ישראל פולס

האם חוק הלאום יחזיר את המצביעים הערבים לקלפי?

p
המחבר
בקצרה
במגזר הערבי תוהים האם ניתן לבלום את עליית הימין ככל שערביי ישראל ייטלו חלק משמעותי יותר במשחק הפוליטי. חוסר האמון במפלגות הערביות, הנלחמות זו בזו ללא הפסקה, לא יסייע למשוך מצביעים ערבים אל הקלפי.

דקות אחדות לאחר פרסום מדגמי הבחירות לכנסת ה-19 [ינואר 2013], אמר באכזבה ח"כ אחמד טיבי (תע"ל רע"ם) כי אם האזרחים הערבים היו מממשים את זכותם להצביע, ניתן היה לעשות מהפך פוליטי בישראל ולהחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל ירד בהדרגה במהלך השנים. מ-90% השתתפות בבחירות בשנת 1955 ועד 75% השתתפות בשנת 1999; לאחר מכן שפל של 18% בשנת 2001 (בחירות לראשות הממשלה בלבד) בעקבות אירועי אוקטובר 2000 בהם נהרגו 13 ערבים ישראלים מירי כוחות מג"ב ומשטרה. החרמת הבחירות שיקפה את אכזבתם של ערביי ישראל מהמערכת הפוליטית האשמה, מבחינתם, בקיפוחם. במערכות הבחירות האחרונות שיעור ההצבעה של הערבים נע בסביבות 53%-56% בלבד.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב הבחירות בינואר 2013, 15% מתוך 5.1 מיליון בעלי זכות בחירה היו ערבים (מוסלמים, נוצרים ערבים ודרוזים). רק כמחצית מהם פקדו את הקלפיות (מספר המצביעים המוסלמים שהצביעו אף נמוך יותר, שכן שיעור ההצבעה של האזרחים הדרוזים נחשב גבוה). אלמלא החרמת הבחירות, הרשימות הערביות יכלו כנראה להשיג יותר מ-11 מנדטים שהשיגו אז, ולהוות לשון מאזניים בהרכבת הממשלה בישראל.

כעת ישראל שוב נערכת לבחירות, שיתקיימו ב-17 במרץ. זו תהיה ללא ספק מערכת בחירות טעונה וקשוחה, שתבליט עוד יותר את השסעים בחברה הישראלית ותעמיק את התהום הפעורה בין ימין לשמאל. לכל זה תתווסף גם סוגיית מעמדם של ערביי ישראל על רקע הניסיון של נתניהו לקדם את חוק הלאום. האם ערביי ישראל יתגייסו כדי להגן על זכויותיהם כאזרחים שווי זכויות בקלפיות ההצבעה? האם חוק הלאום, שהוקפא בינתיים בגלל קריסת הקואליציה אך עלול לעלות שוב אם בנימין נתניהו ייבחר לקדנציה נוספת, יאחד את ערביי ישראל להצבעת מחאה בקלפיות ולחיזוק מתנגדי החוק?

בשלב זה המפלגות הערביות אינן ערוכות לבחירות, וספק אם יוכלו לעשות מהלכים משמעותיים בשבועות הקרובים. אבל כל הפרשנים שמכירים היטב את הרוחות הנושבות בקרב ערביי ישראל ואת דפוסי ההצבעה שלהם משוכנעים, שדווקא אם מפלגות הימין ינהלו קמפיין הפחדה אגרסיבי נגד ערביי ישראל והדרתם, יגיעו יותר מצביעים ערבים לקלפי – אם לא למען חברי הכנסת הערבים בהם מאסו, אז לפחות לטובת אותן מפלגות שמאל או מרכז שיביעו התנגדות נחרצת לקמפיין נגד ערבים.

לאחרונה ניתן לגלות ברשתות החברתיות, באינטרנט ובמאמרי מערכת בעיתונות הערבית בישראל סימני תהייה וביקורת – האם החרמת הבחירות על ידי הערבים אינה פועלת כבומרנג נגדם? ערבים ישראלים רבים הוסיפו לתמונת הפרופיל שלהם תג זיהוי "אני אזרח סוג ב'", ותהו אם עליית הימין הייתה נמנעת או פוחתת ככל שערביי ישראל היו נוטלים חלק במשחק הפוליטי.

"עדיין מוקדם לחזות אם חוק הלאום יגרום למהפך ולשינויי דפוס הצבעה בבחירות הקרובות", אומר לאל-מוניטור אימאן סמארה, יועץ פוליטי אסטרטגי במגזר הערבי.

אל-מוניטור: במה זה תלוי?

סמארה: הכל תלוי אם המפלגות הערביות ישכילו להתאחד. אחוז החסימה הועלה ל-3.25 אחוזים, ואם ראשי הרשימות הערביות לא יגשרו על הפערים העצומים ביניהם וימצאו נוסחה מקובלת לקביעת העומד בראש מפלגה מאוחדת, חלקן עלולות למצוא את עצמן מחוץ לכנסת. הבעיה היא שגם אם יש מצביעים פוטנציאלים במגזר הערבי שירצו להצביע, חוסר האמון במפלגות הערביות לא ימשוך אותם להצביע.

אל-מוניטור: לדעתך, המפלגות הערביות ישכילו להתאחד?

סמארה: בקרב המפלגות הערביות, בעיקר בין חד"ש לבל"ד, ישנה מלחמה שהגיעה לשיאים בתקופה האחרונה. מוחמד ברכה, העומד לפרוש מהנהגת חד"ש, תקף בראיון פרישה בעיתון הארץ את עזמי בשארה על הכספים שהוא מזרים למפלגתו מקטאר, והמתח בין הרשימות וחילופי ההאשמות העמיק עוד יותר את הפילוג הפוליטי של ערביי ישראל. על רקע הפילוג הזה, גם הנושאים הבוערים והמעיקים על החברה הערבית נדחקו הצידה, והתחושה היא שלא ניתן לסמוך עליהם, ולא הם שיביאו מזור למצוקותיה.

בשיחה עם אל-מוניטור, חוסיין סוואדי, עורך בכיר בעיתון הנפוץ "אל סינארה", סבור שכדי לגייס מצביעים יצטרכו הרשימות הערביות לרענן את שורותיהן ו"להתקרב למצביעים המאוכזבים. בחד"ש, למשל, יש מגעים לצירוף ראש עיר לשעבר פופולרי, שעשוי למשוך מצביעים חדשים ולתת תחושה של רענון. אבל זה לא מספיק. זה לא יביא לדעתי לשינוי המגמה".

אל-מוניטור: מה לגבי הצבעה למפלגות אחרות כמו מפלגת העבודה או מרצ? מה הפוטנציאל שלהן לקבל קולות ממצביעי המגזר הערבי?

סוואדי: למפלגת העבודה יש לפחות מנדט אחד מהמגזר הערבי והיא תוכל לגרד את השני אם תעשה עבודת שטח ראויה. למרצ אין הרבה תמיכה. התחושה היא שמרצ עזבה את הבוחר הערבי. יש תמיכה מסוימת בה בכפרי המשולש בגלל ח"כ עיסאווי פראג' מכפר קאסם, וזהו. תתפלא, גם לליכוד יש בערך מנדט אחד מהמגזר. רק אם יהיה שינוי דרמטי בקרב המפלגות הערביות, מה שלא נראה כרגע, אולי ניתן יהיה לדבר על שינוי מגמה.

אל-מוניטור: מה משפיע יותר – האכזבה מהמערכת הישראלית או האכזבה מחברי הכנסת הערבים?

סוואדי: קודם הייאוש מהמערכת הישראלית ואחר כך חוסר אמון מוחלט בחברי הכנסת הערבים. הם לא עברו שינוי ורענון כבר הרבה מאוד שנים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: knesset, israeli politics, israeli elections, israeli-arabs, israel, arab parties, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept