ישראל פולס

קוואסמה: המשפחה הסוררת מחברון

p
המחבר
בקצרה
במנגנוני הביטחון הפלסטינים מייחסים את חטיפת הנערים לחמולת קוואסמה, המזוהה אמנם עם חמאס אך אינה נשמעת למנהיגיה הפוליטיים. זו הסיבה שאבו מאזן אינו מפרק עדיין את ממשלת האחדות שהקים.

בסוף השבוע שעבר [26 ביוני] התיר השב"כ לפרסום את שמותיהם של מרוואן קוואסמה ועאמר אבו עיישה כחשודים בחטיפתם של שלושת תלמידי הישיבה התיכונית בגוש עציון.

על פי מקורות פלסטיניים, דיווח על היעלמותם של שני החשודים מחברון נמסר לישראל על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים כבר ביום הראשון לחטיפה. זה היה קצה החוט הראשון בחקירה והסיבה להפניית אצבע מאשימה מצד ישראל כלפי תשתית חמאס בחברון. אבל בעוד ישראל מאשימה את חמאס ומנהיגי התנועה כאחראים לחטיפה, במנגנוני הביטחון הפלסטינים מייחסים את החטיפה דווקא לחמולת קוואסמה; זו אמנם מזוהה עם תנועת חמאס, אבל מוכרת וידועה כחמולה עם היסטוריה בעייתית. לא רק שאינה נשמעת בדרך כלל למנהיגי התנועה, אלא אפילו פועלת בניגוד לקו שהם מובילים.

זאת הסיבה שברשות הפלסטינית נדהמו מעיתוי חטיפת שלושת תלמידי הישיבה - כשבועיים בלבד אחרי הקמת ממשלת אחדות פלסטינית ותחושה שמנהיגי חמאס קיבלו עליהם את צו המציאות והתמתנו.

כאן כאמור נכנסת לתמונה ההיסטוריה של חמולת קוואסמה. זו מונה כ-10,000 נפש ונחשבת אחת משלוש החמולות הגדולות בהר חברון. לפחות 15 מבני המשפחה נהרגו במהלך האינתיפאדה השנייה; תשעה מהם ביצעו פיגועי התאבדות בישראל. כל מבצעי הפיגועים התגוררו בשכונת אבו-קטילה ברדיוס של פחות מקילומטר אחד. בכל פעם שראש ההתארגנות בחמולה חוסל או נעצר על ידי ישראל, מונה תחתיו אחיו או בן דודו.

כך למשל, כאשר חוסל במהלך האינתיפאדה השנייה עבדאללה קוואסמה, ראש ההתארגנות דאז, ירש אותו בן דודו באסל קוואסמה; וכאשר באסל חוסל על ידי ישראל, היורש שנבחר לתפקיד היה עימאד קוואסמה, שנלכד על ידי צה"ל בחודש אוקטובר 2003.

מרוואן קוואסמה, מי שעומד מאחורי חטיפת הנערים, הפך לדמות דומיננטית בחמולה לאחר מעצרו של עימאד קוואסמה, השפוט בישראל למאסר עולם.

בכל פעם שתנועת חמאס הגיעה להבנות בדבר הפסקת אש או רגיעה (תהדיאה) עם ישראל, לפחות אחד מבני המשפחה היה אחראי לתכנון או ביצוע פיגוע התאבדות, וכל ההבנות עם ישראל שהושגו במאמץ רב ירדו לטמיון. לכן, אם יש משפחה אחת בכל שטחי הרשות הפלסטינית שניתן להטיל עליה את האחריות לכך שבמעשיה הובילה לחיסול ההנהגה הפוליטית-מדינית של חמאס על ידי ישראל, זוהי משפחת קוואסמה מחברון.

ב-19 באוגוסט 2003, לאחר שהושגה תהדיאה בין ישראל לכל הפלגים הפלסטינים, בתמיכתו של מנהיג חמאס השייח' אחמד יאסין, פוצצו עצמם שני מחבלים מתאבדים בקו 2 בירושלים. 23 ישראלים נהרגו ובהם שבעה ילדים. כל הנוסעים באוטובוס, רובם תלמידי ישיבה, שבו מתפילת מוצאי שבת בכותל המערבי. הפיגוע הזה, שקבר את התהדיאה 52 ימים בלבד לאחר הכרזתה, נעשה כנקמה על חיסולו של עבדאללה קוואסמה על ידי ישראל שלושה ימים לפני שנכנסה התהדיאה לתוקפה. משפחת קוואסמה תכננה את הפיגוע והוציאה אותו לפועל במהלך הפסקת האש, שאמורה הייתה לסיים את האינתיפאדה השנייה וזכתה לתמיכתם של יאסר ערפאת, יו"ר הרשות באותם ימים, אבו מאזן ראש הממשלה, וכאמור השייח' יאסין מנהיג חמאס.

אחרי יומיים חיסלה ישראל את אחד ממנהיגיה הבולטים של הזרוע הפוליטית של חמאס בעזה, איסמעיל אבו שנב.

אבו שנב נחשב לאחד מאנשיה המתונים של התנועה באותם ימים. בשיחה שקיים עמו כתב קול ישראל בערבית, חסן אבו זייד, אמר אבו שנב שהפיגוע בירושלים הוא שגיאה חמורה של אנשים שאינם נשמעים לפקודות, ויש לבדוק את הדבר ולטפל באחראים. אבו שנב כאמור חוסל על ידי ישראל, האינתיפאדה התלקחה שוב, ובמהלך העימות המזוין חיסלה ישראל את שני מנהיגיה הבכירים של חמאס, השייח' יאסין ויורשו עבד אל-עזיז רנטיסי.

משפחת קוואסמה גם לא שעתה להבנות שהושגו בין ישראל לחמאס לאחר חיסול מנהיגי התנועה הבכירים. בעקבות החיסולים הללו הציע לישראל ראש הלשכה המדינית של התנועה, ח'אלד משעל, בתיווכו של שר המודיעין המצרי באותם ימים עומר סולימן, להפסיק את הפיגועים נגד ישראל בתגובה להפסקת החיסולים. במסגרת הבנות אלה חמאס לא נקמה את חיסול מנהיגיה. אבל בחלוף כחצי שנה [31 באוגוסט 2004], יצאו שני מחבלים מחברון, נסים סובחי ג'עברי ואחמד קוואסמה, וביצעו פיגוע התאבדות כפול בבאר שבע בשני אוטובוסים בו נרצחו 16 ישראלים.

ושוב, שר המודיעין המצרי עומר סולימן התקשר לראש הממשלה דאז אריאל שרון, וביקש להעביר מסר מראש הלשכה המדינית של חמאס, משעל, כי מדובר בתקלה וכי החוליה מחברון פעלה בניגוד לקו החדש של חמאס.

וכך גם עתה. מרוואן קוואסמה ועאמר אבו עיישה הביאו כעת את חמאס למקום שמנהיגי התנועה לא רצו להגיע אליו. אבל משפחת קוואסמה החליטה עבורם אחרת. בכל האירועים הקודמים מנהיגי חמאס הפוליטיים נאלצו ליישר קו עם אנשי הזרוע הצבאית. אף אחד מהם לא העיז לומר דבר, בוודאי לא גינוי לחטיפה שנועדה כביכול לשחרר אסירים פלסטינים הכלואים בישראל או לפעולת טרור נגד ישראלים כתגובה כביכול לחיסול ישראלי של פעיל זה או אחר.

ועכשיו למחלוקת בין ישראל לאבו מאזן. ישראל כאמור רואה בתנועת חמאס אחראית למעשה החטיפה, בעוד ברשות רואים במעשי משפחת קוואסמה "שטח אפור" שאינו מייצג את חמאס. זו הסיבה שאבו מאזן אינו מפרק עדיין את ממשלת האחדות שהקים שבועיים לפני החטיפה ואשר אמורה הייתה לפתוח דף חדש ביחסי חמאס ופת"ח.

זו גם הסיבה שח'אלד משעל, מנהיג חמאס, אמר בראיון לאל-ג'זירה "איננו יכולים להכחיש ואיננו יכולים לאשר שחמאס ביצע את החטיפה". משעל גם הוסיף שאין לו מושג היכן נמצאים החטופים.

בנקודת הזמן הזו כמובן אפשר להאמין לו, שהוא לא ידע על החטיפה ובוודאי שאינו יודע מה עלה בגורל החטופים. אבל משעל ומנהיגי חמאס בבעיה. כל עוד הם אינם מתנערים ממשפחת קוואסמה ונותנים לבניה יד חופשית להובילם פעם אחר פעם לדרך ללא מוצא, מנהיגי התנועה יאלצו לשלם את המחיר.

איסמעיל אבו שנב, אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי שילמו בחייהם בגלל מעשי משפחת קוואסמה. עכשיו מנהיגות חמאס הפוליטית שוב באותה תסבוכת, והחרב הישראלית שוב מונפת. כשתנחת, לא יוכלו להאשים רק את המשפחה הסוררת מחברון. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: terrorism, palestine, mahmoud abbas, kidnapping, israel, hebron, hamas

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept