ישראל פולס

58 שנים אחרי הטבח: בכפר קאסם מצפים עדיין להתנצלות

p
המחבר
בקצרה
השתתפותו ההיסטורית של נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת הזיכרון לחללי הטבח בכפר קאסם אכזבה רבים מתושבי העיר, המצפים עדיין להתנצלות מפורשת של מדינת ישראל וקבלת אחריות למעשה.

"חתיכת יהודון שקרן", "יימח שמכם סוכנים ערבים", "לך תהיה נשיא בעזה", "חנפן מסריח", "נבלה סרוחה", "אפס מאופס", "בוגד" – אלה הם כינויי הרפש שהוטחו בנשיא המדינה ראובן ריבלין בעקבות דברים שאמר ואירועים שבהם השתתף, כפי שתיאר ריבלין בנאומו מעל בימת הכנסת בפתיחת מושב החורף השבוע [27 באוקטובר].

הנשיא לא פירט מהם הדברים או האירועים שקוממו עליו את מבקריו, אך בכפר קאסם בטוחים התושבים שריבלין התכוון, בין השאר ואולי בעיקר, לעצרת בה השתתף [26 באוקטובר] לציון 58 שנים לטבח בכפר.

ב-29 באוקטובר 1956, היום הראשון ל"מבצע קדש", הוכנס גדוד של משמר הגבול לכפר קאסם כדי לאכוף את העוצר שהוטל על כל כפרי המשולש, כחלק מהיערכות למלחמה אפשרית עם ירדן. מפקד החטיבה שהוצבה באזור, יששכר שדמי, החליט על דעת עצמו להקדים את שעת העוצר, מבלי שהתושבים קיבלו על כך התראה מוקדמת. התוצאה הייתה טראגית: כשחזרו התושבים לעת ערב לביתם מהעבודה, נורו 43 מהם למוות, בהם נשים וילדים. ארבעה נוספים נהרגו בתוך הכפר ועוד רבים נפצעו.

ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון ניסתה בתחילה להסתיר את הטבח מהציבור, אך ללא הצלחה. בעקבות לחץ ציבורי הועמדו 11 קצינים וחיילים למשפט, שמונה מהם הורשעו ונדונו למאסר ממושך (7-17 שנים). כעבור שנה בלבד חנן אותם נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי והם השתחררו ממאסרם. מאז דורשים תושבי כפר קאסם, ללא הצלחה, שמדינת ישראל תתנצל במפורש על מעשה הטבח.

"פשע חמור נעשה כאן", אמר ריבלין השבוע בכפר קאסם, "פקודה בלתי חוקית, שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן...עלינו להישיר מבט אל אשר אירע: חובה עלינו ללמד את הדורות הבאים את הפרק הקשה הזה ואת לקחיו".

זו הפעם הראשונה שנשיא מדינת ישראל משתתף בעצרת זיכרון לטבח בכפר קאסם, ומשתמש במילים נחרצות כדי לתארו. אמנם לפני שבע שנים [2007] ביקר בכפר קאסם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, אך הוא הסתפק שם במילים רפות: "קרה כאן בעבר אירוע קשה ביותר שאנחנו מצטערים עליו מאוד".

למרות דבריו החדים והברורים של הנשיא ריבלין, התושבים בכפר קאסם התאכזבו מנאומו בעצרת הזיכרון. הם מבחינתם עדיין מצפים להתנצלות מפורשת של מדינת ישראל וקבלת אחריות למעשה. בני משפחות הנפגעים דרשו במהלך השנים כי מדינת ישראל תכיר בהרוגים ובפצועים כנפגעי פעולות איבה, אך המינוח בו הם משתמשים מוטעה. אין הם נפגעי פעולות איבה אלא תושבים אשר נהרגו בפעולה צבאית של יחידה צבאית שביצעה פקודה בלתי חוקית. 

ראש עיריית כפר קאסם, עאדל בדיר, הוא שיזם את ביקור הנשיא ריבלין בעירו מתוך אמונה שהגיעה העת להסיר את העננה הכבדה המרחפת כבר כמעט שישה עשורים מעל הטבח בכפר קאסם, ומתוך תקווה כי ישראל הרשמית תחקור את הטבח ותכיר בנפגעיו כנפגעי פעולות איבה. 

"אני באמת מעריך את הביקור של הנשיא", מסביר לאל-מוניטור ראש העירייה בדיר, "אני מעריך את דבריו, את הגינוי לטבח, את ההכרה בכאב, את ההכרה בפשע, אבל מצד שני לא הייתה התנצלות מפורשת כפי שציפו לה משפחות החללים. משפט כמו 'אני מתנצל בשם מדינת ישראל על הטבח של שנת 1956' לא נאמר. אבל אם יש אדם אמיץ המסוגל לומר זאת, זה הנשיא ריבלין. מעבר להתנצלות, יש כאן אחריות שילוחית של המדינה, של הצבא, של ממשלת ישראל. המדינה צריכה להכיר באחריותה לטבח. הייתה פקודה שניתנה לכמה גזרות, ולא ביצעו אותה. אבל בגזרה של כפר קאסם כן ביצעו אותה. מאיזה דרג הגיעה הפקודה? אנחנו מבקשים שתקום ועדת חקירה ותבדוק את זה".

אל-מוניטור: השתמשת בביטוי "אחריות שילוחית". האם המטרה היא תשלום פיצויים למשפחות הנפגעים, או שדי באמירת התנצלות מפורשת?

בדיר: כאזרחי המדינה חשובה לנו הסימבוליות של לקיחת האחריות. למדינה יש אחריות שילוחית על חייליה והיא צריכה לקבל אחריות על המעשים ולהתנצל. לנו, הדור השני והשלישי של החללים, זה יותר חשוב מכסף ופיצויים.

אל-מוניטור: איך התושבים ראו את השתתפותו של הנשיא בעצרת הזיכרון?

בדיר: רוב רובם של התושבים ראו בזה צעד היסטורי. זה עדיין לא דף חדש, אבל הגיע לכאן נשיא אמיץ שעשה מעשה. אני מאמין שריבלין לא אמר את המילה האחרונה עדיין, ותהיה התנצלות ישירה ומפורשת ולקיחת אחריות. לא בעקיפין ולא במסווה.

אל-מוניטור: אתה מצפה שהנשיא יתנצל מפורשות?

בדיר: הנשיא הוא האישיות העליונה בישראל ואנחנו מוקירים ומעריכים את המעשה האמיץ שעשה, אך הרשות המבצעת היא הסמכות לומר את המילה האחרונה. הכרה רשמית בטבח צריכה להיות על ידי ממשלת ישראל וראשה.

תגובת בית הנשיא: דברי נשיא המדינה בכפר קאסם מדברים בעד עצמם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: massacre, israeli politics, israeli occupation, israeli-palestinian conflict, israel, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept