ישראל פולס

נתניהו הוא מלך ללא ממלכה

p
המחבר
בקצרה
הפופולריות של ראש הממשלה צונחת, החרדים רוחשים לו טינה ומספר שיא של גורמים ויריבים פוליטיים, חלקם מתוך הליכוד, רוצים במפלתו. אם יתקיימו בחירות בחודשים הקרובים, נתניהו יהיה בצרות.

סקרי דעת הקהל האחרונים שנערכו בישראל מסמנים צניחה תלולה במדד הפופולריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה יכול להיות תהליך זמני, זו יכולה להיות מגמה חולפת, אבל נכון לרגע זה המספרים לא משקרים, ומשקפים מגמה ברורה: התמיכה בנתניהו נמצאת בנסיגה תלולה. שני הסקרים האחרונים שפורסמו בישראל, אחד עבור התכנית "המטה" בערוץ 10 והשני עבור ערוץ הכנסת ("פאנלס") מצביעים על עובדה מדהימה: למעלה מ-60 אחוז מהציבור בישראל אינו רוצה שנתניהו יכהן כראש ממשלה קדנציה נוספת. קרוב לשני שלישים מהאלקטורט הישראלי מאסו בנתניהו. נקודת החוזק המרכזית של נתניהו נעוצה בשאלה הפופולרית בסקרים הישראלים, שבה נשאלים הנסקרים על מידת ההתאמה של מועמדים שונים לתפקיד ראש הממשלה. עד לאחרונה, הוביל נתניהו בשאלה הזו בהפרש עצום על מתחריו. הציון שלו נע בסביבות 50-45 אחוזים, בעוד מתחריו מסתפקים בציון חד ספרתי. ובכן, בסקר האחרון [29 באוקטובר] צנח אחוז שיעור התאמתו לתפקיד ל-27 אחוז בלבד (לשם השוואה, אחרי מבצע "צוק איתן" הוא קיבל 48 אחוז). האיש איבד מחצית מהתמיכה בו, תוך שבועות ספורים.

גם בכל הקשור למנדטים שצפויה לקבל מפלגתו של נתניהו, הליכוד, הבשורות לא מעודדות לראש הממשלה: כרגע, הליכוד גורף רק 21 מנדטים. מכיוון שההיסטוריה מוכיחה שהליכוד מאבד במהלך קמפיין בחירות לכנסת בסביבות 4 מנדטים נוספים (בגלל תהליך הפריימריז הבעייתי והקמפיין הנגטיבי נגד נתניהו), יש מצב שאם היו בעוד כמה חודשים בחירות לכנסת, נתניהו היה נעצר על 15 עד 17 מנדטים. עם תוצאה כזו, ספק אם יוכל להרכיב ממשלה.

ביום שני השבוע [3 בנובמבר] הגיש שר הפנים הפופולרי מטעם הליכוד, גדעון סער, את התפטרותו מהממשלה והכנסת. גם סער פורש בגלל האכזבה מהתנהלות נתניהו. פרישתו מורידה את הליכוד בכנסת הנוכחית מ-19 ל-18 מנדטים. מי שמרוויח מן ההפקר הוא אביגדור ליברמן, שהבא בתור ברשימה המשותפת הוא ח"כ ממפלגתו. מכיוון שהרשימה המאוחדת של ליברמן ונתניהו כבר פורקה, הרי שמעכשיו יש לנתניהו רק 18 מנדטים בפרלמנט הישראלי, בעוד שלשר האוצר יאיר לפיד, מנהיג "יש עתיד", יש 19 מנדטים. פלאי הפוליטיקה הישראלית. הליכוד אינו עוד המפלגה הגדולה בכנסת.

העובדות הללו מוכיחות, שוב, שהעוצמה הפוליטית המאגית שמייחסים לנתניהו היא בעיקר פיקטיבית. הנשיא אובמה צוטט בעבר כמקונן על כך שנתניהו פופולרי יותר ממנו. נכון, גם הפופולריות של אובמה צונחת לאחרונה, אבל ההבדל בינו לבין נתניהו הוא שמשרתו של אובמה מובטחת עד ינואר 2017, בעוד הכיסא של נתניהו יכול לקרוס תחתיו בכל רגע נתון. "קינג ביבי", לשון ההכתרה של נתניהו על שער ה"טיים מגזין", מתמוסס מול עינינו. ביבי הוא מלך ללא ממלכה, שנוא על ידי רוב נתיניו, מוקף יריבים פוליטיים ששואפים להדיחו ומרוקן מאנרגיות ובשורות חדשות.

על רקע הסקירה הזו, מדהימה במיוחד העובדה שאין מי שיבוא וייטול את שרביט ההנהגה מנתניהו. הוואקום המנהיגותי בישראל הוא עובדה קיימת, בלתי נתפסת, שראויה להיחקר על ידי היסטוריונים, סוציולוגים, ואולי גם קציני משטרה. יש כאן צירוף של פעולות שננקטו על ידי נתניהו ואנשיו, ושסייעו לו להקים "חומת אש" סביב המערכת הפוליטית ולנטרל כל יריב פוטנציאלי בדרך זו או אחרת. אהוד אולמרט, ראש הממשלה הקודם, נאבק כעת בשארית כוחותיו על חירותו האישית, לאחר שהורשע ונשלח לשש שנות מאסר בפועל. "התקווה הלבנה הגדולה" לשעבר, הרמטכ"ל בדימוס גבי אשכנזי, הסתבך בפרשה מוזרה שהניבה חקירה מוזרה עוד יותר, שכנראה לא תניב דבר אבל בינתיים מנעה מאשכנזי את המומנטום שלאחר שחרורו מצה"ל והכתימה את המוניטין שלו. בישראל נחקק לפני כמה שנים חוק צינון דרקוני, אנטי דמוקרטי, שכופה על בוגרי מערכת הביטחון שלוש שנים ארוכות של צינון בטרם יוכלו להיכנס לקלחת הפוליטית. אם נחבר לזה את שנת ההסתגלות שהגנרלים מקבלים, בשכר מלא ותנאים מפליגים, לפני שהם פושטים מדים ומתאזרחים, נקבל מחסום בלתי עביר של ארבע שנים ארוכות, שהן נצח במושגים ישראליים.

השם החם ביותר כרגע בישראל, שיכול לקרוא תיגר אמיתי על המנהיגות של נתניהו, הוא שמו של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין. לצערם של רבים, דיסקין הכריז השבוע [3 בנובמבר], בהופעה בפני חברי קיבוץ בדרום הארץ, שאין לו כוונה להצטרף לפוליטיקה במערכת הבחירות הקרובה. דיסקין היה ראש שב"כ עטור תהילה, עמדותיו הפוליטיות נמצאות במרכז-שמאל, הוא נקי מרבב, מפגין כישורי מנהיגות מפתיעים וחובט בנתניהו בהופעות פומביות ובפרסומים בפייסבוק פעמיים בשבוע. המכות של דיסקין פוגעות בבטן הרכה של נתניהו, אבל אין מי שימנף אותן, אין מי שינצל אותן, אין שום דמות ציבורית שמסוגלת כרגע להפוך את עצמה ל"אנטי ביבי", בדרך שבה עשתה את זה ציפי לבני ב-2009 או יאיר לפיד ב-2013.

מה שיש זו קואליציית "רק לא ביבי", כמעט מקיר לקיר, שמאחדת היום מפלגות וגורמים רבים בפוליטיקה הישראלית. בקואליציה הזו חברים יאיר לפיד, ציפי ליבני, יצחק (בוז'י) הרצוג, השר הפורש מהליכוד משה כחלון שהכריז על הקמת מפלגה חדשה, וגם אביגדור ליברמן, שדעתו על נתניהו גרועה מדעתם של האחרים (אולי כי הוא מכיר אותו מקרוב). בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים אינטנסיביים בין כל הגורמים בקואליציה הלא רשמית הזו. על הפרק: איחוד. או לפני הבחירות, או אחריהן. מי שמשחק תפקיד ראשי במגעים הוא יו"ר האופוזיציה ומפלגת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג. הוא מנסה לשדל את ציפי לבני ואת יאיר לפיד לחבור לגוש מרכז-שמאל אחד. לפיד, שבשיא כוחו התרחק מההגדרה "שמאל" כממגיפת האבולה, מתחיל להרהר מחדש במצבו. יחד עם זאת, הסיכויים שהגוש הזה יקרום עור וגידים לפני הבחירות אינם ברורים. גם משה כחלון, הכוח החדש העולה, מפליטי נתניהו, שגורף כרגע בסקרים 10 מנדטים מחמיאים מבלי שפתח בקמפיין משמעותי, הוא קליינט רצוי בקואליציה כזו.

דבר אחד בטוח: מספר שיא של גורמים ויריבים פוליטיים רוצים במפלתו של נתניהו. גם לא מעט פוליטיקאים במפלגתו שלו, הליכוד, מייחלים להיעלמותו. כל זה, יחד עם פופולריות צונחת וטינה עזה שחשים כלפיו החרדים, המהווים לשון מאזניים מסורתית בממשלות ישראל, עשויים לגבש את המסה הקריטית הנדרשת כדי להפסיק את רצף הכהונה של נתניהו בתפקיד ראש ממשלת ישראל. ובמילים אחרות, לו התקיימו הבחירות בחודשים הקרובים (לא מעט פרשנים ופוליטיקאים מעריכים שכך יקרה), נתניהו בצרות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: popular support, political opportunism, moshe kahlon, knesset, israel, centrist, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept