאות. אחד מהם הוא הפרופסור סרי נוסייבה, נשיאה לשעבר של אוניברסיטת אל-קודס באבו דיס. לדברי מקור שפועל יחד עם נוסייבה לגיבוש הצעות מדיניות ברוח זו, נוסייבה תומך כיום בהקמת פדרציה ירדנית-פלסטינית שתתבסס על שתי מדינות עצמאיות המקיימות ביניהן קשרים מוסדיים חזקים.

תמיכתו נובעת בעיקר מהקושי הקיים בהשגת פתרון שתי מדינות מוסכם על הצדדים. הוא סומך על אמינות כוחות הביטחון הירדנים בכל הנוגע לאיום המדינה האיסלאמית (דעאש) כפי שהפלסטינים רואים אותו, ובעיני ישראל וארה"ב.

לפי ההצעה המתגבשת, הרשות הפלסטינית וירדן יישאו וייתנו על תוכנית שתתבסס על יוזמת השלום הערבית מ-2002. הדיונים יתייחסו לקווי 67׳ כגבולה המערבי של הקונפדרציה ואל מזרח ירושלים כאחת משתי בירותיה (יחד עם עמאן). לכשתושג הבנה ירדנית-פלסטינית, היא תוגש לקהילייה הבינלאומית, אולי במסגרת הקוורטט (הרביעייה לעניין המזרח התיכון - ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה) כדי לערב אותו במשא ומתן עם ישראל, גם לגבי הסדרי שלום אזוריים.

להצעה הזאת יתרונות ברורים: פתרון שתי המדינות לא יהיה עוד תלוי רק בממשלה התורנית בישראל. מלך ירדן עבדאללה מוערך על ידי המערב, וכוחות הביטחון שלו נחשבים לאמינים. מעורבות ירדנית תסייע בפתרון סוגיית הביטחון לאורך נהר הירדן ובמעברי הגבול עם ישראל. מבחינה כלכלית, סחר פתוח, מיזמים כלכליים משותפים ואזורי סחר חופשי ותיירות יחזקו את הכלכלות הן של ירדן והן של הפלסטינים. כמו כן, לנוכח ההערכה הרבה שרוכש הממסד הביטחוני בישראל לכוחות הביטחון הירדניים, יהיה קל יותר לשכנע את ישראל ליטול סיכון (שתקום מדינה פלסטינית שכנה) במסגרת פתרון שתי מדינות מסוג זה. ולבסוף, קונפדרציה תתיר סוף-סוף את היחסים הסבוכים בין הממלכה ההאשמית והפלסטינים, המהווים כמחצית מאוכלוסיית ירדן.

אין ספק כי יידרשו פתרונות לסוגיות רבות ביחס לאופי הפוליטי, המוסדי, הכלכלי והביטחוני של קונפדרציה מסוג זה. מחקרים מפורטים באשר לקונפדרציה אפשרית התבצעו כבר על ידי קבוצות אחדות, לרבות באוניברסיטת אל-קודס.

חרף יתרונותיה הרבים, ניצבים מכשולים רבים בדרך ליישומה של הצעה כזאת. ההנהגה הפלסטינית חשדנית משכבר הימים כלפי בית המלוכה הירדני. היא רואה בו גורם התומך בעמדותיה של ישראל בנושאי ביטחון. היא גם רואה בקונפדרציה בין שתי מדינות ויתור מסוים על ריבונות, במיוחד בכל הנוגע למקומות הקדושים לאיסלאם במזרח ירושלים ובהסדרי ביטחון במעברי נהר הירדן.

הנשיא הפלסטיני המנוח, יאסר ערפאת, נהג להצהיר בפומבי כי הוא תומך בקונפדרציה עם ירדן. למשל, במהלך ביקור בחברון ב-12 בפברואר 1999, מיד אחרי הכתרתו של מלך ירדן עבדאללה השני, התייחס לאופציה זו: "אנו רוצים שיידע שהמועצה הלאומית הפלסטינית הסכימה לקונפדרציה עם ירדן. אחרי הכל, אנחנו אחים תאומים, פלסטין וירדן". הנושאים ונותנים הפלסטינים בתהליך אוסלו נהגו אף הם להביע תמיכה זהירה ברעיון הקונפדרציה, אבל רק לאחר הקמתה של מדינה עצמאית. כפי שכבר הוזכר, אין חיבה רבה בין ההנהגות משני צדי הירדן, אולם כיום נראה שגורלם כרוך האחד בשני.

בעוד הממסד הפוליטי בישראל נטה תמיד לצדד במעורבות ירדנית בכל פתרון קבע עתידי (עם הפלסטינים), ממשלתו של בנימין נתניהו תשלול כנראה מכל וכל כל הצעה לפתרון שתי מדינות המתבסס על קווי 67׳. חוקר בכיר במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ אמר לאל-מוניטור בעילום שם כי הפרופ' נוסייבה אינו היחיד שתומך ביוזמה כזאת, וכי ישנם גם ותיקי פת''ח ואנשי עסקים פלסטינים המתגוררים בעמאן שמקדמים רעיונות דומים. עוד אמר הפקיד לאל-מוניטור כי אין סיכוי שישראל תתמוך בתוכנית כזו וכי עמדה זו הובהרה למלך ירדן.

על אף המכשולים וההסתייגויות שהוזכרו, יש צורך להחיות את תוכנית הקונפדרציה. תפקיד ירדני פעיל בהשגת פתרון שתי מדינות הינו בעל חשיבות עליונה. מלך ירדן יכול כיום למלא תפקיד היסטורי בסיום הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובהרגעת האזור. לנוכח כל האלטרנטיבות, טוב תעשה ארצות הברית, אף היא, אם תכלול תרחיש כזה במורשת המזרח תיכונית של הנשיא אובמה. ​

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yasser arafat, two-state solution, quartet, palestinian leadership, palestinian authority, king abdullah ii, benjamin netanyahu, barack obama

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept