ישראל פולס

ההתנתקות ממזרח ירושלים - תוכנית לא מועילה ולא ריאלית

p
המחבר
בקצרה
יו"ר המחנה הציוני הרצוג אימץ תוכנית לנסיגה חד-צדדית מ-28 כפרים בירושלים המזרחית. האם פוליטיקאי מנוסה כמוהו מאמין שניתן לקדם מהלך משמעותי כזה ללא הסכמה של העולם הערבי?

בתחילת השבוע הבא תיכנס ללשכתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קבוצה לא גדולה של גברים ונשים. האורחים, מייסדיה של תנועה חדשה ששמה "להציל את ירושלים היהודית", יציגו בפני ריבלין מנשר המפרט את חזונם. הנשיא, שנוהג לפתוח ראיונות רדיו בברכה "בוקר/ערב טוב מירושלים", ישמע על תוכניתם להתנתקות חד צדדית ממזרח ירושלים.

על עקרונות תוכנית כזו קראנו כאן בראיון שערכה מזל מועלם עם יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג (22 בינואר). את החידוש המעניין צריך לחפש ברשימת פעיליה של התנועה החדשה. הרוח החיה והדמות המעניינת ביותר בה היא השר לשעבר חיים רמון. אחרי הרשעתו בביצוע מעשה מגונה בחיילת ב-2007, רמון פרש מהפוליטיקה והוריד פרופיל ציבורי. שאר חבריו במפלגת "קדימה", שהוא היה אחד מייסדיה ושהתפוגגה מאז, נפוצו לכל רוח. אחדים מחבריו לקבוצה החדשה תוהים אם התנועה להצלת ירושלים היהודית לא נועדה לשמש גם תנועה להצלת הקריירה הפוליטית של מי שנחשב בעבר לכוכב עולה בשמי ירושלים.

המנשר, שיוצג גם בפני הציבור, מציע להעביר לרשות הפלסטינית  28 כפרים פלסטיניים שהיו חלק בלתי נפרד מהגדה המערבית, עד שב-1967 ישראל סיפחה אותם לירושלים. בכפרים הללו חיים כ-200 אלף בני אדם. בעקבות סיפוחם לירושלים הם נהנים מזכויות תושב בישראל, שבהן קצבאות ביטוח לאומי, חופש תנועה בתחומי הקו הירוק, אפשרות ללמוד במוסדות הישראלים להשכלה גבוהה, גישה למסגד אל אקצה ועוד. אנשי התנועה החדשה טוענים כי הכפרים הללו מהווים פגיעה קשה במרכיבים החיוניים ביותר לשגשוגה של ירושלים הבירה – בביטחון, במאזן הדמוגרפי וברמת החיים והכלכלה. הם מציינים כי האירועים האלימים בירושלים, שהתעצמו בספטמבר 2015, ממחישים ביתר שאת את הצורך לתקן לאלתר את ההחלטה השגויה לספח את הכפרים הללו לירושלים.

מחברי המנשר מסבירים כי על ידי הוצאתם של כ-200 אלף הפלסטינים האלה מתחומי העיר ירושלים, היהודים יהפכו ליותר מ-80 אחוז מכלל תושביה, ושיעור הפלסטינים יקטן לפחות מ-20 אחוז, במקום קרוב ל-40 אחוזים כיום. זאת אף זאת, הם מדגישים שעם הפקעת תוקף תעודת התושב הישראלית שלהם, יוסר הנטל הכלכלי הכבד שהכללת הכפרים האלה בירושלים הטילה עד כה על משלם המסים והארנונה הישראלי – כ-3-2 מיליארד שקל לשנה. שאר תושבי מזרח ירושלים, הערבים והיהודים, יישארו במעמדם הנוכחי.

התנועה מציעה להקים לאלתר "גדר ביטחון רציפה" בין הכפרים "המיותרים" לבין ירושלים. הגדר תחובר לגדר ההפרדה הקיימת בין ישראל וגושי ההתיישבות לבין שאר חלקי הגדה. צה"ל וזרועות הביטחון האחרות יפעלו בכפרים שיוצאו מירושלים באופן שבו הם פועלים כיום בגדה. לצורך מימוש התכנית להבטחת בטחונה וצביונה היהודי של העיר, נכתב במנשר, הכנסת תתקן את חוק יסוד ירושלים בירת ישראל. כל המהלך יתבצע באופן חד צדדי, ללא הידברות או הסכמה של הצד הפלסטיני.

אחד מיוזמי התנועה אמר לאל-מוניטור בעילום שם, שסקר דעת קהל שנערך בהזמנתה מראה כי 85 אחוזים מהציבור היהודי ואף חלק ניכר מהציבור הערבי בישראל תומכים בהיפרדות מכפרי הפריפריה הפלסטיניים. יו"ר העבודה  הרצוג, שבחן את הסקר, מיהר לאמץ את עקרונות התוכנית. "השלום לא ישים כרגע, ולכן אנחנו נשיג ביטחון כדי לדבר על שלום", אמר הרצוג בראיון לאל-מוניטור לפני כשבועיים. "נפגשתי באוגוסט האחרון עם אבו מאזן, וגם שם לצערי מצאתי שאין את המנהיגות והאומץ להסכים לפשרות כואבות", סיפר הרצוג.

אולם כשיצא מאותה פגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית ב-18 באוגוסט האחרון השמיע הרצוג אבחנות שונות לחלוטין. מנהיג האופוזיציה אמר אז כי הוא משוכנע "שאם יהיה רצון, ניתן יהיה להגיע להסכם שישמור על ביטחון ישראל על בסיס הזדמנות אזורית נדירה, שנוצרה בחודשים האחרונים". הוא אפילו נקב בלוח זמנים מואץ: "תוך שנתיים". לדבריו, את ההזדמנות הזו אסור להחמיץ. "היא מאפשרת גיבוי ממדינות שכנות למהלך מדיני ישיר בינינו לבין הפלסטינים". הרצוג דיווח שהוא הבטיח לאבו מאזן כי ימשיך לנסות ולשכנע את הציבור בישראל שהולך ומאבד את אמונו בשלום, בנחיצות התהליך ובצורך לקדמו במהירות.

והנה, לא חלפו שישה חודשים, ומנהיג האופוזיציה מאבד את אמונו בדיאלוג עם הפלסטינים בחסות הליגה הערבית, לטובת מהלכים חד צדדיים.

האם פוליטיקאים מנוסים כמו הרצוג מאמינים שניתן לקדם מהלך משמעותי מעין זה בירושלים הנפיצה, ללא תיאום והסכמה של הצד הפלסטיני, הערבי והאיסלאמי? הם לא מבינים שהוצאת 28 הכפרים הערביים מירושלים המזרחית תתפרש בעולם כהנצחת סיפוחם לישראל של שאר חלקי העיר המזרחית, כולל האגן הקדוש? רבבות הפלסטינים שימצאו את עצמם מעבר לגדר, אלה שמצבם הכלכלי יידרדר עם אובדן זכויות התושב שמהן נהנו במשך קרוב לחמישים שנה, יחפשו סעד בלשכות הגיוס של חמאס והג'יהאד האיסלאמי. אולי הם ייבאו את טכניקת חפירת המנהרות מרצועת עזה אל מחנה הפליטים שועפטת, בדרך לשכונות היהודיות הסמוכות.

יוזם אחר של המתווה אמר לאל-מוניטור: "אנחנו יודעים שאין שום סיכוי שנתניהו ישקול אפילו לאמץ את התוכנית. המטרה העיקרית שלנו היא להראות לציבור שבצד שלנו יש אנשים שיוזמים תוכניות ולא נדבקים לסטטוס קוו". הוא הוסיף שבקבוצה לקחו בחשבון שהשמאל יקרע את ההצעה ואת יוזמיה לגזרים. "זו המטרה השנייה שלנו", סיכם בחצי חיוך, "לחטוף בעיטה מהשמאל שתעיף אותנו ימינה".

ספק אם התנועה הפוליטית והתוכנית שלה יעצרו מעט את בריחת הקולות [הישראלים] מהמחנה הציוני. סביר יותר שהם יגבירו את קצב הבריחה [של הפלסטינים] ממחנהו המצטמק של אבו מאזן.

מאמר מלומד שפורסם בספטמבר 2011  בכתב העת היוקרתי ''פוריין אפיירס'' מלמד שיש בישראל מנהיגים שמאמינים (או שלפחות האמינו אז) שיש דרך אחרת , נכונה יותר לסיים את הסכסוך. על פי התוכנית שהוצגה במאמר, ישראל תצביע בעד קבלתה של פלסטין כחברה מלאה באו"ם. מיד אחר כך יחודש המו"מ על הסדר הקבע, בגיבוי הקהילה הבינלאומית. הוא יתבסס על הפרמטרים שקבע הנשיא ביל קלינטון בשנת 2000 ושהנשיא אובמה פיתח במאי 2011: הקמתה של מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם חילופי שטחים וסידורי ביטחון. שפתיים ישק.

על המאמר חתום חבר הכנסת יצחק הרצוג

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestinian authority, israeli occupation, israeli-palestinian conflict, isaac herzog, east jerusalem, annexation

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept