ישראל פולס

ח"כ עודה: אמירות השמאל על "רוב יהודי" הן גזעניות

p
המחבר
בקצרה
בראיון לאל-מוניטור מותח ח"כ איימן עודה ביקורת נוקבת על השמאל הישראלי. לדבריו, תמיכתם של אנשי שמאל בפתרון שתי המדינות כדי לשמור על רוב יהודי מהווה אמירה גזענית כלפיי ערביי ישראל, ופוגעת בסיכויי השמאל לחזור לשלטון.

מרגע שנבחר לתפקיד יו"ר הרשימה המשותפת, שם לו ח"כ איימן עודה למטרה להילחם בתופעת הדה לגיטימציה של האוכלוסייה הערבית בישראל ובהתקפות בנושא אזרחותם מצד מגזרים שונים בימין.

מאז הבחירות [17 במארס] והצלחתה של הרשימה המשותפת – המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, גילה ח"כ עודה שהאתגר אינו רק בהתמודדות עם קבוצות בימין הישראלי הרואות בערביי ישראל סכנה. לטענתו, מגזרים שלמים בשמאל הישראלי שותפים אף הם לאותו שיח פוגעני.

במהלך כנס של תנועת "שלום עכשיו" שהתקיים בסוף השבוע בתל אביב [24 ביולי], הדהים ח"כ עודה את הנוכחים כשאמר בנאומו כי "בשעה שהימין קורא 'מוות לערבים' השמאל עושה את המוות לערביי ישראל".

בראיון לאל-מוניטור מזהיר ח"כ עודה כי אם מפלגות השמאל בכלל והמחנה הציוני בפרט לא תשננה את גישתן ואת השיח המתלהם כלפי הערבים, השמאל לא יצליח לחזור לשלטון ויאבד כליל את הסיכוי היחיד שעוד נותר לו לזכות בתמיכתם של ערביי ישראל.

אל-מוניטור: ח"כ עודה, השמאל באמת "הורג אתכם"? למה אתה מתכוון?

ח"כ עודה: אני התכוונתי למה שאמרתי. השמאל עשה את המוות לערבים, ואפילו הזכרתי שלושה אירועים שביצעו ממשלות השמאל נגד האוכלוסייה הערבית ולא התחרטו עליהם: כפר קאסם 56', יום האדמה 76' ואוקטובר 2000. כל ההרג הזה נעשה על ידי ממשלות השמאל בישראל.

מי שאומר שהוא רוצה מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל רק כדי לשמור על רוב יהודי, אומר אמירה גזענית כלפיי - כי מבחינתו אני מהווה "בעיה דמוגרפית". כאשר בוז'י הרצוג אומר שההתנתקות מרצועת עזה הייתה מוצדקת מבחינה דמוגרפית אבל לא מוצדקת מבחינה ביטחונית, אז המילה דמוגרפית פוגעת בי.

אפילו יריב אופנהיימר, מנכ"ל שלום עכשיו, אמר שהוא בעד שתי מדינות לשני עמים כי הוא רוצה לשמור על ישראל כמדינה לאומית עם רוב יהודי מוצק. גם זו אמירה גזענית כלפיי כי אני ערבי.

השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו הערבים שותפים או מהווים סכנה? כל האמירות על רוב יהודי ודמוגרפיה מציגות אותי ואפילו את הבת שלי כסכנה. לכן צריך שינוי בתפיסה. אין ספק שהסכנה הגדולה היא הימין ולא השמאל, אבל בשביל לבנות שמאל אמיתי, שמאל שיכול לחזור לשלטון, השמאל צריך לראות באוכלוסייה הערבית אוכלוסייה לגיטימית במדינה, ולא סכנה. רק כך ניתן יהיה לחזק את מחנה השלום במדינה.

אל-מוניטור: אתה נשמע מופתע מהדברים, אבל הבסיס של מדינת ישראל, בהגדרתה, הוא מדינה יהודית. האמירות על דמוגרפיה ורצון לשמור על רוב יהודי זה לא משהו שצמח עכשיו.

ח"כ עודה: אני לא מופתע, אבל אני מנסה לבנות שותפות יהודית ערבית, ואני מנסה להחדיר לתודעה שלהם (של השמאל) שיתפסו את האוכלוסייה הערבית כאוכלוסייה לגיטימית. היא נתפסת כלא לגיטימית כי השמאל עוזר לימין. אני מבין את הימין שרוצה להוציא את הערבים ממעגל הלגיטימציה וממעגל ההשפעה, כי כך הוא מנטרל 20 אחוז מאזרחי המדינה, אבל בכך שהשמאל משחק לידי הימין, תוקף את הערבים ורואה בהם סכנה דמוגרפית – הוא יורה לעצמו ברגל.

כאשר המחנה הציוני תוקף את ההנהגה הערבית בכנסת, אני לא משתתף במהומה. אבל אחרי הדיון אני ניגש אל האנשים שתקפו אותנו, אל הלשכות שלהם בכנסת, ואני מדבר איתם ומסביר להם שככה הם עוזרים לימין. אם הם תוקפים אותנו במקום לתקוף את הימין אז הם עוזרים לדה לגיטימציה. בשיחות האישיות הם מודים שהם התלהמו, שזה היה קצת יותר מדי ושהם מבינים שאני צודק. אז אני אמשיך לדבר איתם ואנסה ליצור שינוי מסוים.

אל-מוניטור: אתה מדבר על שינויי תפיסה ותוקף את השמאל, אבל אני רוצה להזכיר לך עובדה אחת: אתם כרשימה משותפת התנגדתם להסכם עודפים עם מרצ בבחירות. על איזה שיתוף אתה מדבר?

ח"כ עודה: לגבי הסכם העודפים עם מרצ, אני מודה שזו הייתה טעות. קודם כל הפסדנו כי איבדנו מנדט. וזה מנדט חשוב מאוד, אני מזכיר לך שזה המנדט האחד שיש לנתניהו היום בקואליציה של 61 חברי כנסת. אבל לא רק זאת, אני מדבר גם על התפיסה. אם אי אפשר לחבור עם מרצ, אז עם מי כן? בזמנו ניסיתי לשכנע את החברים שלי ומתחתי ביקורת על העמדה הזאת, ואני חושב שהיום הם מבינים.

אל-מוניטור: יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה שצריך לחשוב על חבירה משותפת של השמאל כולל הרשימה המשותפת. אתה רואה בזה דבר אפשרי?

ח"כ עודה: אם מדובר בחבירה לקראת בחירות לכנסת אז בוודאי שלא. אבל אם מדובר, למשל, על בריתות קונקרטיות, הפגנה משותפת או פעילות משותפת למען השלום וסיום הכיבוש או למען הגנה על המרחב הדמוקרטי – אפשר לקיים פעילויות משותפות.

אל-מוניטור: ברגע שנבחרת לראש הרשימה, בתקשורת הישראלית הופתעו מהכיוון הפייסני שלך. תוארת כמי שבא להציג דמות אחרת של הערבי הישראלי. האם החברים האחרים ברשימתך הולכים עמך באותו כיוון פייסני?

ח"כ עודה: אני לא מסכים לחלק מהדברים שאומרים חברים שלי ברשימה המשותפת, אבל צריך להבין שיש ויכוחים. אנחנו חיבור של ארבע מפלגות עם דעות ואידאולוגיות שונות. אני מביע בעיקר את העמדות של חד"ש, אבל אין לי ספק שחברי הרשימה המשותפת מקבלים את העמדות הללו, הם תומכים בי. כולם הימרו שהרשימה לא תחזיק מעמד ותתפורר אחרי הבחירות, אבל זו עובדה קיימת שהיא מחזיקה מעמד.

אל-מוניטור: איך טיפלת באמירות של חבריך לרשימה שאינן עולות בקנה אחד עם הדו קיום שאתה מטיף לו?

ח"כ עודה: יש דברים קונקרטיים שאני מעדיף להשאיר לוויכוחים הפנימיים ביננו.

אל-מוניטור: מהם היעדים שאתה מציב לעצמך ?

ח"כ עודה: אני עובד בשני מישורים. ברמת התודעה אני מנסה לייצר שיח אזרחי במדינת ישראל. אני טוען שמאז 1948 ועד עכשיו מתקיים שיח ביטחוני חזק. מאז שנת 2011 התחזק השיח החברתי בעקבות המחאה החברתית, אבל מה שחסר הוא השיח האזרחי. אם צריך להמחיש זאת, ישנו למשל כנס הרצליה שהוא כנס לאומי ביטחוני, ויש כנס קיסריה שהוא כנס כלכלי ליברלי, ויש כנס שדרות שהוא כנס חברתי. חסר לנו כנס אחד, הכנס האזרחי, ואותו אני מנסה לקדם. אני מנסה לקדם מפקד אזרחי שיחתמו עליו מיליון אזרחים, מפקד שידבר על כיבוד הזהויות השונות בחברה הישראלית ויקרא לאזרחות משותפת ולשוויון של כל הקבוצות במדינת ישראל. זהו השיח האזרחי שאני מנסה לקדם, ויחד איתו את הלגיטימציה של האוכלוסייה הערבית.

ברמה הפרקטית, הרעיון שאני מוביל הוא סגירת הפערים החומריים בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים. אין ספק שברמה הלאומית יש ביננו פער תהומי. אנחנו חושבים שמגיעות זכויות קולקטיביות לערבים, ואנחנו לא נוותר על זה.

אל-מוניטור: אתה חושב שאפשר יהיה לשכנע ממשלת ימין לפעול לסגירת הפערים החומריים?

ח"כ עודה: גם שרים שנמצאים בימין מבינים שהכלכלה של המדינה לא יכולה לצמוח בלי השתתפות האוכלוסייה הערבית בכלכלה ובשוק. לכן מהבחינה הזו אפשר לבנות שיתוף פעולה. בשיחות איתם השרים אומרים שהם מוכנים להירתם למשימה הזו, אבל בין האמירות לבין המעשים ברור שיש פער.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: zionist camp, two-state solution, meretz, knesset, joint list, israeli arabs, ayman odeh

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept