ישראל פולס

מלחמת לבנון השלישית עשויה להיות רחוקה מתמיד

p
המחבר
בקצרה
ערב מה שמסתמן כמערכה אמריקאית ממושכת נגד דאע"ש, ייתכן שהמציאות החדשה מזמנת לישראל הזדמנות למנוע את מלחמת לבנון השלישית באמצעות הבנות דיפלומטיות עקיפות עם חיזבאללה.

במהלך סוף השבוע האחרון נרשם אירוע ירי יוצא דופן בגבול הלבנון, בו סיור של צה''ל ירה לעבר חיילים לבנונים. אך אין לראות באירוע חריג זה אישור לדברי הקצין הבכיר בפיקוד צפון ששוחח בחודש שעבר [14 בספטמבר] עם כתבים צבאיים. הוא התריע מפני מערכה אפשרית בצפון שבה חיזבאללה יכבוש חלקים מהגליל, ודיבר על מלחמה שנראית עדיין כיום רחוקה מתמיד. התנאים הנוכחיים באזור מאפשרים לישראל ליזום מהלכים שידחו אותה למועד מרוחק, אם בכלל תצא לפועל. הקצין חזר על המוטיב המרכזי שעובר כחוט השני בקמפיין ההרתעתי שישראל מנהלת נגד חיזבאללה בשמונה השנים האחרונות, והוא שבכל מערכה עתידית יסב צה"ל הרס אדיר לארגון וללבנון כולה, או כדברי הרמטכ"ל גנץ  ''ניקח את לבנון ונעיף אותה 70, 80 שנים לאחור'' [3 באוקטובר].

אלא שהאיומים הללו מספרים רק חצי מהסיפור של יחסי ישראל-חיזבאללה בשנים האחרונות. במבחן ההרתעה, שני הצדדים גם יחד נכשלו ב-12 ביולי 2006, כשנקלעו למלחמה ממושכת בסדר גודל שאיש מהצדדים לא צפה. ישראל כשלה בכך שלא שכנעה את חיזבאללה מבעוד מועד כי חטיפת חיילים מתוך שטחה הריבוני תגרום לה לשבור את הכלים ולהגיב במלחמה. היא לא עשתה זאת בין השאר משום שבעצמה לא העריכה שכך תנהג. להיפך: בחודשים שקדמו למלחמה דבקה ישראל בדפוסי ההתנהגות המרוסנים שאפיינו את התנהגותה בעבר, ובכך גרמה לחיזבאללה לשגות בהערכת חסר באשר לתגובתה לחטיפה המתוכננת ולהתקדם בתוכניתו.

חיזבאללה, מצדו, לא השכיל לבסס מאזן הרתעה מול ישראל ערב המלחמה ולא הבהיר לה את ההשלכות שיהיו לעימות כולל עמו. צבירת אלפי רקטות, טילים מתקדמים ושאר הפתעות התגלו כבלתי מספיקים. אילו חיזבאללה היה מלווה את התעצמותו הצבאית בקמפיין הרתעתי, בהחלט ייתכן שישראל היתה נמנעת מסדרת התגובות מרחיקות הלכת בעקבות חטיפת אלדד רגב ואודי גולדווסר, שהניעו את כדור השלג במורד המדרון המלחמתי.

התנהגות הצדדים בשנים האחרונות מלמדת ששניהם הפיקו את הלקח. ישראל הכריזה ב-2008 על מה שמכונה בצה"ל "דוקטרינת דאחיה" – על שם הרובע של חיזבאללה בביירות שהוחרב במלחמה האחרונה. עיקרה של שיטה זו הוא פעולה בלתי מידתית נגד תשתיות בכל מלחמה עתידית עם הארגון השיעי. ישראל ביססה את עמדת המיקוח שלה מול חיזבאללה בכך שחייבה את עצמה פומבית לכך שמלחמת לבנון שלישית תסתיים בניצחון מהדהד ומהיר שלה. ייתכן שטיפסה על עץ גבוה מדי. החצי החסר בסיפור הוא שחיזבאללה שקד בשנים האחרונות על ביסוס חלקו במאזן הרתעה הזה באמצעות הצטיידות באמצעי לחימה וניהול קמפיין הרתעתי פומבי.

בדומה לימי המלחמה הקרה, מדובר במאזן הרתעה מחושב, אימתני והדדי. אמנם מה שעומד על הפרק בין ישראל לחיזבאללה איננו אותה "השמדה הדדית מובטחת" מפניה חששו ארה"ב וברית המועצות, אולם חיזבאללה נמצא כיום בעמדה שבה הוא יכול לטעון באופן אמין שביכולתו לגבות מישראל מחיר בלתי נסבל בכל מלחמה עתידית, וליטול ממנה כל אפשרות לטעון לניצחון מוחץ. מאזן ההרתעה אכן אפשר לארגון לחדש – על אש קטנה – את פעילותו בגבול הצפון, שאותה הזכיר הקצין הבכיר בתדרוכו. אולם המאזן הזה גם הכניס ממד ממשי של יציבות ליחסים.

כשם שהמציאות המתהווה באזור עלולה לגלגל לפתחה של ישראל תרחיש בלתי צפוי ולהצית תבערה, הרי שהיא גם עשויה לספק הזדמנות דווקא למנוע עימות עתידי עם חזבאללה. את נאומו ב-14 באוגוסט אמור היה נסראללה להקדיש לציון יום השנה השמיני לתום מלחמת לבנון השנייה. אלא שישראל אינה נמצאת עוד בראש סדר העדיפויות של חזבאללה, וכמעט כל הנאום, שבו נשמע נסראללה מוטרד, התמקד בהתפתחויות בסוריה. לכן, כשנסראללה שב ומשתמש בימים אלה בביטוי "איום קיומי", אין הוא מתכוון לישראל כי אם לאיום שמציב ארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש) על לבנון ועל האזור בכללותו.  ברוח זו, נסראללה הקדיש את כל נאומו ב-23 בספטמבר להתמודדות עם דאע"ש. גם בתום פגישתו ב-30 בספטמבר בביירות עם ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמחאני, ציין נסראללה כי בראש סדר העדיפויות הנוכחי של חזבאללה ניצב כעת "המאבק בסכנת הטרור התכפירי", שמהווה לדבריו "סכנה קיומית לאזור ולעמי האזור". 

מאז הקמתו, זהותו ועצם קיומו של חיזבאללה נסובו סביב העימות עם ישראל. מובן שהארגון יוסיף לדבוק בכך, אולם לראשונה בתולדותיו תופסת ישראל מקום משני בסדר העדיפויות האסטרטגי שלו. נוכח המערכה האמריקאית הנוכחית נגד דאע"ש, שנמצאת כעת בשלביה הראשונים וצפויה להיות ממושכת, ייתכן שהמציאות החדשה מזמנת לישראל הזדמנות למנוע את "מלחמת לבנון השלישית". זאת, על ידי אמצעים שאינם לקוחים בהכרח מעולם ההרתעה והמבצעים החשאיים: למשל, מסרי צד שלישי שעשויים להוביל, ולא בפעם הראשונה, להבנות עקיפות עם חזבאללה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: lebanon, israel, islamic state, hezbollah, deterrence

דניאל סובלמן הוא עמית מחקר במרכז בלפר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד, והכתב לענייני ערבים לשעבר של עיתון ״הארץ״. הוא בעל תואר ד״ר ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרו מתמקד בסכסוך בין ישראל לחזבאללה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept