כשאין איראן, נתניהו פונה ל"חמאסטן"

התקדמות המו"מ על הגרעין האיראני יצר בימין צורך בתרחיש אימים אחר להפחיד באמצעותו את הציבור: השתלטות חמאס על הגדה. בפועל יש דווקא כמה סימנים מעוררי תקווה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

un security council, tzipi livni, two-state solution, palestinians, mahmoud abbas, jordan, israel, hamas

דצמ 24, 2014

רשמו לפניכם את מילת המפתח בדף המסרים של הליכוד: "חמאסטן". זהו המונח המרכזי בתעמולת ההפחדה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי מפלגתו. בשבוע שעבר (20 בדצמבר) התריע מטה ראש הממשלה כי אם מנהיג העבודה יצחק הרצוג ושותפתו להנהגה ציפי לבני ינצחו בבחירות, "הם מתכוונים לסגת ולאפשר הקמת חמאסטן שנייה ביהודה ושומרון". למחרת, ידע שר הביטחון משה יעלון להגיד כי "ברור לכולנו שאם ציפי לבני ובוז'י הרצוג היו בשלטון, כבר מזמן הייתה חמאסטן בגדה".

פעם הייתה להם את איראן כדי לזרוע פחד. עכשיו, כפי שדיווחה השבוע (22 בדצמבר) לורה רוזן באל-מוניטור, מתרבים הסימנים שאיום הגרעין האיראני עומד לרדת מסדר היום. יתרה מזאת, קשה לשכנע את ציבור הבוחרים שאם הרצוג יחזיר את מפלגת העבודה לשלטון, הוא יוותר על מה שמכונה "היתרון האיכותי של ישראל", או בפי מקורות זרים, הבלעדיות הישראלית בתחום הנשק הגרעיני במזרח התיכון. אחרי הכל, האנשים שהנהיגו את מפלגת העבודה הם אלה שהנחילו לעולם את מדיניות הבלעדיות.  

ככל הידוע, ראש הממשלה לא חזר בו מתמיכתו בפתרון שתי המדינות, שעליה הכריז בנאום בר אילן מ-2009. כשנתניהו וחבריו מנופפים ב"חמאסטן", הם מתכוונים אפוא להזהיר את הציבור מפני גרסת הגדה המערבית של השתלטות חמאס על רצועת עזה בעקבות נסיגת צה"ל מהאזור. אכן, התקפות הרקטות של חמאס מעזה אינן תקדים מעודד נסיגה משטחים שמוחזקים בידי ישראל, אך גם בתקופה שקדמה לנסיגה נהרגו מאות אזרחים וחיילים בפיגועי טרור ברצועה. אפילו לבני, שהייתה שרה בכירה בממשלה שהתעקשה שהיציאה מעזה תיעשה באופן חד-צדדי, מודה כי הייתה זו טעות קשה. היא מתנגדת היום בכל תוקף לכל מהלך שאינו תולדה של הסכם מקיף עם הרשות הפלסטינית, מהלך שיטפל בכל סוגיות הליבה, ובכלל זה סידורי ביטחון הולמים.

כדאי להזכיר להם כי ללא שיתוף פעולה מצד מצרים, גם ההישגים המוגבלים של מבצע "צוק איתן", במחיר מותם של 73 ישראלים ואזרח תאילנדי, היו יורדים לטמיון. בחודש שעבר [נובמבר] סגרה מצרים את מעבר רפיח והחלה בהקמת אזור חיץ "סטרילי" ברוחב של מאות מטרים, בין החלק הפלסטיני של רפיח לחלקה המצרי. כדי לחסל את מפעל המנהרות הרסו דחפורים מצרים מאות בתים בצד המצרי של הגבול. קהיר עומדת על כך שמשמר הנשיאות של היו"ר מחמוד עבאס (אבו מאזן) ייקח לידיו את השליטה במעברי הגבול ברצועה, כולל את פרוזדור פילדלפי ברפיח שמתחתיו נחפרו עשרות מנהרות. הממשל המצרי מעודד את התקשורת המקומית לתקוף את מנהיגי חמאס ולאיים על הארגון בהחמרת הצעדים נגדם.

בחודש שעבר הציע נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, לסייע לישראל למנוע את הקמתה של חמאסטן בגדה המערבית. בראיון לעיתון האיטלקי קוריירה דלה סרה שהתפרסם ב-23 בנובמבר, הביע א-סיסי נכונות להציב בגדה כוח מצרי שיושיט עזרה למשטרה המקומית, יגביר את תחושת הביטחון של שני הצדדים, ויחזק את האמון ביניהם. "לא ניתן לסכן את ביטחון ישראל", אמר הנשיא המצרי, "הפלסטינים צריכים להפסיק לבצע מעשים חמורים, שעלולים להיות הרסניים עבורם". עם זאת, הוא הדגיש כי שליחת כוחות למדינה הפלסטינית, בתיאום מלא עם ישראל, וכחלק מסדרת צעדים בוני אמון, יכולה לצאת את הפועל רק לאחר הקמתה של פלסטין.

א-סיסי ציין כי הוא העלה את הרעיון בשיחה עם הנשיא מחמוד עבאס וגם עם נתניהו. דיפלומטים מצרים אמרו השבוע לאל-מוניטור שקהיר ממתינה עדיין לתגובתו של ראש ממשלת ישראל. גם מענה של "תודה, לא" להצעה אמיצה של מנהיג ערבי ייחשב בעיניהם ליחס מנומס יותר מהתעלמות.

זאת אף זאת, המילה "ביטחון" מככבת בטיוטת הצעת ההחלטה הפלסטינית-הירדנית למועצת הביטחון של האו"ם. מדובר שם על "הבטחת ביטחון ישראל ופלסטין באמצעות אבטחת גבול אפקטיבית ומניעה של התפרצות טרור, וכן התייחסות יעילה לאיומים ביטחוניים, לרבות איומים שמתפתחים וצומחים באזור". באופן ספציפי יותר נאמר כי "יש להגדיר תוכנית ולוח זמנים לישום סידורי הביטחון ולשים נושא זה במרכז המשא ומתן", ואף "להימנע מכל מעשים של הסתה ופרובוקציה". ההצעה הפלסטינית-ירדנית מאפשרת לכוחות הישראלים להיערך באופן הדרגתי, במשך שלוש שנים, לנסיגה שתביא לסיום הכיבוש שהחל ב-67', ולמימוש הפתרון של שתי מדינות שחיות זו לצד זו "בשלום וביטחון".

ההצעה הפלסטינית קוראת להשגת שלום כולל באזור, "דבר שייצור הזדמנויות ליחסי שכנות ברחבי המזרח התיכון". המלים "הזדמנות ליחסי שכנות" הם כנראה ניסוח מעודן להזדמנות ליצירת חזית משותפת לבלימת השתלטותם של גורמים איסלאמיסטיים אלימים כמו דאע"ש וחמאס על המזרח התיכון. ערעור מעמדה של הליגה הערבית בשל מלחמת האזרחים בסוריה וחוסר יציבות המשטרים בלוב ובעיראק, ומנגד יוזמת הפיוס בין מצרים לקטאר, פותחים הזדמנות ליצירת ציר הידברות בין ישראל לחזית משותפת שכוללת את מצרים, סעודיה, ירדן, קטאר והרשות הפלסטינית. 

ואחרי כל זה, כפי שאמר א־סיסי בראיון לעיתון האיטלקי, המפתח לביטחונה של ישראל, כלומר למניעת השתלטותו של חמאס על הגדה ולהרחקתו מעזה, טמון בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. כדבריו, זוהי "הדרך הטובה ביותר להשיב לפלסטינים את התקווה". זו גם הדרך הטובה ביותר להשיב לישראלים את התקווה. ב-18 במארס נדע אם הם מעדיפים את התקווה לשלום או דבקים בפחד מפניו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האם פוטין יהיה השושבין של הסדרה בין ישראל לחמאס?
שלומי אלדר | השפעה רוסית | מרץ 4, 2020
האם "ממשלת הריבונות" תקבל מטראמפ אור אדום?
עקיבא אלדר | | מרץ 3, 2020
כך קובר נתניהו את עיקרון שתי מדינות לשני עמים
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 27, 2020
נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020