ישראל פולס

מחקר: הטרור דוחף את הציבור הישראלי ימינה

p
המחבר
בקצרה
מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Political Science מצא כי ביישובים בטווח הרקטות מעזה יש עלייה בשיעור ההצבעה למפלגות הימין. המרוויחה הגדולה היא הליכוד, אף שב-2009 התחייבה להפיל את שלטון חמאס

על פי סקר שנערך עבור אתר וואלה! שעות ספורות לאחר הפיגוע הרצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים (18 בנובמבר), אילו הבחירות היו נערכות באותו שבוע, היה בכוחן של שלוש מפלגות הימין להקים קואליציה של 63 חברי כנסת. בשונה מהבחירות הקודמות ב-2013 שבהן הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי צברו ביחד 43 מנדטים, על פי הסקר הן יכולות להרכיב ממשלת ימין ללא שותפים מהמרכז או המפלגות החרדיות. הליכוד בראשות בנימין נתניהו היה גורף 27 מנדטים, הבית היהודי מזנק ל-19 מנדטים, וישראל ביתנו מקבלת 17 חברי כנסת. מפלגת העבודה הייתה יורדת מ-15 לעשרה מנדטים, ויש עתיד צונחת מ-19 לשישה מושבים בלבד. סקר שנערך עבור ערוץ 10 לפני הפיגוע, ב-17 בנובמבר, העניק לשלושת מפלגות הימין רק 55 מנדטים.

המסקנה העגומה, אך לא מפתיעה, שעולה מהנתונים הללו, היא שטרור דוחף את הציבור הישראלי ימינה. ראשת מרצ זהבה גלאון העזה לומר השבוע [23 בנובמבר], כי העובדה שהממשלה עוסקת בחוק הלאום דווקא בימים אלה כשנחוץ להרגיע את הרוחות ולא להלהיטן, מוכיחה שהיא מורכבת מפירומנים חסרי אחריות שכל מה שמעניין אותם הוא גזירת קופונים פוליטיים.

לקשר בין טרור לדפוסי הצבעה ניתן למצוא חיזוק מחקרי במאמר פרי עבודתם המשותפת  של הד"ר אנה גטמנסקי מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה והפרופסור תומס זייטזוף מהאוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון, שפורסם לאחרונה [אוגוסט 2014] בכתב העת היוקרתי American Journal of Political Science. החוקרים השוו את ההשפעה של הרחבת טווח הרקטות שנורו מרצועת עזה לעבר יישובים במדינת ישראל על ההצבעה בארבע מערכות בחירות: ב-1999 כשאיש לא אוים על ידי רקטות; ב-2003 כשאחוז אחד של הישראלים היה בטווח הרקטות (10 ק"מ); ב-2006 כשהשיעור עלה לשלושה אחוזים (20.4 ק"מ) ; וב-2009 כש-14 אחוזים מתושבי המדינה (43 ק"מ) היו נתונים בסכנה להיפגע מטרור תלול מסלול מעזה.

המחקר העלה כי שיעור ההצבעה למפלגות הימין ביישובים שהיו מצויים בטווח האיום של הרקטות היה גבוה בשניים עד שישה אחוזים משיעור התומכים ביישובים שמחוץ לטווח, מה שהביא את החוקרים למסקנה שאילו הציבור הישראלי כולו היה נמצא תחת הירי של חמאס, הדבר היה מתבטא בשניים עד שבעה מנדטים לטובת הימין. מפלגת הליכוד היא המרוויחה הגדולה במחנה הימין. הציבור אינו מעניש אותה על אף שבשנות שלטונה ואחריותה הורחב טווח הרקטות של חמאס - וזאת למרות הבטחה מפורשת של נתניהו ב-2009 למוטט את שלטון חמאס בעזה. ההסבר לכך, על פי המחקר, אינו נעוץ בתופעת ה"התכנסות סביב הדגל", אלא בערך הביטחון המיוחס לליכוד. במלים אחרות, הגברת העיסוק במצב הביטחוני מגבירה את כוחו של הליכוד, הן ביחס למפלגות המרכז והשמאל והן ביחס למפלגות המחנה הלאומני האחרות. לראיה, כשקדימה הייתה בשלטון היא לא "הרוויחה" מירי הרקטות.

ממצאי המחקר מתייחסים גם ליישובים שבסופו של דבר לא נפגעו כלל מהרקטות, אך חוו אזעקות ושהו במקלטים. הם מלמדים שגם אווירה של איום ביטחוני דוחקת את הבוחר הישראלי לזרועות הימין. האבחנה הזאת יפה גם לקמפיין ההפחדה המתמשך אותו מנהל נתניהו סביב האיום האיראני. כלל שיותר ישראלים ישתכנעו שהם מצויים בטווח הטילים של חמאס, חיזבאללה, סוריה או איראן, כוחו של הליכוד יתחזק. כך גם יגבר הספק ביחס למסר השלום והפיוס של מפלגות יוניות. מכאן שאם מטרת הטרוריסטים היא להחליש את האוכלוסייה הנפגעת כדי שזו תלחץ על השלטון הימני להיכנע לדרישותיהם, או כדי שתחליפו בשלטון מתון – הרי שמעשיהם משיגים את המטרה ההפוכה. מנגד, אם מטרתם של הקיצונים היא להנציח את הסכסוך ולהחליש את הגורמים המתונים בשני הצדדים – הרי שהטרור אכן מקדם את מטרותיהם.

מובן מאליו שאיש מהפוליטיקאים הישראלים אינו מייחל לרצח אזרחים, אך הפעולות שהממשלה נוקטת בימים אלה בשטח ובכנסת בתגובה לפיגועי טרור – כמו הריסת בתי המחבלים וענישה קולקטיבית - לא רק שאינן בולמות את הטרור, אלא מעודדות אותו. צעדי הענישה וההתרעה אינם עולים בקנה אחד גם עם חוות דעת מקצועיות. ועדה שמינה הרמטכ"ל משה יעלון ב-2005 בראשות האלוף אודי שני, הגיעה למסקנה כי ההרתעה המוגבלת שמשיגה מדיניות הרס הבתים בשטחים אינה שקולה לשנאה ולאיבה שהצעד מעורר. מחקר פנימי של צה"ל שפורסם בסוף 2003 קבע כי אין הוכחות להשפעה מרתיעה של הרס הבתים.

במבחן התוצאה, מדיניות הממשלה - הן ביחס לסכסוך עם הפלסטינים בשטחים הכבושים, והן בנוגע לאזרחי ישראל הערבים - מבטיחה תשואה גבוהה לשלטון הנוכחי. במקרה הטוב, המדיניות הזאת נובעת מקיבעון מחשבתי. במקרה הגרוע, יש לחפש את מניעיה במחוזות פוליטיים אפלים. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: terrorism, security, right wing, palestinians, likud, israel, iran, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept