ישראל פולס

שעתם של הקיצוניים: האלימות בירושלים בעלייה

p
המחבר
בקצרה
העיר המקודשת לשלוש דתות הופכת בשבועות האחרונים למגרש משחקים של קיצונים דתיים ולאומנים יהודים ופלסטינים. בה בעת מאשרת העירייה את בנייתן של 2,200 יחידות דיור חדשות, מיזם שלא היה כמותו מאז סיפוחה של מזרח העיר לישראל בשנת 67'.

מאז נודע על רציחתם של שלושת הנערים הישראלים בפאתי חברון [12 ביוני], וביתר שאת בעת מסע הלוויותיהם ומעת רציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר משועפט [2 ביולי], רוחשות גחלי השנאה והלאומנות בירושלים.

בשעה שארצות הברית מגבשת קואליציה סונית-שיעית רחבה נגד המדינה האיסלאמית הפנאטית,  העיר השלישית בחשיבותה לבני דת האיסלאם נהפכת למגרש משחקים של קיצונים דתיים ולאומנים משני הצדדים. אלה חותרים להעמיק את ההגמוניה היהודית בעיר, בעידודם של ממשלה ומחוקקים ימניים, ואלה משיבים בבקבוקי תבערה, המתודלקים בכמויות גדלות והולכות של ייאוש ומצוקה. המבוי הסתום בתהליך המדיני, ומה שנתפס כניצחון חמאס וההתנגדות המזוינת בעימות האחרון בעזה, משכנעים עוד ועוד פלסטינים להאמין שאין מוצא זולת אלימות. הם פורקים את זעמם על יהודים שהתנחלו בלב שכונות פלסטיניות מסביב לעיר העתיקה. בהתנגשות בין מיידי אבנים לשוטרים נפצע קשה נער פלסטיני בן 16 מפגיעה של כדור ספוג, ומת מפצעיו [7 בספטמבר].

מנגד, בשבועות האחרונים התגברה ברחובות מערב ירושלים תופעה של תקיפת עוברי אורח ערבים במקלות ואבנים, ניסיונות דקירה וריסוס גז מדמיע לפנים (pdf). בקבוקי תבערה הושלכו אל בתים של פלסטינים, נוסעים יהודים הורדו בכוח בידי יהודים ממוניות של ערבים.  התחקירן של עמותת "עיר עמים", אביב טטרסקי, תיעד עשרות תקריות כאלה, ובידי אל-מוניטור יש עדויות נוספות של מותקפים שנמנעו מלהתלונן במשטרה. בשבועות האחרונים מדווחים מותקפים רבים על יחס מזלזל מצד השוטרים, ואף על מקרים שבהם השוטרים נתנו יד להתנכלויות.

לעומת הטענות על תגובה רפה מצד המשטרה במקרים האלה, ביולי ובאוגוסט נעצרו 740 פלסטינים, כמה מהם קטינים שנלקחו ממיטותיהם באישון לילה. 246 כתבי אישום הוגשו על השתתפות בתקריות, שנפצעו בהן 107 שוטרים. מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטי, התפאר באוזני חברי ועדת הפנים שביקרו במזרח העיר כי היקף המעצרים גדול במאות אחוזים מכל מחוז אחר של המשטרה בתקופה המקבילה.

אם אין בכך כדי להפוך את ירושלים לבירת האלימות הישראלית,  לפני כשבועיים אישרה מועצת העירייה את הקמתו של קמפוס הישיבה הלאומנית "אור שמח" בלב שכונת שייח ג'ראח. הקמת הישיבה תתרום לטשטוש  הקו הירוק. במגעים מדיניים, ואף בשיחות שקיימו ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), יועד השטח הזה להקמת מסוף המעבר הראשי בין בירת ישראל לבירת פלסטין.

אם העיר ירושלים שוכנת על גחלים לוחשות, לא תהיה זו הפרזה לקבוע כי הר הבית עומד להפוך להר געש פעיל. המקום הזה מייצג את פערי התודעה העמוקים בין הקולקטיב היהודי להערבי שחי באזור: בקרב יהודים רבים, הידע בנוגע למתרחש באתר הקדוש לבני הדתות היהודית והמוסלמית, מסתכם בדיווחים על הגבלות תפילה מדי פעם בפעם. לעומת זאת, התקשורת הפלסטינית מדווחת השכם והערב על "הפרת הסטטוס קוו", או במילים מפורשות יותר, הכרזת מלחמה של היהודים על קודשי האיסלאם. מעמותת עמים ביולי האחרון (pdf) מאשר  את הטענה.

ידידים וקולגות פלסטינים מספרים על התפשטות גוברת של שמועה בשטחים, על פיה בהר הבית ("חראם א שריף" בערבית) מתרחש שחזור למה שאירע במתחם מערת המכפלה (מסגד אל איברהימי) בחברון, שהוסב מאתר תפילה מוסלמי למקום תפילה משותף למאמיני שתי הדתות. השמועה מסתמכת בין השאר על שורה של צעדים אותם משטרת ישראל נקטה באחרונה: בסוף יוני הוציאה המשטרה צווי הרחקה מהר הבית לעשרות פלסטינים, לתקופה של ארבעה חודשים, בטענה שהדבר דרוש למניעת "פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש". בחודש הרמדאן, שנחגג השנה ביולי, הגבילה המשטרה את הכניסה לאתר בימי שישי למתפללים בני 50 ויותר.

אוזנם של המוסלמים כרויה להצהרות של גורמים יהודים קיצוניים, כמו, בנצי גופשטיין או יהודה גליק מהקרן למורשת הר הבית, שהבטיח כי "עוד מעט המוסלמים יסתלקו ואנחנו נבנה את בית המקדש".

את הדברים האלו ניתן לפטור כהזיות של אנשי ימין . אולם קשה לבטלם כאשר חבר ממשלה כי "בעזרת השם בעוד עשור נעמוד לרגלי בית המקדש". הדובר, שר השיכון אורי אריאל, אמר לערוץ 2 ביולי 2013, כי "פה (היכן שכיפת הסלע; ע"א) הייתי רוצה לראות את בית המקדש. הלוואי שאזכה".

מבין החדשות המדאיגות הללו מבצבצות שתי ידיעות מנחמות: בתחילת החודש אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית ירושלים תכנון מחדש לשכונה הפלסטינית ערב א-סוואחרה. הדבר יאפשר את בנייתן של 2,200 יחידות דיור חדשות, מיזם שלא היה כמותו מאז סיפוחה של מזרח העיר לישראל בשנת 67'. הידיעה השנייה יצאה בשבוע שעבר מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהחליטה להקפיא החלטה קודמת להקמת גן לאומי במורדות הר הצופים. הקפאת התוכנית המקורית סוללת את הדרך להרחבתן של השכונות הפלסטיניות עיסאוויה וא-טור.

צריך לקוות שצעדים חשובים אלה מאותתים שהשכל הישר והסובלנות חוברים להם יחדיו בעיר הקודש אל מול הברית הארורה בין קנאות דתית ללאומנות סהרורית.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: temple mount, religion, muslims, jews, jerusalem, israeli-palestinian conflict, extremists

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept