הזעם האתיופי התפרץ בתל אביב: "לא אכפת להם למות בשביל המאבק"

אחרי שני עשורים של עוני, הזנחה, אפליה ואלימות משטרתית, יוצאי אתיופיה ערכו הפגנה אלימה שטרם נראתה כמוה בתל אביב. נדמה ששיטת נתניהו לטיפול במשברים - חיבוק, תמונה והבטחה שטחית לטיפול בנושא - לא תצליח להשתיק הפעם את הזעקה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

tel aviv, social media, protest, poverty, israel, ethiopians, discrimination, benjamin netanyahu

מאי 4, 2015

בעיצומה של ההפגנה שהפכה את כיכר רבין בלב תל אביב לאזור לחימה ביום ראשון (3 במאי), פרסמה לשכתו של בנימין נתניהו הודעה לתקשורת שנועדה להרגיע את הרוחות. בהודעה נאמר כי ראש הממשלה יכנס למחרת דיון דחוף בהשתתפות נציגי יוצאי אתיופיה, לרבות החייל דמאס פיקדה, אשר תועד בסרטון מהחודש שעבר כשהוא מוכה ללא סיבה על ידי שוטרים. זה היה הסרטון שהצית את המחאה הנוכחית - אחת האלימות שידעה מדינת ישראל.

בדיוק כמו בימים הסוערים של המחאה החברתית בקיץ 2011, נתניהו נוקט מהלך מהיר ונקודתי להרגעת הרוחות. הוא עשה זאת שוב לא מזמן אחרי הבחירות, כשהזמין אל לשכתו נציגות בכירה מקרב ערביי ישראל למעין התנצלות פומבית על אמירתו הגזענית ביום הבחירות ש"הערבים נעים בכמויות אל הקלפי".

בלשכת נתניהו יש נוהל קרב מסודר לאירועים מסוג זה. אנשיו מארגנים לו פגישות מתוקשרות עם נציגי הקבוצה הנפגעת או המוחה, לאחר שבחרו מתוכם בקפידה את אלה שלא יעוררו מהומה ויהיו אסירי תודה כלפי השליט שנאות להקדיש להם מזמנו היקר. הוא מבטיח להם באמפתיה מוקצנת, הכל מול המצלמות כמובן, להוביל בעצמו את הטיפול בבעיות העדה, הקבוצה או המגזר, ואם צריך גם מודיע על הקמת "ועדה לבחינת הנושא". במבחן הזמן והתוצאה קורה מעט, אם בכלל. אבל בינתיים, נתניהו הרוויח זמן.

הפעם נראה ששיטת נתניהו לא תעבוד. מחאת יוצאי אתיופיה, שהתפרצה אחרי שהלכה ובעבעה בקהילות שלהם למעלה משני עשורים, לא דומה לשום מחאה חברתית אחרת שפרצה אי פעם בישראל. זו לא מחאת האוהלים הצודקת אך החביבה של מעמד הביניים, שהזכירה יותר את פסטיבל וודסטוק. זו התפרצות אלימה של כאלה שאין להם מה להפסיד, שהניכור שלהם כלפי מוסדות המדינה הוא כה עמוק, עד שהם אינם קשובים יותר אל חוקי המשחק.

לכן, מהומות הזעם של הישראלים-האתיופים שהחלו ביום חמישי בירושלים, והתעצמו ביום ראשון בתל אביב, מזכירים יותר את המהומות האלימות בוואדי סאליב בחיפה ב-1959 של מזרחים כלפי הממסד. יותר מחמישים שנה אחרי, הרשתות החברתיות מעצימות את רוח המחאה, את יכולת הארגון ואת ההשראה. הסרטון שתיעד את האלימות השרירותית של השוטרים בחולון כלפי החייל פיקדה הפך ויראלי, והצית את הזעם. מהומות בלטימור בארה"ב נתנו השראה, ובאמצעות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק הוקמו בתוך שעות יסודותיו של הארגון.

מובילי המחאה עדיין אינם ממוקדים. דרישותיהם לא ברורות. אבל יש להם את ההמון שבו לכל אחד ואחת יש את הסיפור האישי של האפליה, ההדרה, ההשפלה או ההכאה. הסיפורים הללו, שלרוב לא סוקרו בתקשורת הארצית ורק מדי פעם זעזעו לרגע, מהווים את הדלק של המחאה הזאת. מי שעומד מאחוריה הם בעיקר הצעירים התיכוניסטים ובני ה-20 וה-30 שנולדו בישראל אבל גדלו בשכונות העניות ביותר שלה, מעין גטאות של בני העדה. הם נאלצו ללמוד בכיתות נפרדות, ואפילו כששירתו בצבא נתקלו במנגנונים מוסדיים מפלים. אבל הנורא מכל הוא אלימות המשטרה כלפיהם, אשר הולכת ומתבררת כתופעה וכשיטה שכבר פרצה אל התודעה התקשורתית.

אלפי בני אדם הגיעו להפגנה בכיכר רבין בתל אביב, שכללה חסימות כבישים ויידוי אבנים לעבר ניידות ושוטרים - שבתגובה ניסו לפזר את ההפגנה עם זרנוקי מים, מעצרים ועשרות רימוני הלם. אחד המפגינים, תושב נתניה, סיפר לאל-מוניטור באחת ההפוגות מהאירועים האלימים: "בשכונה שאני חי בה זוהי שגרה ממש ששוטרים עוצרים אותך בלי סיבה, שואלים אותך 'מה יש לך בכיסים?' ומפשיטים אותך לחיפוש באמצע הרחוב. אם אני מבקש מהשוטר שיזדהה ויציג תעודת שוטר אומרים לי 'נראה לך אחר כך'". לטענתו, כמעט שאין גבר בקהילות יוצאי אתיופיה שלא עבר חוויה מסוג זה. מפגין אחר, תושב אשדוד, הוסיף בזעם: "יש לי בבית ילד בן שלוש. אם דבר כזה יקרה לו, אם שוטר יעשה דבר כזה לבן שלי, אני נשבע שאני באופן אישי אתאבד לו על המשפחה".

בנובמבר 2014 התקיים בוועדת הפנים של הכנסת דיון חירום בעקבות שורה של מקרי אלימות של שוטרים כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. חברי הכנסת שמעו והזדעזעו מהעדויות שנחשפו בפניהם, החל משוטר ישראלי-אתיופי לשעבר שעזב את המשטרה לאחר שקצינה כינתה אותו "שחור", וקיבל על כך פיצוי כספי, וכלה בסיפורים על אלימות שרירותית. בפועל לא קרה דבר. כך גם עם תוכניות ותקציבים רבים שהתגלגלו לאורך השנים מבלי שמשהו ישתנה. כך בדיוק קבע מבקר המדינה, בדו"ח ממאי 2013 שסקר את כישלון קליטתם ושילובם של עולי אתיופיה בישראל.

הדו"ח סיפק נתונים קשים על מצב האוכלוסייה האתיופית. בישראל חיו אז 120 אלף יוצאי אתיופיה - 1.5 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה. לעומת השיעור הקטן שלהם באוכלוסייה, 52 אחוז מהמשפחות האתיופיות ו-65 אחוז אחוז מהילדים האתיופים חיים מתחת לקו העוני. על פי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, 30 אחוז מהקטינים המרצים עונש מאסר בכלא הם ממוצא אתיופי.

נתניהו צפוי לגלות ש"נציגי העדה האתיופית" שזומנו אליו אינם מייצגים את אותם צעירים אתיופים אבודים, ילידי הארץ שהופקרו במשך למעלה משני עשורים. חלק משמעותי מהתקופה הזאת נתניהו כיהן בעצמו בשלל תפקידי מפתח בכירים כמו שר אוצר וראש ממשלה, והיה אחראי לעצימת העיניים הקולקטיבית של הממסד מול סיר הלחץ המבעבע. הצעירים הללו שמובילים את המחאה אינם סרים למרותה של ההנהגה האתיופית הממסדית, שגם כלפיה רבים מהם חשים ניכור.

לדברי ח"כ לשעבר פנינה תמנו שטה מיש עתיד, ילידת אתיופיה, גם היא התקשתה לתקשר עם כל אותם צעירים זועמים ולהרגיע אותם. כשהתבררו ממדי האלימות ונודע כי עשרות מפגינים נעצרו ונפצעו בתל אביב, תמנו שטה לא יכלה לעצור את הבכי. "זה דור מתוסכל ומודר", היא אמרה בשיחה עם אל-מוניטור, "הם חשים ניכור למדינה הזאת ברמות כאלה שבהפגנה בירושלים הם הניפו את דגלי אתיופיה. זה שבר אותי. אני אישית מרגישה שזה אולי גם כישלון שלי, כי אולי לא דפקתי על השולחן".

על הקושי לתקשר עם חלק ממובילי המאבק אמרה: "יש קבוצות של יוצאי אתיופיה באינטרנט, והציבור לא מודע לזה בכלל. מדובר באלפי אנשים שחיים בתוך גטאות, לא רק בשכונות, אלא גם ברשתות החברתיות. הם חיים בעולם משלהם ושם בעבע התסכול. הדור שלי עוד חי על הסיפורים של הכמיהה להגיע לארץ הקודש. בשבילי זה היה חלום, ולכן הזהות שלי ברורה עבורי. אמנם גם לי היו את הדילמות לאורך השנים, אבל לדור שנולד בארץ יש בלבול גדול. הם לא שם ולא פה, ולכן הם נכנסים למציאות של שחור ולבן. עד כדי כך שגם לא אכפת להם למות בשביל המאבק. זה דור בועט. גם בנציגים שלו".

לתמנו שטה ברור מה נתניהו צריך לעשות. לדבריה, אין צורך בעוד ועדה או בעוד דו"ח. כל התוכניות כבר מוכנות. היא בעצמה הייתה חברה בצוות בין משרדי שהגיש לנתניהו תוכנית עבודה מסודרת לפני כשנה לטיפול מערכתי בבעיות העצומות של העדה האתיופית. "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא תוכנית פינוי-בינוי של כל ה'גטאות' של האתיופים", היא אומרת, "הדבר השני הוא לגרום לכך שכל פרויקט שמבדל את הצעירים האתיופים יבוטל. שמשהו יסביר לי למה צריך גיוס מיוחד לאתיופים, למה ממשיכים להפריד אותם בגני ילדים ובבתי הספר. זה מתחיל מזה שמלמדים אותם שיש שחור ויש לבן של ילידי הארץ. במשך השנים היו תוכניות והיו תקציבים, אבל אחד לא טיפל בשורש הבעיה. זה היה כמו לקחת אקמול לניקוי המצפון. ככה איבדו דור שלם".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020