ישראל פולס

פגישה פומבית בין נתניהו לאבו מאזן תרגיע את ירושלים

p
המחבר
בקצרה
כדי להילחם ביעילות ב"אינתיפאדת אל אקצא השנייה" שפרצה והתרחבה, על נתניהו לקיים דיאלוג עם אבו מאזן. רק פגישת פסגה פומבית מתוקשרת בין שני המנהיגים תוכל לחסוך את דמם של רבים.

עכשיו כבר אין ספק. גל האלימות, בין אם נקרא לו "אינתיפאדה שלישית" או בכל שם תואר אחר, עלה מדרגה. התקפת הטרור האחרונה לא הייתה פיגוע יחיד של מפגע שיצא למסע נקמה אימפולסיבי מתוך תחושת שליחות להגן על הר הבית, אלא פיגוע מתוכנן לפרטי פרטים. גם הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים הוציאה [19 בנובמבר] אזהרה לאזרחיה המבקרים או מתגוררים בעיר, והסבירה שהפיגוע בבית הכנסת בשכונת "הר נוף" שונה מפיגועי הדריסה האחרונים. "התקרית היום שונה מהתקפות קודמות, ייתכן שהיא משקפת תכנון ברמה נמוכה של התקפה על אתר שנבחר כנראה מראש", לשון ההודעה האמריקאית, המפרטת צעדי זהירות שמומלץ לנקוט בהם.

ואכן, שני המחבלים, רסאן אבו ג'מל ובן דודו עודאי אבו ג'מל מהכפר ג'בל מוכבר, יצאו במודע לפיגוע התאבדות. אף אחד מהם לא האמין כנראה שייצא חי מהפיגוע בבית הכנסת "בני תורה קהילת יעקב" [18 בנובמבר]. ללא חגורות נפץ, אך מצויידים בגרזנים, אקדחים וסכינים, התכוננו רסאן ועודאי ל"מות קדושים", שאהידים.

תושבי ג'בל מוכבר סיפרו אחרי הפיגוע, בגאווה וללא חשש, כי צעירים רבים מוכנים להיות שאהידים למען ירושלים. רסאן ועודאי עלולים אפוא להוות מודל חיקוי לצעירים פלסטינים נוספים בעיר.

מדאיג עוד יותר הוא האופן שבו התקבל הפיגוע הרצחני על ידי כמה מתושבי ג'בל מוכבר ובשכונות ערביות אחרות במזרח העיר. עם הדיווחים הראשונים מזירת הפיגוע, החלו תושבים בשכונה לחלק סוכריות לעוברים ושבים ולהלל את השאהידים בני השכונה, שרצחו יהודים בזמן תפילה בבית כנסת בסכינים ובגרזנים. התמיכה המקומית במעשה הרצח וגילויי שמחה בירושלים, בערי הגדה ובעזה, שלפי שעה קשה להעריך את היקפם, הם אות מבשר רעה לבאות.

עידוד צעירים פלסטינים למען ה"שאהאדה", כפי שהיה בימי האינתיפאדה השנייה, הוא סממן מובהק להסלמה. את הצעירים הללו לא ניתן לבלום באמצעות צעדי ענישה, הרתעה או מודיעין מסכל, כיוון שהם זוכים לגיבוי מוסרי, תרבותי ודתי מצד בני עמם. אלה מעבירים מסר ברור לצעירים, על פיו הטובים והאמיצים המקריבים את חייהם למען אחיהם נחשבים מורמים מעם וזוכים לחיי נצח.

באינתיפאדה השנייה התמודדה ישראל עם עשרות מחבלים מתאבדים שפגעו בעומק העורף. במערכת הביטחון ניסו אז לשרטט פרופיל של מחבל מתאבד ולהבין מה מניע אותו לצאת למשימת התאבדות, כדי למצוא "נשק פסיכולוגי" מרתיע. נשק כזה לא נמצא עד היום. מחבל שבחר או נבחר להיות "שאהיד", לא ניתן כנראה להרתיע. איזו הרתעה ניתן להפעיל נגד אדם שבחר למות, ומאמין שדרך המוות יזכה לחיי נצח מפנקים? היוצאים למשימת השאהאדה משוכנעים שהם מבצעים משימה נעלה, כי אללה בחר בהם מכולם להגן על שמו. זו הסיבה שבני משפחות שאהידים משמיעות, בדרך כלל, קריאות שמחה, בדיוק כפי שצהלו בני משפחות המחבלים שביצעו את הטבח בבית הכנסת בירושלים. 

הריסת בתי משפחות מחבלים התגלתה כעונש לא יעיל ולא מרתיע. השליחות "בשם אללה" הייתה תמיד חזקה יותר מכל ענישה מעין זו, קל וחומר עתה, כשמבצעי הפיגועים האחרונים בירושלים משוכנעים שהם יוצאים למות קדושים כדי להגן על קדושת אל אקצא.

הדרך היחידה אשר אפשרה להילחם בהצלחה בתופעת המחבלים המתאבדים הייתה בזמנו הקמת אמצעי סיכול, עיכוב ומכשול – בראש ובראשונה הקמתה של גדר ההפרדה (שנבנתה תוך פיתולים שנויים במחלוקת בגושי ההתנחלויות). המודיעין הסיכולי שישראל מפעילה מאז לצד גדר ההפרדה נועד להקשות על מחבלים להיכנס לשטח ישראל, ובכך להאריך את מסעו של המחבל ולהעניק לשב"כ ולצה"ל מרחב זמן לעלות על עקבותיו.

הפעם הסוגייה מורכבת ומסובכת הרבה יותר. אמצעי הסיכול והמכשול הקודמים אינם מעשיים במקרה הנוכחי בירושלים. כבר לא מדובר במחבלים מתאבדים שגולשים מתוך ערים וכפרים בגדה המערבית לעבר שטחה של ישראל, אותם ניתן לעכב לא פעם באמצעות גדר הפרדה ומחסומים. הפעם מדובר בתושבי מזרח ירושלים החיים בתוככי עיר הבירה.

את ג'בל מוכבר, עיסאוויה, סילוואן ושאר השכונות הערביות בירושלים לא ניתן להקיף בחומה ולהפרידן ממדינת ישראל. חומה מפרידה לא רק שאינה מעשית מבחינה מבצעית אלא גם בעייתית מבחינה לאומית. הקמת חומות סביב שכונות ערביות עלולה להיחשב כצעד ראשון בשרטוט גבולות עירוניים חדשים, שיובילו לחלוקתה של ירושלים. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התרשם מהודעת גינוי מפורשת לפיגוע שהשמיע בפומבי יו"ר הרשות אבו מאזן, והפנה כלפיו אצבע מאשימה. אבו מאזן גינה אמנם את מעשה הטבח וטוב שכך, אבל בהמשך  לאותו משפט גינוי, גינה אבו מאזן גם התנהלות דמיונית של ישראל שאין לה שחר, בהר הבית.

אם ישראל חפצה להילחם ביעילות ב"אינתיפאדת אל אקצא השנייה" שפרצה והתרחבה, עליה להכיר תחילה במגבלותיה. באין אמצעי הרתעה, סיכול ומכשול בירושלים, עליה לעבוד בשיתוף פעולה עם האיש שאותו היא מגנה ומאשימה בטרור, לעתים רק לצורכי דעת קהל.

נתניהו מכיר במדויק את תרומתו של שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים בגדה לבטחונה של ישראל – פעילות שהוכיחה עד כה את יעילותה מעל ומעבר לכל ספק. שיתוף פעולה בין הרשות הפלסטינית לישראל יכול אולי להתקיים לא רק במישור הביטחוני בגדה אלא גם במישור הפסיכולוגי-תודעתי כדי להרגיע את השטח. במקום לגנות ולהתקיף את אבו מאזן, רצוי לנהל עימו דיאלוג.

פגישת פסגה פומבית מתוקשרת בין אבו מאזן לנתניהו עשויה לשנות ולצמצם את האווירה הרעילה בירושלים. נתניהו חייב לקחת אחריות ולעשות מעשה שיעלה לו אולי בבוחרים, אבל יחסוך את דמם של רבים. הוא חייב לפעול עתה, לפני שיהיה מאוחר. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: palestine, mahmoud abbas, jerusalem, israeli-palestinian conflict, israel, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept