לא רק עזה זקוקה לשיקום, גם נתניהו

מבצע צוק איתן מגיע לסיומו השנוי במחלוקת, ונתניהו ייצא עכשיו למלחמה על הישרדותו הפוליטית. בכירים בליכוד אחרי הפסקת האש: "ביבי הופך מנכס לנטל על המפלגה"

al-monitor .

נושאים מכוסים

public opinion, media, israel, gaza strip, benjamin netanyahu, avigdor liberman

אוג 27, 2014

"בחמאס כבר מזמן אין לי אמון, אבל איבדתי את האמון גם בכל האמירות שהקבינט והממשלה אומרים לי... [תושבי עוטף עזה] לא יחזרו עד שראש הממשלה וכל השרים יראו לי שיש הסכם שזה לא יחזור יותר". כך זעק ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, ביום שלישי בערב (26 באוגוסט) בראיון לערוץ 2 עם כניסתה לתוקף של עוד הפסקת אש.

ילין אמר את הדברים בביקור בקיבוץ נירים, במקום שבו דקות לפני הפסקת הלחימה נפל פצמ"ר שהרג את שני חברי הקיבוץ זאב עציון ושחר מלמד. הוא נשמע נסער, עייף ומיואש בו בזמן. דבריו ביטאו באופן אותנטי ומדויק את מה שנראה כמו משבר אמון חסר תקדים בין תושבי הדרום המופגז וההנהגה המקומית לבין הממשלה - בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, שניהלו את המערכה בעזה והובילו להסכם.

רבים מתושבי עוטף עזה שנטשו את בתיהם בשבועות האחרונים הודיעו כי אין להם כוונה לשוב אליהם. מבחינתם, למרות ההכרזות על סיום הלחימה, הסכנה עדיין לא חלפה. אפשר להבין ללבם. אחרי 11 הפסקות אש שהופרו, כולל זו הארוכה יחסית שבתחילתה קרא הרמטכ"ל לאזרחי עוטף עזה לשוב לבתיהם, התושבים איבדו את האמון ביכולתה של ההנהגה להבטיח להם רמת ביטחון בסיסית. אחרי מותו של הפעוט דניאל טרגרמן בן הארבע מפצמ"ר בנחל עוז, אף אחד לא מעוניין לסכן את חיי ילדיו ולחזור לדרום כל עוד הפסקת האש אינה עובדה מוצקה וממושכת.

מהבחינה הזאת, מטרת מבצע צוק איתן שעליה הכריז ראש הממשלה - החזרת השקט ליישובי הדרום - לא הושגה. שקט נפשי אין לתושבים, ורק הזמן יגיד אם יש להם ביטחון.

במהלך כל הערב שבו סוכם על הפסקת האש, ניסה נתניהו באמצעות דובריו לשווק את הסכם קהיר כהישג ישראלי. טענתם העיקרית הייתה שרוב דרישות חמאס לא נענו. אולם אחרי 50 ימי לחימה, 70 הרוגים, אלפי פצמ"רים ורקטות ואופק לא ברור, נראה כי הציבור בישראל לא ימהר לקנות את הסחורה הזאת. העובדה שנתניהו, בניגוד לפעמים קודמות, לא התייצב אל מול פני האומה במסיבת עיתונאים בערב קבלת ההסכם, רק תרמה לתחושה שגם הוא אינו מאמין כי הגיע להישג משמעותי.

לכן, בעוד בעזה ובערי הגדה יצאו המונים לחגוג את מה שהם תפסו כניצחון החמאס, ובכירי הארגון יצאו מהבונקרים והתרברבו בהישגיהם, בישראל התקבל ההסכם בתחושת חמיצות. נתניהו נתפס כמי שפעל מאחורי גבו של הקבינט המדיני-ביטחוני כדי להביא להסכם הפסקת האש. מכיוון שחשש כי לא יהיה לו רוב, הוא נתלה בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה הוא מחויב מחוייב להביא את ההסכם לאישור הקבינט. בכך הוא הצליח לבלום את תוכניתו של יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לטרפד את ההסכם בהצבעה. נתניהו גם חסך מעצמו דיון סוער ומשפיל עבורו, מאחר שמלבד בנט גם השרים אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ' וגלעד ארדן, שעודכנו טלפונית בפרטי ההסכם, הודיעו לו שיתנגדו.

בסופו של דבר, ההצלחה של נתניהו להעביר את ההסכם היא ניצחון טכני בלבד, שרק מעצים את התחושה השלילית סביב סיום המבצע. אם מחצית מחברי הקבינט חושבים שזהו הסכם רע מבחינת האינטרסים הביטחוניים של ישראל, מה יחשוב הציבור הישראלי?

מקורבו הנצחי של ראש הממשלה, השר יובל שטייניץ, היה כנראה היחיד שהסכים להתייצב באולפנים ביום שלישי בערב ולסנגר על נתניהו. אבל גם הוא התקשה לשווק הישגים, ובראיון לערוץ 2 אמר רק שההסדרה הזאת היא "סבירה". לעומתו, בכירים בליכוד שנמנעו אתמול מלבקר באופן פומבי את ראש הממשלה, אמרו בשיחות סגורות כי ייתכן שבנקודה הזאת "ביבי הופך מנכס לנטל על הליכוד". לדברי אחד מהם, "איך בכלל אפשר להסביר לציבור שנתניהו, שהבטיח למוטט את שלטון החמאס ולעג לאולמרט שלא השלים את המשימה בעופרת יצוקה, מסיים את האפיזודה הארוכה הזאת עם זנב מקופל בין הרגליים? זה הרי מגוחך".

בעוד העימות הצבאי מגיע לסיומו השנוי במחלוקת, מבחינת נתניהו, המלחמה על הישרדותו הפוליטית והציבורית רק מתחילה. ראש הממשלה שהחל את המבצע במצב טוב מבחינת דעת הקהל, ושזכה לאורך הלחימה לשבחים על מתינותו הצבאית, מסיים אותו מוחלש. אמנם אין עדיין סקרים עדכניים המצביעים על מגמה זאת, ומול נתניהו אין כרגע מתמודד משמעותי על ראשות הממשלה, אבל זוהי האווירה הפוליטית והציבורית הברורה כיום בישראל.

הרגע הזה עשוי להיות נקודת המפנה השלילית באופן שבו תופס הציבור את נתניהו. בקרוב מאוד יהפכו המתקפות על ראש הממשלה מצד ליברמן ובנט ארסיות יותר ופוגעניות יותר. הם ימצאו את הדרך ללעוג למי שבנה קריירה שלמה סביב מומחיותו בלחימה בטרור, אבל ברגע האמת לא הצליח להכריע ארגון טרור בעל יכולות מוגבלות. בדיוק כמו נתניהו במערכת הבחירות של 2009, שהסביר בבטחון שהוא בניגוד לאולמרט ידע איך להכניע את חמאס, גם בנט וליברמן אינם נושאים בשום אחריות, ומהעמדה הזאת אין קל יותר מאשר לחבל ולתקוף. ליברמן כבר מיהר לארגן לחברי סיעתו היום (27 באוגוסט) סיור מתוקשר בישוביי הדרום, כדי לצרוב בתודעה הציבורית שהוא היה מנהל את המערכה אחרת. סביר מאוד להניח שצוק איתן יעמוד במרכז קמפיין הבחירות של ליברמן ובנט. נתניהו, מצדו, צריך לקוות שהפסקת האש הפעם תהיה ארוכה.

 

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020