ישראל פולס

פרשת סכנין ובשארה: גול עצמי

p
המחבר
בקצרה
קבוצת הכדורגל בני סכנין מסמלת דו קיום למופת בין ערבים ליהודים. דווקא משום כך תמוה שהנהלת הקבוצה החליטה להוקיר בפומבי את חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, החשוד בריגול אשר נמלט מישראל לפני שנים אחדות.

משחקיה של קבוצת הכדורגל בני סכנין, שעלתה ב-2003 לראשונה בתולדותיה לליגת העל הישראלית וכבר בעונת הבכורה זכתה בגביע המדינה, הם רוויי מתח בדרך כלל, ולא רק מסיבות ספורטיביות. שחקני הקבוצה, רובם ערבים ישראלים, סופגים לעתים קרובות קריאות לאומניות גזעניות במגרשים. השיא מגיע במפגשים מול בית"ר ירושלים, הנחשבים לרוב טעונים וסוערים.

למרות מפגן הגידופים השבועי, מנהלי הקבוצה יצרו לבני סכנין תדמית של קבוצה המהווה גשר בין יהודים לערבים, סמל לדו-קיום. וזה לא היה קל. יו"ר הקבוצה הנוכחי, מוחמד אבו יונס, הודה בעבר שקשה להביא שחקנים יהודים לבני סכנין, ואכן בסגל הקבוצה העונה [2014/15] משחקים רק שני שחקנים יהודים.

דווקא בשל הניסיון שצברו לאורך השנים במגרשי הכדורגל, תמוה שהנהלת הקבוצה הופתעה השבוע [18 באוקטובר] מהסערה הציבורית בעקבות החלטתה להעניק לח"כ לשעבר עזמי בשארה אות הוקרה בטקס פומבי, לפני משחק הליגה מול הפועל תל אביב, על שסייע לסכנין להשיג תרומה בסך שני מיליון דולר מאמיר קטאר.

הסיוע הכספי של אמירות קטאר לבני סכנין אינו חדש. אצטדיונה של הקבוצה, הקרוי על שם בירת קטאר דוחא, הוקם לפני כתשע שנים [2005], בין היתר במימון קטארי. אשתקד בני סכנין נקלעה למצוקה כספית קשה, שאיימה על המשך פעילותה. ללא סיוע משמעותי מגורם ישראלי, ממסדי או פרטי, נאלצה הנהלת בני סכנין לחזר אחרי קטאר וזכתה שוב לתרומה נדיבה.

אחד המסייעים לבני סכנין בהשגת התרומה הוא כאמור בשארה, החשוד בריגול לטובת חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה ונמלט מישראל רגע לפני שנעצר [אפריל 2007]. לראשי הקבוצה לא נראה, משום מה, העניין הזה בעייתי. הם אפילו לא שמרו בסוד את קשריהם עם הח"כ הנמלט והעלו את שמו על נס.

טקס ההוקרה לבשארה גרר בישראל ביקורת חריפה כלפי בני סכנין ובמנהלת ליגת העל בכדורגל הוחלט להעמיד את הקבוצה לדין על שני סעיפים: התנהגות בלתי הולמת ומעורבות בנושאים פוליטיים וציבוריים שנויים במחלוקת.

אם לא די בכך, בני סכנין ספגה ביקורת גם מהציבור הערבי, לרבות מתושבי העיר סכנין, הטוענים שהנהלת הקבוצה פגעה בדו-קיום שהקבוצה מסמלת.

ראש עיריית סכנין, מאזן גנאים, נחשב למייסדה של בני סכנין [1992] ועמד בראשה עד שנת 2008. השבוע נמנע גנאים מהעברת ביקורת פומבית על הקבוצה, אם כי לדברי תושבים בעיר, עמם שוחחתי, הוא זועם על הנזק האדיר שנגרם לקבוצה ולתדמיתה של העיר סכנין. "אני באופן אישי החלטתי לא להגיב", אמר גנאים לאל-מוניטור, "אני את העמדה שלי אגיד רק בדלתיים סגורות לחברי ההנהלה. תסלח לי, אבל אני לא רוצה להתבטא בנושא הזה".

אל-מוניטור: תרשה לי לפרש את שתיקתך בכך שכל הסיפור הזה לא נוח לך. אני לא שומע אותך מגן על ההחלטה או ממעיט בערכה.

גנאים: החלטתי שחברי הנהלת הקבוצה יגיבו בעצמם בנושא. לא אני.

''הרגשות של אחינו היהודים, שחיים איתנו כאן בארץ ושאנחנו חיים איתם, חשובים לנו", אומר לאל-מוניטור דובר בני סכנין מונדיר חלאילה, "אבל מצד שני אנחנו בוחנים את עצמנו, ומה עשינו? בסך הכל רצינו להגיד תודה לאדם שפעל רבות ועשה מאמץ על מנת שהתרומה תצא אל הפועל. לא תיארנו לעצמנו גלי סערה כל כך גבוהים. אנחנו לא תמימים, אבל באמת לא ציפינו. אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד, אנחנו רוצים שגשר הדו-קיום החזק והעצום שעבדנו עליו במשך שנים יישאר איתן. מצד שני אנחנו מצפים למינימום של הבנה למצוקה הכלכלית שלנו".

אל -מוניטור: הבעיה היא לא במקור הכסף וגם לא במי שהביא את הכסף, אלא במעמד ההוקרה לעזמי בשארה, החשוד בריגול.

חלאילה: אני מבין את נקודת הראות שלך ומה מתחולל במחשבתך, אני לא אטום.

אל-מוניטור: גם אני מבין את המצוקה שלכם ואת דרך החתחתים שעברתם כל השנים, אבל אינכם מבינים שחציתם קו אדום?

חלאילה: אני רוצה להאמין שכל גוף, גם אנחנו, בונה איתו עם הזמן והניסיון יותר חוכמה. אני תקווה שמהאירוע הזה נצא יותר חכמים.

אל-מוניטור: כשאתה אומר "יותר חכמים", אתה מודה שטעיתם?

חלאילה: אני לא אמרתי שעשינו טעות, היינו במצוקה כלכלית. האם אני מכיר את כבוד נסיך קטאר תמים אל ת'אני? מאיפה אני מכיר אותו? לא לי ולא לאף אחד בקבוצה יש גישה לנסיך. לכן הלכנו בדרך הנכונה ונעזרנו במי שיש לו גישה לנסיך. חוץ מזה, אנחנו לא מחלקים ציונים לאנשים. אנו לא אומרים מי בגד ומי לא בגד או סתם נחשד על סמך שמועה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: soccer, qatar, knesset members, israeli-palestinian conflict, israeli-arabs

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept