זה הסיוט האולטימטיבי המרחף כחרב מתהפכת מעל ראשו של בנימין נתניהו, מעל ראשו של כל ראש ממשלה ישראלי, מעל ראשו של כל אזרח ישראלי באשר הוא: חטיפה.
במקום הראשון מבחינת מדרג הכאב והלחץ יעמוד תמיד חייל חטוף, דוגמת גלעד שליט שנחטף לפני שמונה שנים [25 ביוני 2006], והוחזר אחרי יותר מחמש שנים בשבי חמאס, כשמדינה שלמה מפגינה, צועדת ומפעילה לחץ אדיר על מקבלי ההחלטות למענו. במקום השני יהיו אזרחים. אגב, תלוי מהיכן. תל אביבים יזכו ליותר קונצנזוס מאשר מתנחלים, למשל. וכמה שיותר צעירים, כך זה יהיה כואב יותר.