ישראל פולס

סקר: רק אחד משמונה ישראלים מכיר את היוזמה הסעודית

p
המחבר
בקצרה
בסקר שנערך לקראת כנס הרצליה ה-14 נבדקה מידת החשיפה בציבור הישראלי ליוזמה השלום הערבית. התוצאות לא היו מעודדות

יוזמת השלום הערבית, המכונה גם היוזמה הסעודית, היא תוכנית מדינית מרחיקת לכת לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. הליגה הערבית אישרה אותה כבר ב-2002, ולמרות חשיבותה הרבה, רק אחד מכל שמונה יהודים בישראל מכיר את פרטיה. הנתון המעניין הזה עולה מתוך סקר שערכה ד"ר מינה צמח עבור מכון IPS למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

הסקר, שיוצג בכנס הרצליה ה-14 שיפתח ביום ראשון הקרוב (8 ביוני), מובא לראשונה כאן באל-מוניטור. הסקר היווה מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הישראלית. 500 אנשים נשאלו, עם טעות דגימה של 4.4%. ממצאיו מהווים בסיס מחקרי לדיון בסדרת שאלות: מדוע היוזמה, שאומצה על ידי 28 מדינות ערב ולכאורה יכלה להוות פלטפורמה משמעותית למשא ומתן, אינה מוכרת כמעט בציבור הישראלי? מה היא סיבת התעלמותם מהיוזמה של כמעט כל קובעי המדיניות הישראלים? האם קיימת דרך לשבור את "קשר השתיקה" סביבה? ומדוע זכתה עד כה ליחסי ציבור בעייתיים?

כנס הרצליה ידוע כבמה מועדפת להצהרות מדיניות של פוליטיקאים. ב-2003 חשף בו ראש הממשלה אז, אריאל שרון, את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. השנה ישתתפו בו, לצד מומחים מכל העולם, גם שמעון פרס ואהוד ברק, שמאז פרישתו מהפוליטיקה בסוף 2012 מיעט בהופעות פומביות. הדיון ביוזמה הערבית נועד בין השאר לקדם פתרונות למבוי הסתום שאליו נקלעה יוזמת קרי.

היוזמה הערבית נולדה על רקע אירועי ה-11 בספטמבר, ואושרה בפסגת הליגה הערבית בביירות במארס 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.

מתווה התוכנית פשוט למדי: ישראל תיסוג באופן מלא משטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן; על שטחים אלה תקום מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים; לבעיית הפליטים יימצא "פתרון צודק" בהסכמה, ובתמורה תזכה ישראלית בנורמליזציה מדינית וכלכלית ביחסיה עם כלל העולם הערבי על כל המשתמע מכך.

בעוד המו"מ הנוכחי קורס, היוזמה הערבית, שמאושררת מחדש כל שנה, עדיין מונחת על השולחן, אך אינה מעוררת עניין. במקביל, על פי כל פרמטר, הציבור הישראלי מגלה ניכור כלפי התהליך המדיני, ואינו מאמין לאבו מאזן ולפלסטינים. בראיון לאל-מוניטור טען השר לשעבר אפרים סנה כי מצב זה נובע משטיפת מוח שקובעי המדיניות עשו לישראלים בשנים האחרונות.

על פי הסקר, ההנהגה בירושלים הצליחה להעביר לציבור את התחושה שבצד הפלסטיני "אין פרטנר". ההתעלמות שלה מהיוזמה הערבית גרמה לכך שמעט מאוד ישראלים נחשפו אליה. מהנתונים עולה שכרבע מהנשאלים שמעו על התוכנית, אך אינם מכירים את פרטיה.

מלבד השאלות שבדקו את מידת החשיפה בציבור הישראלי ליוזמה, נבדקה גם מידת התמיכה בתוכנית שלום המבוססת על היוזמה הסעודית, מבלי לציין מה המקור שלה. בפני הנשאלים הוצגו פרטי התוכנית, והם נשאלו אם היא יכולה לשמש בסיס לתהליך שלום בין ישראל לשכנותיה. לא הוזכר כי מדובר ביוזמה ערבית כדי לא ליצור התניה שלילית.

מרבית הנשאלים (56%) השיבו כי היא אינה יכולה לשמש בסיס לתהליך שלום. 38 אחוז מהנשאלים אמרו כי היא תוכל לשמש בסיס למשא ומתן – אולם כחצי מהם התנו זאת בזכותה של ישראל להתנגד לחזרת הפליטים.

כשמשתתפי הסקר נדרשו לענות לשאלה הבאה: "אם בהצעת שלום זו יצוין כי יוסכם בצורה מפורשת שלישראל תהיה זכות וטו בנושא חזרת הפליטים, האם תתמוך בהצעה זו?", חל בתוצאות שינוי משמעותי. 43 אחוז השיבו כי יתמכו ביוזמה ו-49 אחוז השיבו כי יתנגדו לה.

"הממצא הזה מוכיח כי כאשר מנטרלים את נושא הפליטים, התמיכה ביוזמה עולה", אומר פרופ' אלכס מינץ, ראש בית הספר לממשל במרכז הבינתחומי, שיזם את הסקר. לדבריו, "הישראלים פוחדים משטף פליטים שיציף את המדינה, וכאשר מסבירים להם שהפתרון הוא בהסכמה, כל הגישה משתנה".

פרופסור אלכס מינץ, דיקאן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה וראש התוכנית לשיווק פוליטי במרכז הבינתחומי שבהרצליה, כנס הרצליה, מארס 2013

מינץ הוא מהחוקרים הבולטים בעולם בנושא קבלת החלטות פוליטיות ומשא ומתן מדיני, ובאופן טבעי הוא מייחס חשיבות מרובה לפסיכולוגיה של המו"מ ולאופן שבו הוא משווק לציבור הרלוונטי. לדבריו, "נניח שנושא הפליטים היה מוצג כהישג ענק, כסוג של ויתור מצד הפלסטינים, אז כל הפסיכולוגיה של היוזמה יכלה להשתנות".

אל-מוניטור: מדוע בחרתם להתמקד בסקר ביוזמה הסעודית?

מינץ: קודם כל בגלל שהמו"מ תקוע, ועושה רושם שצריך להעביר אותו לפסים אחרים כדי למנוע את הקריסה המסוכנת. העניין הוא, שכיום אין מחיר לכך שישראל נשארת בשטחים: אין טרור, והחרמות לא באמת משפיעים על הציבור הישראלי. במצב היום גם למנהיג הישראלי לא צפויה תועלת חיובית - ההפך. נתניהו במשחק הנוכחי רק יפסיד את האישור שלו מימין.

לכן צריך לשנות את המשוואה. צריך למכור לציבור הישראלי את יוזמת השלום הערבית כמשהו שישתלם לו, והפתרון לבעיית הפליטים יכול להיות הדבר הגדול הזה: וטו משותף של ישראל והליגה הערבית על חזרת הפליטים, בנוסף לזה יחסים דיפלומטים פורמליים, כולל שגרירים של 28 מדינות ערביות, ויחסי סחר וכלכלה בין ישראל למדינות האלה, שזו בוננזה כלכלית.

אל-מוניטור: ומי המשווק?

מינץ: זה צריך לבוא ממדינות ערב, הליגה הערבית. אני בא מתורת ההחלטה, ואם אני מנתח את המצב כרגע אז מבחינת הציבור הישראלי ומנהיגיו אין תמורה לתהליך המדיני, ולכן הצד השני צריך להראות שהוא מוותר ונותן משהו ענק. בתוכנית הסעודית יש את האלמנט הזה. הליגה הערבית צריכה לבוא עם הצהרה חזקה, וכך הפסיכולוגיה של מחיר-עלות מבחינת הציבור הישראלי  תתהפך.

אל-מוניטור: אריק שרון, אהוד אולמרט, אהוד ברק, נתניהו ועוד רבים ממקבלי ההחלטות בישראל בעשור האחרון התעלמו מהיוזמה הסעודית והפנו לה כתף קרה. מאיר שטרית, מחסידיה הבולטים של היוזמה, סיפר איך כשל שוב ושוב בניסיונות לשכנע אותם ללכת עליה. יש לך הסבר?

מינץ: זה לא בזדון, זה עניין של תפיסה. אם עכשיו מישהו מהליגה הערבית היה שם את היוזמה על השולחן באופן שהציבור וההנהגה הישראלים יבינו את הרווחים שלהם ממנה, יכול לבוא שינוי. זו יכולה להיות לדעתי הזדמנות ענקית. זה עניין של שיווק, כמו בעסקה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, negotiations, israeli politics, israeli occupation, israeli-palestinian conflict, israel, benjamin netanyahu, arab peace initiative

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept