דילוג לתוכן העיקרי

כל מה שהישראלים לא רוצים לדעת על עזה

החוקרת אורית פרלוב, מומחית לרשתות החברתיות בעולם הערבי, עוקבת אחר התחושות ברצועה ורואה בעיקר יאוש כללי, ומיאוס מחמאס: "זוהי חברה בהישרדות. אני קוראת לזה גטו עזה."
Israelis look over the northern Gaza Strip from a lookout hill near Sderot July 13, 2014. Thousands fled their homes in a Gaza town on Sunday after Israel warned them to leave ahead of threatened attacks on rocket-launching sites, on the sixth day of an offensive that Palestinian officials said has killed at least 160 people. Militants in the Hamas-ruled Gaza Strip kept up rockets salvoes deep into the Jewish state and the worst bout of Israel-Palestinian bloodshed in two years showed no signs of abating, a
קראו 

"אני רוצה לשרוד. ואם לא (אשרוד), זכרו שלא הייתי איש חמאס או לוחם. גם לא השתמשו בי כמגן אנושי. הייתי בבית". את הציוץ כתב צעיר עזתי ביום רביעי בלילה (23 ביולי), בשעה שמטוסי חיל האוויר הפציצו את עזה. הוא תפס את תשומת לבה של אורית פרלוב, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחית לניתוח החברות הערביות באמצעות הרשתות החברתיות. פרלוב מיהרה לצייץ אותו מחדש, ואף העלתה את מילות הייאוש הללו אל דף הפייסבוק שלה. היא רצתה לחשוף את הציבור הישראלי לנקודת מבט שונה. אבל רוב המגיבים הישראלים לא הפגינו אמפתיה. אחד מהם הציע לצעיר המיואש לארגן את חבריו ל"אביב ערבי" נגד חמאס.

בראיון לאל-מוניטור אומרת פרלוב: "זה אחד הטוויטים היותר עצובים שנתקלתי בהם. עולה ממנו טון של ייאוש וחוסר תקווה. הרי מה יש בעזה? 45 אחוז אבטלה, מים וחשמל בהפסקות ,ועכשיו מלחמה שלישית בתוך שש שנים. זוהי חברה בהישרדות. אני קוראת לזה גטו עזה, כי ככה הם מרגישים ואני לא מתווכחת עם דימוי של בנאדם על עצמו". תיאורים בסגנון כזה של האווירה הקשה בעזה עולים מהרשות החברתיות כל העת, ופרלוב עוקבת אחריהם ללא הפסקה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.