ישראל פולס

לדבר עם חמאס - אבל לא על חשבון אבו מאזן

p
המחבר
בקצרה
על פי דיווחים רבים ישראל מנהלת עם חמאס מגעים ממושכים על הפסקת אש ארוכת טווח. זו מדיניות שעולה בקנה אחד עם תפיסתו של נתניהו, ששוללת את פתרון שתי המדינות ושואפת להחליש את הפתח.

בסוכנויות הידיעות שידרו בשבועות האחרונים מבזקים תכופים על מגעים מתמשכים בין ישראל לחמאס להפסקת אש ארוכה בתמורה לשיקומה הכלכלי של עזה. הדיווחים בנושא לפעמים סותרים, אך טרם שמענו מממשלת ישראל הכחשה גורפת של משא ומתן כזה. שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, אף האשים בכמה הזדמנויות את ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא ''נכנע לטרור'' ובכך רק ליבה עוד יותר את השמועות על מגעים אלה בתקשורת הישראלית.

מקור המקורב לראש הממשלה נתניהו שוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, והודה שאכן היו חילופי מסרים על אפשרות ל"תהדיה" (הפסקת אש ארוכת טווח), בין משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון לבין הנהגת החמאס ברצועת עזה. רוב המסרים הועברו בעקיפין, באמצעות שירותי הביון המצריים, ומקצתם במישרין, בחילופי דברים בין כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים בשטח. יתרה מזאת, הנושא אף הועלה בשיחות שקיימו ברומא בכירי משרד החוץ של טורקיה וישראל, ב-22 ביוני.

על פי מקור בכיר ברשות הפלסטינית, ההנהגה הפוליטית של חמאס - בתוך עזה ומחוצה לה - בוחנת את אפשרות התהדיה ברצינות רבה. לדברי אותו מקור, בתמורה להפסקת אש ארוכה דורשים בחמאס הקמת נמל תעופה בינלאומי ונמל ימי ברצועת עזה, וכן פתיחה מלאה של מעברי הגבול לישראל ולמצרים לצורך מעבר סחורות לתוך הרצועה. הבכיר, שמבקר ברצועה לעתים קרובות, טוען שקיימים עדיין פערים גדולים בין עמדת חמאס לזו של ישראל.

בחמאס דחו כמה מהדרישות של ישראל - כל דיון על התפרקות מטילים או על עצירה מוחלטת של חפירת המנהרות הינו בגדר טאבו מבחינת הארגון הפלסטיני. בתמורה לבקשתה של ישראל להשיב את גופותיהם של שני חיילי צה"ל שנהרגו בצוק איתן ב-2014, דורשים בחמאס הסכם לחילופי שבויים - בדיוק כמו ההסכם לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט ב-2011. ישראל, מצדה, מסכימה אך ורק לנמל צף שיוקם במרחק מה מהחוף, ולפתיחה מוגבלת של מעברי הגבול. כמו כן, מסרבים להתפשר בישראל על שרידי גופותיהם של שני החיילים.

הפערים בין הצדדים נותרו אמנם גדולים מאוד, אך התמונה שמצטיירת משיחות עם המקורות הנזכרים לעיל היא של אינטרסים משותפים בין ישראל לחמאס. חמאס מעוניין בשיקומה של עזה מבחינה כלכלית, גם כדי לחזק את הלגיטימיות שלו בקרב תושבי הרצועה וגם כדי להתכונן לעימות הבא עם ישראל. בחמאס אף רואים בהפסקת אש שכזו וביציבותה הכלכלית של הרצועה קלף מנצח אל מול הנשיא הפלסטיני המבודד אבו מאזן, וכן אל מול תנועת הפתח. את היחסים המרים בין חמאס לקהיר ניתן יהיה להחיות רק באמצעות הפסקת אש עם ישראל, בשל האינטרס הברור של מצרים לשמור על רגיעה. כמו כן, יש לחמאס אינטרס להעיר מתרדמתה את קהילת התורמים של אירופה, כדי שישקיעו בפיתוחה הכלכלי של רצועת עזה. הפסקת אש עם ישראל היא בדיוק התמריץ שהם זקוקים לו.

אשר לראש הממשלה נתניהו, הוא מעוניין להימנע מהעימות הצבאי השנתי מול חמאס ומהמשך טפטוף הטילים על ערי ישראל. מבחינה פוליטית ומדינית, על סמך פעולותיו בשנים האחרונות ניתן להעריך שהוא מעדיף לחזק את חמאס על חשבונם של אבו מאזן ושל הפתח. נתניהו מוכן לוויתורים טקטיים כל עוד יוכל לטפל בעזה לבדה, ולהימנע מהתמודדות עם שאלת עתידה של הגדה המערבית. ובזמן שהוא מזהיר מפני עליית חמאס בגדה המערבית (ואף קורא לה "חמאסטן" העתידית), הוא מוכן לקבל את אותה חמאסטן ברצועת עזה. העיקר מבחינתו הוא לשמר את אחיזתו בגדה המערבית ולשמור על שלמות הקואליציה עם הימין.

לאחרונה ריככו המצרים את גישתם כלפי חמאס, מתוך כוונה לפרק את הקשרים בין חמאס לטהרן. ישנם דיווחים על כך שהנושא עלה לאחרונה בשיחות בין שר החוץ המצרי סמח שוקרי לשר החוץ הסעודי עאדל אל-ג'ובייר, שנפגשו בקהיר ב-31 במאי (כפי שפורסם בהארץ ב-24 ביוני). בקהיר דורשים שחמאס יפסיק את תמיכתו בפעולות הטרור נגד כוחות הצבא המצרי בחצי האי סיני, ומוכנים לפתוח לעתים קרובות יותר את מעבר רפיח, בתמורה לכך.

לגבי האיחוד האירופי, על פי מקורות דיפלומטיים בבריסל, מדינות אירופה הגדולות מוכנות להאיץ את הסיוע הכלכלי לרצועת עזה, אבל לא כצעד חד-צדדי מצדן. זה חייב להיות חלק ממעטפת שלמה של צעדים, בהם משא ומתן עם הרשות הפלסטינית על כינונה של מדינת פלסטין.

בשלב זה, קשה עדיין לראות הסכם להפסקת אש ארוכת טווח בין הצדדים, כיוון שכל הנהגה מבקשת בעיקר להשביע את רצון בוחריה הלאומניים. ועם זאת, החל כאן כנראה תהליך שעשוי להוביל להסכם בלתי רשמי בין ישראל לחמאס.

המדיניות הישראלית עולה בקנה אחד עם תפיסתו של נתניהו, ששוללת את פתרון שתי המדינות. ישראל צריכה לדון עם חמאס אך ורק בסוגיות טקטיות. את המשא ומתן האמיתי היא צריכה לנהל מול הנשיא אבו מאזן והרשות הפלסטינית, כדי לחתור לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. אבל נראה שבשלב זה, הפתרון היחיד של שתי מדינות שנתניהו מוכן לדון בו הוא בין ישראל למעין מדינת עזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: rafah crossing, palestinian peace negotiations, palestinian authority, israeli-palestinian conflict, hamas, egypt-israel peace treaty, egypt-gaza smuggling, benjamin netanyahu

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept