יש אופק מדיני

קצין צה"ל בכיר מאוד סבור כי מצבה האסטרטגי של ישראל השתפר בעקבות מבצע "צוק איתן" ואומר כי בחמאס מדברים על תבוסה. השאלה אם נתניהו ישכיל לנצל את ההזדמנות המדינית חסרת התקדים, כמו הכרה סעודית פומבית בישראל.

al-monitor .

נושאים מכוסים

tunnels, palestine, israel defense forces, israel, hamas, gaza strip

אוג 28, 2014

"הדור שלי, של קצינים שהתגייסו לצה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, חווה עכשיו את השינוי הדרמטי במפת המזרח התיכון, שמביא לשינוי דרמטי לא פחות של מפת האיומים", אמר ל"אל-מוניטור" קצין ישראלי בכיר מאוד, חבר במטה הכללי של צה"ל, שנטל חלק פעיל בבניין הכוח של הצבא ובניהול מבצע "צוק איתן". "צריך לשנות את הכל", אומר הקצין, "כולל השפה בה אנחנו מדברים. גם כשמדברים על הכרעה, צריך להגדיר מחדש מה היא הכרעה. אם ראש אמ"ן היה מביט במזרח התיכון לפני חמש, עשר, עשרים שנה, הוא היה רואה דגלים. על כל מדינה, דגל. תחת כל דגל, צבא, משטר, ממשלה, או שליט שעל פיו יישק דבר. היום, כשראש אמ"ן הישראלי מביט על המזרח התיכון, הוא רואה עשרות דגלים. רק על מפת סוריה אפשר לתקוע היום הרבה מאוד דגלים.

"בעוד אנו מדברים" [27 באוגוסט], הוסיף הקצין, "כוח של ג'בהת אל-נוסרה, שזה ארגון המסונף לאל-קאעידה, מסתער על העיר קוניטרה בגולן הסורי. בצהריים הם הוציאו את מעבר הגבול בין ישראל לסוריה מידיו של אסד, ועכשיו הם מנסים לכבוש את העיר עצמה. זו מציאות חדשה לגמרי. פעם, בסוריה הייתה כתובת אחת. היום יש עשרות. כדי לנצח, היית צריך להכריע את הדיביזיות הסוריות המשוריינות. את זה צה"ל יודע לעשות טוב מאוד. בשביל זה הוא בנוי. היום, הסיפור הפך מורכב, חמקמק, קשה ומעורפל הרבה יותר".

הקצין המשיך להסביר: "מה שהטרור עשה זה קודם כל להכיר בעליונות של צה"ל בתחומים המוכרים. באוויר, בים, ביבשה. אז הם יצרו תווך תת-קרקעי חדש, מנהרות, ובנו אותו כך שהוא יהיה מרחב לחימה חדש, בשליטתם. והם דחסו את הפעילות שלהם לתוך כפרים, ערים ועיירות. בלבנון חיזבאללה פיזר את העוצמה שלו בין 200 כפרים. בעזה היא דחוסה לתוך המרחב האורבני הצפוף. כמעט בכל בית רב קומתי יש מפקדה של חמאס. הם בנו על זה שישראל לא תיגע בבניין בן 14 קומות, שבין הקומה השלישית ל-14 שלו גרים אזרחים, ואילו בשלוש הקומות הראשונות יש מפקדות חמאס.

"ובכן, הם טעו. הפלנו להם תשעה מגדלים כאלה בימים האחרונים של המבצע. פינינו את האוכלוסייה, האזרחים הבינו שאנחנו רציניים, והפלנו את המגדלים האלה, כדי שיהיה ברור שלא נקבל טרור בשום מצב צבירה. מי שמסתתר מאחורי אזרחים, האחריות לשלומם של האזרחים היא עליו.

"המלחמה האחרונה שהייתה מלחמת תנועה אמיתית בין צבאות זו מלחמת יום הכיפורים", אומר הקצין הישראלי הבכיר, "עכשיו זה משהו אחר לגמרי. פעם, המטרות היו מתייצבות מולנו. הכל היה ברור, חד, מוגדר. היום, הצד השני בונה על זה שנהרוג את האזרחים שלו, כי זה יהיה כלי הנשק הכי יעיל שלו נגדנו. אנחנו עושים מאמץ גדול כדי שזה לא יקרה, במגבלות השטח. זה לא פשוט.

"בעזה נתקלנו בלמעלה מ-50 קילומטרים של מנהרות תקיפה חודרות לשטח ישראל. היינו צריכים לפתח בתנועה, תחת אש, תורת לחימה לנטרול המנהרות האלה. הם השקיעו מאות מיליוני דולרים – את כל הכסף שהיו אמורים להשקיע באזרחים, בשיקום מחנות הפליטים, בבניית עתיד חדש לאנשי עזה – בצבירת עוצמה התקפית מולנו: ארסנל של עשרת אלפים רקטות ומאות קילומטרים של מנהרות. הם בנו עזה תחתית עצומה שמאפשרת להם ניהול חיים שלמים מתחת לאדמה, וגם ניהול מלחמה. הם לא שקלו אפילו להורות לאזרחים לתפוס מחסה בכל המנהרות האלה. זה לא עלה על דעתם. הם השאירו את זה לנו".

הקצין הישראלי הבכיר מעריך כי חמאס קיווה להרוג 100-60 אזרחים ישראלים באמצעות הרקטות. "זה היה יוצר תחושה של הלם ואימה בעורף הישראלי. הם קיוו לשתק את העורף, להרוג אנשים בתל אביב, לסגור את נמל התעופה. כל הדברים האלה כמעט ולא קרו. נהרגו שישה אזרחים. עיקר הפגיעה הייתה ביישובים הסמוכים לגדר, המכונים 'עוטף עזה'. כיפת ברזל סיפקה לעורף הישראלי הגנה כמעט מושלמת. כן, שיגרת החיים השתבשה, אבל אפשר לחיות עם זה.

"במקביל, נטרלנו להם את מערך המנהרות. מלאי הרקטות שלהם ירד אל הקו האדום – חלק שוגרו וחלק גדול אחר הושמדו על ידנו.

"חמאס יוצא מהסיפור הזה עם הידיים על הראש, ללא אף הישג. ועדיין, קשה מאוד להגדיר כאן ניצחון. העניינים הרבה יותר חמקמקים עכשיו. דבר אחד בטוח. על פי כל דוחות המודיעין שלנו, האווירה אצלם היא אווירת נכאים. הם מדברים בתוך הבונקרים שלהם על תבוסה, על פגיעה, הם יודעים שיהיה להם קשה להסביר לעם שלהם בשביל מה הם הרסו את עזה. מה בדיוק הם קיבלו בתמורה?"

שאלתי את הקצין על ההשוואה בין חמאס לדאע"ש. "ברור שהם מגיעים מאותו בית מדרש. זו אותה אידיאולוגיה. באותם ימים שדאע"ש הציג לראווה את הסרטון המפלצתי של עריפת ראשו של העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי, הוציא חמאס להורג 25 אזרחים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. ככה סתם, הלבישו עליהם כיסויי ראש ותקעו להם כדור באמצע הרחוב. רק כעבור כמה ימים גילינו שאלה לא היו משת"פים שהם לכדו בזמן אמיתי במהלך המלחמה, אלא אסירים שישבו כבר שנים בכלא באשמת שיתוף פעולה עם ישראל. הזעם של חמאס גרם להם להוציא אותם מבתי הכלא ולהרוג אותם ברחוב. ממש כמו דאע"ש. ההבדלים בין הפלגים השונים הם סמנטיים. אבל בסוף, האידיאולוגיה היא אותה אידיאולוגיה".

מדוע צה"ל לא דחף למוטט את חמאס בעזה, שאלתי את הקצין הבכיר. "כי לא ידענו מה יבוא במקומו", הוא ענה, "גם היום, כשאתה מביט בעזה, אתה רואה שם ג'יהאד עולמי, ג'יהאד אסלאמי פלסטיני, גורמי אל-קאעידה שונים ועוד פלגים רבים. יש בעיה של משילות. זו תופעה מטרידה, המדינות קורסות ובמקומן צצים ארגונים לא מדינתיים. זה תהליך של סומליזציה, של היעדר משילות, וקשה מאוד להתנהל מול זה.

"לכן הייתה לנו דילמה. אם נמוטט את חמאס, מה נקבל במקומו? לאף אחד אין תשובה מוסמכת. ולכן, המטכ"ל לא היה מטכ"ל מהסס, אלא מטכ"ל חושב. ברמה המבצעית צה"ל יכול לכבוש את עזה ולמוטט את חמאס. השאלה היא מה קורה אחר כך. בסופו של דבר, צבא לא נבחן על ידי סקרים או מצבי רוח, אלא בשתי שאלות פשוטות: האם הוא מילא את המשימה שהוטלה עליו והאם מצבה האסטרטגי של המדינה השתפר. לדעתי, על שתי השאלות הללו, במבצע 'צוק איתן', התשובה היא חיובית".

דיברתי עם גורם ישראלי ביטחוני נוסף, המתמחה בנושא הערבי. אדם המכהן בתפקיד רגיש וחשוב במערכת. ביקשתי ממנו שיסביר את צהלות השמחה בעזה. את האלפים שיצאו לחגוג ברחוב עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף.

"זה פשוט", הוא אמר, "אנחנו חושבים במונחים מערביים. הם חושבים אחרת. הם חושבים במונחים שונים לגמרי ומדברים שפה אחרת לגמרי. מבחינתם, העובדה שאחרי 50 יום בהם הם עומדים מול צה"ל הגדול, המאומן, המצויד, עם חיל האוויר והמודיעין והפצצות החכמות והמל"טים ומה לא, הם עוד על הרגליים, הם עוד לא הושמדו, הם שמרו על השלטון ועל היוזמה, מבחינתם זה ניצחון. לזמן אין משמעות בעיניהם. יש להם סבלנות. הם עוד בחיים? אז הם ניצחו. כל השאר אלה עובדות שהם יכולים לתמרן לטובתם. ככה זה עובד שם, בצד השני".

ומה עם החלק המדיני? אז זהו, שגם כאן אמורות לצוץ עכשיו הזדמנויות ענק. שר בקבינט הישראלי אמר לי השבוע ש"אם ישראל לא תנצל את ההזדמנות המדינית החד פעמית שנקרתה על דרכה עכשיו, זה יהיה אסון". השרה ציפי לבני חושבת את אותם הדברים בדיוק.

בסוף השבוע שעבר [21 באוגוסט] צוטט שר החוץ הסעודי עם אמירה מדהימה, שעברה בישראל כמעט מתחת לרדאר. צריך, אמר השר, להתחיל להתרגל לדו קיום עם ישראל. במקביל, העיתון "אל שארק אל אווסט" פרסם לאחרונה [11 באוגוסט] דברים דומים, לפיהם "אין יותר סכסוך ישראלי-ערבי", אלא יש סכסוך בין ישראל לטורקיה, קטאר ואיראן. אלה דברים חסרי תקדים.

"מישהו בישראל צריך להבין את זה ולהרים את הכפפה", אומר גורם מדיני בירושלים. למישהו הזה קוראים בנימין נתניהו. אבל כשזה מגיע אליו, מגיעה גם הספקנות. בשבוע שעבר, באחת מהופעותיו הפומביות, אמר נתניהו שייתכן ונראה גם אופק מדיני חדש בעקבות המבצע.

ביום רביעי בערב [27 באוגוסט], במסיבת עיתונאים לסיכום המבצע, כשנשאל נתניהו על האופק המדיני הזה, הוא הרהר מעט וענה: "אני מציע לחכות עם האופק המדיני". לנתניהו יש טרדות דחופות יותר עכשיו. 

מאמרים מומלצים

נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
חמאס לנתניהו ובנט: לא מפחדים ממלחמה
שלומי אלדר | עזה | פבר 12, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020